הורים מתבלטים כיצד לבצע העברה של הזכויות בנחלה לדור ההמשך בצורה הנכונה ביותר, כאשר המטרה היא בלשונם של ההורים "שהילדים לא יריבו ביניהם".

איך נבצע העברה של הזכויות בנחלה לילדים מבלי שהם יריבו כך שהרצון של ההורים לבצע חלוקה "שווה" של הזכויות יתיישב עם "הרצון" או אולי "הדמיון" של הילדים ובסופו של דבר יביא לכך שהם לא יריבו?

בכדי לבחור בדרך הנכונה לביצוע העברה בין דורית של נחלה, נעמוד על האפשרויות השונות שעומדות בפני ההורים כאשר הם מבקשים לתכנן את עתיד הנחלה לאחר ששניהם ילכו לבית עולמם

החלטה מס' 1445 של מועצת מקרקעי ישראל מתאריך 27.10.15 נועדה, כידוע, בין היתר, לאפשר המרת (וביטול) "נחלות פנויות" (נחלות שאינן מאוישות לפי "תקן נחלות") - למגרשי מגורים.

לפי ההחלטה, יוכלו יישובים חקלאיים לקדם תכנון של מגרשי מגורים במקום הנחלות הפנויות בהיקף של עד 3 יח"ד לכל נחלה- אשר ישווקו בפטור ממכרז ל"מומלצי האגודה", תמורת תשלום דמי חכירה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מהוונים בשיעור 91%. בנוסף ישולמו על ידי רמ"י תמריצים מתקבולי הרשות בגין שיווק המגרשים- לטובת פיתוח תשתיות היישוב, בסכומים כפי שנקבע בהחלטה (עד 500,000 ₪ לנחלה שבוטלה).

לפי ההחלטה, תכנון מגרשי המגורים יהיה באחריות האגודה "ובכפוף למגבלות תכנון".

דא עקא, מאז תיקון 1ב לתמ"א 35 עולה סימן שאלה כבד ביחס ליכולת לממש החלטה זו לגבי יישובי מרכז הארץ וזאת לאור הפרשנות שתובא להלן, המקובלת על גורמי תכנון.

חשוב להבין היטב את טבעו האמיתי של הקואופרטיב ואת התפקיד החשוב של החברים לקיומו. אני מנסה להראות כי קואופרטיבים הם כלי נהדר לפיתוח, במיוחד פיתוח של אנשים עניים. למרבה הצער, קואופרטיבים אינם מצליחים משום שרוב המנהיגים והחברים אינם מבינים את הטבע האמיתי שלו, אותו נסביר בהרחבה במאמר להלן.

קואופרטיב מורכב מחברים. אלה הם החברים שהקימו אותו. הם הקימו את הקואופרטיב שלהם כי הם מחפשים מסגרת-ארגון כלכלי אשר יספק להם את השירות או את העבודה שהם מחפשים, במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הגבוהה ביותר האפשרית.

אבל בפועל, בהבנה הנוכחית של הקואופרטיבים, בעיקר בפירוש המעשי של הפעלת הקואופרטיב, מסתבר כי החברים אינם הבעלים של הקואופרטיב. הקואופרטיב, במעשה הנהוג במירב המדינות בעולם, לא מספק את השירות הטוב ביותר האפשרי במחיר הנמוך ביותר האפשרי לחבריו )2014 .Galor, Z(. ד

קיימת דרך אחרת להפעלת הקואופרטיב, והחלקים הבאים של מאמר זה יציגו, קואופרטיבים המקיימים שוויונית ועוד רווחית לחבריהם, ובאותה עת יספקו את השירות הטוב ביותר לחברים, ובמחיר ההשתתפות הנמוך ביותר שלהם בקואופרטיב.

ביום ב׳, 23/07/2018, ערכה תנועת האיחוד החקלאי יום יום עיון בסוגיית הנחלה לאור החלטות מועצת מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון שתאפשר היוון זכויות מגורים, פיצול זכויות מגורים והוספת יחידת מגורים.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל יוצרת הזדמנויות בצד אתגרים לבעלי זכויות בנחלה וגם מהווה תשתית לפתרון יותר צודק בחלוקת האושר המשפחתי. פעולה נכונה יכולה לחסוך משאבים רבים לבעלי הזכויות ולייצר פתרונות נכונים.

גם האגודה חייבת להיערך להחלטות אלו במישור התכנוני, החברתי והכלכלי ולקבל החלטות שיסדירו מראש את ההליכים הללו במישור המשפחתי והישובי.

המצב החדש יאפשר הסדרים משפחתיים נכונים יותר של חלוקת העושר.

סוף מעשה במחשבה תחילה- ובכך עסק יום העיון.

ב-23 ליולי 2018 אמורה הייתה להתקבל הצעת החלטת הממשלה בנושא קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון. מועד הדיון בהצעה נדחה למועד אחר.

להלן ההטבות בתחום התכנון והפיתוח:

הדיון על הבית השלישי בנחלה מחייב כל מושב לבחון שאלה מרכזית - פנינו לאן?

התב"ע החדשה תאפשר בניה של ארבע יחידות בשלושה מבנים בחלקת המגורים בנחלה. התב"ע תקבע את היקף זכויות הבניה עבור כל בית מגורים, את האפשרות לפיצול מגרשים מהנחלה ואת הרכב היחידות. במקביל לאישור התב"ע בעלי הנחלות יידרשו להסדיר את השלב הקנייני של התהליך ביישום החלטה 1553.

שימושים חורגים וחריגות בניה הם סכנה ברורה ומידית שמאיימת על בעלי נחלות, משקי עזר, מגרשים מקצועיים ובתים בהרחבות במושבים, שיש להכיר אותה, להפנים אותה ולא להתעלם ממנה ויפה שעה אחת קודם! 

דו"ח זה מסכם תופעות הידרולוגיות מרכזיות אשר התרחשו בעונת הגשמים 2017/18. הדו"ח כולל בתחילתו התייחסות למאפיינים הידרו-מטאורולוגיים, כגון: עובי ותפרוסת המשקעים באגנים השונים בארץ תוך דגש לאגני הניקוז העיקריים, אחוז המשקעים שירדו במערכת הארצית ביחס לממוצע הרב שנתי, מספר ימי הגשם בעונת הגשמים, תיאור המהלך החודשי של המשקעים והתייחסות לפרקי גשם מרכזיים. בהמשך, מתוארות ומנותחות התגובות ההידרולוגית בעונת גשמים זו והן כוללות התייחסות לנפחי זרימה בנחלים, נפחי גאויות, יחסי גשם-נגר, ספיקות שיא ותקופות החזרה שלהן. בנוסף מובא תיאור של המצב ההידרולוגי באגן ההיקוות של הכינרת ואגם כינרת וים המלח, וכן התייחסות לספיקות בכל המעיינות הנמדדים על ידי השירות ההידרולוגי.

המחלקה למים עיליים והידרומטאורולוגיה השירות ההידרולוגי

במהלך יישום החלטה 1553 של מועצת מקרקעי ישראל "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, או אגודה חקלאית שיתופית", קיימת חובת דיווח למיסוי מקרקעין על רכישת זכויות מרשות מקרקעי ישראל (להלן - רמ"י).

על פי סעיף 19(3) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963, מוגדר יום המכירה: "יום אישור העסקה בידי מנהל רשות מקרקעי ישראל או בידי מי שהוא הסמיך לכך".

על פי תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח - 2017 וכללי מיסוי מקרקעין שבח ורכישה (דיווח מקוון), התשע"ח - 2017 חלה חובת דיווח מקוון לרבות על רמ"י, על כלל עסקאותיה תוך 30 ימים מיום המכירה.