מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

עתירה בדבר אופי הפיצויים לבעל חזקה בקרקע אשר עקב שינויי ייעודה מקרקע חקלאית לקרקע למגורים, עברה לחזקת ראשות מקרקעי ישראל.

עת"מ 68067-05-20 מגשימים כפר שיתופי נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 20/6/21

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י) נוהגת להתנות הסכמתה[1] לניצול זכויות נוספות, מעבר לזכויות שהוקנו בחוזה חכירה מקורי,  בתשלום הידוע בכינוי "דמי היתר".

תשלום "דמי היתר" מוגדר בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל כ:"תשלום עבור זכויות נוספות או שונות בקרקע, עבורן לא שולמה לרשות תמורה".

מועד התגבשות החיוב בתשלום דמי היתר, הינו מועד ניצול הזכויות הנוספות. לדוגמה: מועד חתימתה של רמ"י על בקשה להיתר בניה לצורך ביצוע תוספת בניה תוך ניצול זכויות נוספות מעבר לקיבולת הבניה החוזית שנקבעה בהסכם החכירה.

הכיצד נכון לפעול במקרים בהם בוצע ניצול זכויות נוספות ללא תשלום לרמ"י, והחוכר מבקש להסדיר באיחור את ביצוע התשלום?

האם בדרך של קביעת דמי היתר על בסיס ערכי הקרקע נכון למועד התגבשות החיוב בדמי היתר בתוספת ריבית והצמדה? או שמא בדרך של קביעת דמי ההיתר בהתאם לערכי הקרקע העדכניים נכון למועד הסדרת תשלום החוב (להבדיל מערכם נכון למועד היווצרות החוב)?

מועצת מקרקעי ישראל החליטה בישיבתה האחרונה מיום 09.09.21 בראשות שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, מספר החלטות משמעותיות למגזר הכפרי ובינהן:

הליכי פדיון קרקע חקלאית יוארכו עד 2026;

המועצה אישרה כי רמ"י תערוך מכרזי יזום גם בשטחים שכיום הם חקלאיים;

רמ"י תאפשר לרשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית להסב קרקעות לצורכי ציבור למטרות השכרה קצרת טווח לתעסוקה בתום 7 שנים מיום ההקצאה המקורית;

מחיר אחיד לפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית;

החלת תעריף אחיד להקצאת קרקעות למיזמים ליצור חשמל כגון טורבינות רוח.

תופעה שכיחה בנחלות חקלאיות בתחומי מושבים היא שימושים חורגים והפרות של ייעוד הקרקע.

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ניתן לאחרונה על ידי הרכב של שלושה שופטים: כבוד השופט נ' סולברג, כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ד' מינץ.

פסק הדין משנה, בין היתר, את היכולת של רשות מקרקעי ישראל לאכוף הפרות של שימושים חורגים בנחלות חקלאיות בכך שעל כל הפרה של הייעוד, הרשות רשאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את השטח לידיה.

ת"א 20873-07-02(מרכז) מדינת ישראל נ' קלקודה ואח', פס״ד מיום 19/12/2019.

ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29.08.2021

 

 

  1. הישוב מיצר שבדרום רמת הגולן הוקם בשנת 1981 כקיבוץ. במהלך השנים ידע הקיבוץ משברים קהילתיים וקשיים כלכליים עד שבתחילת שנות ה- 2000 מספר חבריו צנח ל -18 בלבד ומאז נוהל באמצעות וועדים ממונים. הפרטת הקיבוץ והפיכתו ל"קיבוץ מתחדש" לא הביאו לצמיחה דמוגרפית והוא הוכנס לרשימת הישובים "דלי האוכלוסין" שבטיפול משרד החקלאות.
  2. בשנת 2009 חברי הקיבוץ והגורמים המיישבים (רשם האגודות, החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית גולן) הסכימו לבצע שינוי ארגוני, שבסופו הקיבוץ יהפוך ל"מושב עובדים". רשם האגודות לשעבר, עו"ד אורי זליגמן, אישר תקנון חדש למושב ומתווה שינוי ארגוני, שבמסגרתו הועברו חלק מענפי הקיבוץ ומניותיו בחברת "חמת גדר" (החברה המנהלת את אתר חמת גדר, שבבעלות הקיבוצים – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) לאגודה חדשה – "מייסדי מיצר", שבבעלות החברים הוותיקים של הקיבוץ. השינוי הארגוני נועד לאפשר למושב (הקיבוץ לשעבר) להקצות נחלות למתיישבים חדשים מחד ולהבטיח את זכויותיהם הכלכליות והסוציאליות של וותיקי הקיבוץ מאידך (השטחים החקלאיים שהועברו למייסדי מיצר באים במקום חלקם בחלקות ב' וג' במושב).

ת"א (נצרת) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה שיתופית חקלאית. ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23/08/21

 

באתר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פורסמה בתאריך 17.08.2021 "טבלת ערכי קרקע לשימושים נלווים לחקלאות בנחלות"

המדובר בטבלאות ערכי קרקע לשימושים בעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית ולשטחי מסחר (חנות) הנלווים לשימושים אלו. תוקף הטבלה עד 31.12.2021.

פרק 8.10 לקובץ החלטות המועצה קובע תנאים לשימושים נלווים לפעילות החקלאית בחלקה א' במושב.

סעיף 8.10.5 קובע שבעד השימושים הנלווים ישולמו דמי חכירה בכפוף להנחות אזור.

סעיף 10 בנוהל "B37.04 תעסוקה לא חקלאית ושימושים נלווים בנחלה" קובע שערך הקרקע לביצוע העסקה ייקבע על בסיס שומה מטעם השמאי הממשלתי. למיטב ידיעתנו, עד מועד פרסום ההודעה הנ"ל ערך הקרקע נקבע לפי שומה פרטנית.

המדובר איפוא בהקלה בהקצאת הקרקע והסדרת השימושים בנחלות.

פסק הדין עוסק בתוקפו של הסכם שנערך בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למושב תל עדשים. בין הצדדים הוסכם תחילה, כי במקרה של שינוי ייעוד הקרקע והשבתה, תהא האגודה זכאית לפיצוי שייקבע בהתאם לחוות דעת שמאית. אולם, כאשר התרחש האמור, התקבלה שומה פרטנית, אך רמ"י סירבה לשלם את הסכום שנקבע. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השתכלל חוזה מחייב בין הצדדים, על אף שרמ"י לא חתמה עליו.

ת"א (נצרת) 29872-12-17 תל עדשים אגודה שיתופית חקלאית נ' מנהל מקרקעי ישראל-נצרת', פס״ד מיום 07 ביוני 2021.

 

 

הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

על פי הוראות הרפורמה במקרקעי ישראל (פרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל) בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונמים באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום.

פעמים רבות אנו נשאלים בפגישות ייעוץ - מה ההבדל בין נחלה למשק עזר?

אדם מן הישוב ואף זה המתגורר במושב, פעמים רבות יתקשה להבחין במבט "חיצוני" בהבדלים המהותיים הקיימים בין משקי עזר לנחלות, שכן במבט חטוף נכסים אלה נראים דומים ואף שטחם לעיתים זהה, לרבות מס' יחידות הדיור שניתן לבנות עליהם. אך בכל הקשור להחלטות רמ"י החלות על נכסים אלו הפערים הם מהותיים.

רוכש המבקש לבחור בין נחלה למשק עזר, נדרש להכיר לעומק את ההחלטות החלות על משקי עזר ועל נחלות על מנת לעמוד על הפערים המשפטיים, הכלכליים, המיסויים והתכנוניים שקיימים בין נכסים אלו, שמשפיעים השפעה ישירה על שווי הנכס ועל אפשרויות הניצול שלו לאחר הרכישה ובהתאם לכך לקבל את ההחלטה הגורלית - האם לרכוש נחלה או משק עזר?!

בכדי להעמיק את הדיון ועל מנת שנוכל להגיע למסקנה המתבקשת בסופו של מאמר זה - כי יש לערוך שיוון זכויות בין משקי עזר ונחלות ולהתאים את ההחלטות החלות על משקי עזר בכל הקשור לגודל חלקת המגורים וגובה דמי ההיוון לאלו החלות על נחלות ומנגד להתאים את ההחלטות החלות על נחלות לאלו החלות על משקי עזר בכל הקשור לחובת ההתגוררות, השכרה ורישום ע"ש מספר יורשים - נביא ניתוח של ההוראות המרכזיות החלות על נחלות בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B38.04 ואלו החלות על משקי עזר בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B37.09 (הערה - הנוהל ביחס למשקי עזר עודכן ופורסם ביום 23.5.2021 ובעניין זה נביא הרחבה במאמר נפרד).

נוהל עבודה  B 37.15 - תוספות בניה במגזר החקלאי - מגורים ומבנים חקלאיים בנחלה: ביום 30.5.2021 פורסם נוהל עבודה חדש בנושא תוספות בניה למגורים ולמבנים חקלאיים בנחלות.

החידושים בנוהל העבודה:

  1. הצורך באישור האגודה ליח"ד רביעית ואילך.
  2. תוספת בניה במסלול "דמי חכירה" תהיה ללא הפרשת חלף היטל השבחה.
  3. פטור מתשלום לאנשים עם מוגבלויות.     
עמוד 1 מתוך 9

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.