פסקי דין
בית הדין לעבודה אישר כי בוצעו דיווחים פיקטיביים למדור התשלומים (ימי עבודה עודפים) / שמואל גלנץ, עו״ד
29 אוג 2021 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״ד(האם פתח להגשת תביעה נגד משרד הפנים?)
כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".
מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').
דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.
אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.
[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21
הקיבוץ וחבריו חויבו בתשלום מס שבח ומס רכישה בגין הליכי השיוך / איתן מימוני, עו״ד
22 אוג 2021 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דפסק הדין עוסק בערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין להשית מס שבח ומס רכישה על הקיבוץ וחבריו, בגין שיוך בתים/מגרשים לבנייה עצמית בשטחי הקיבוץ, כחלק מהליך שיוך ב"קיבוץ מתחדש". במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השיוך מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין" כמשמעות של מונחים אלה בחוק מיסוי מקרקעין, ואם כן, מהו שווי המכירה לצורכי מס.
ו"ע 49180-11-18 (מינהלים)(מרכז) קיבוץ גזר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, פס״ד מיום 22 ביולי 2021.
התקבלה תביעת וותיקי קיבוץ מייצר (מושב כיום) נגד רמ"י בעניין העברת מניות "חמת גדר" / שגיא מירום, עו"ד ו- מקבי מירום, עו״ד
29 אוג 2021 נכתב ע"י האיחוד החקלאי- הישוב מיצר שבדרום רמת הגולן הוקם בשנת 1981 כקיבוץ. במהלך השנים ידע הקיבוץ משברים קהילתיים וקשיים כלכליים עד שבתחילת שנות ה- 2000 מספר חבריו צנח ל -18 בלבד ומאז נוהל באמצעות וועדים ממונים. הפרטת הקיבוץ והפיכתו ל"קיבוץ מתחדש" לא הביאו לצמיחה דמוגרפית והוא הוכנס לרשימת הישובים "דלי האוכלוסין" שבטיפול משרד החקלאות.
- בשנת 2009 חברי הקיבוץ והגורמים המיישבים (רשם האגודות, החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית גולן) הסכימו לבצע שינוי ארגוני, שבסופו הקיבוץ יהפוך ל"מושב עובדים". רשם האגודות לשעבר, עו"ד אורי זליגמן, אישר תקנון חדש למושב ומתווה שינוי ארגוני, שבמסגרתו הועברו חלק מענפי הקיבוץ ומניותיו בחברת "חמת גדר" (החברה המנהלת את אתר חמת גדר, שבבעלות הקיבוצים – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) לאגודה חדשה – "מייסדי מיצר", שבבעלות החברים הוותיקים של הקיבוץ. השינוי הארגוני נועד לאפשר למושב (הקיבוץ לשעבר) להקצות נחלות למתיישבים חדשים מחד ולהבטיח את זכויותיהם הכלכליות והסוציאליות של וותיקי הקיבוץ מאידך (השטחים החקלאיים שהועברו למייסדי מיצר באים במקום חלקם בחלקות ב' וג' במושב).
ת"א (נצרת) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה שיתופית חקלאית. ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23/08/21
שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה הינם בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי" / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
22 אוג 2021 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דבית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף וקיבל את עמדת המשיבה כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי".
* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 29.7.21)
רשות מקרקעי ישראל חויבה בקיום חוזה בסך 9.75 מיליון ₪ על אף שלא חתמה עליו / איתן מימוני, עו״ד
19 אוג 2021 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דפסק הדין עוסק בתוקפו של הסכם שנערך בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למושב תל עדשים. בין הצדדים הוסכם תחילה, כי במקרה של שינוי ייעוד הקרקע והשבתה, תהא האגודה זכאית לפיצוי שייקבע בהתאם לחוות דעת שמאית. אולם, כאשר התרחש האמור, התקבלה שומה פרטנית, אך רמ"י סירבה לשלם את הסכום שנקבע. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השתכלל חוזה מחייב בין הצדדים, על אף שרמ"י לא חתמה עליו.
ת"א (נצרת) 29872-12-17 תל עדשים אגודה שיתופית חקלאית נ' מנהל מקרקעי ישראל-נצרת', פס״ד מיום 07 ביוני 2021.
"קנס" בסך 360,000 ₪ למעסיק שלא הקפיד על מקום עבודה בטוח / שמואל גלנץ, עו״ד
16 יול 2021 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דהעבודה בחקלאות הינה לעיתים קרובות עבודה פיזית שמתבצעת מתוך צורך בתשומת לב מיוחדת לעניין הבטיחות. הדין מחייב את המעסיק לדאוג למקום עבודה בטוח, למסור לעובד מידע על הסיכונים הקיימים במקום העבודה ולהדריכו בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.
הפסיקה מחמירה עם מעסיקים רשלנים. נקבע כי על המעסיק לפקח באופן יעיל על מילוי הוראות הבטיחות ואין הוא יוצא ידי חובה אך מעצם אספקת האמצעים המגינים.
ככלל במקרים של תאונה בעבודה בתי המשפט מדקדקים עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ומקילים עם העובד בייחוס הרשלנות שגרמה לתאונה. הטעם לכך הוא שהמעביד הוא זה המופקד על עצם העבודה ועל סביבת העבודה ומתפקידו להדריך את העובד כיצד לבצע את עבודתו ולדאוג שתנאי העבודה וסביבת העבודה יהיו בטוחים.
[1] ת"א 49123-03-17 פלוני נ' אהרון יוסף ובניו – תעשיות זיווד בע"מ
פסק דין המורה לאגודה שיתופית לבטל את האיסור ולדון בבקשה להקמת מיזם קנביס רפואי
11 יול 2021 נכתב ע"י האיחוד החקלאיבית המשפט המחוזי בבאר שבע פסל החלטה של האספיה הכללית לאסור על התובע להקים מיזם של בנביס רפואי, קבע כי הסמכות לדון בהחלטה כזו נתונה לוועד האגודה והורה לוועד לדון בבקשת התובע.
ועד האגודה במושב התנגד לקידום הפרויקט למרות שישנו סעיף מפורש בתקנון האגודה הקובע כי עליו לדון ולא לסרב לבקשה. בנוסף התקבלה הוראה מפורשת מרשם האגודות השיתופיות שעליו לחתום על המסמכים וכן עמדה רשמית של פרקליטות המדינה מטעם משרד החקלאות, רמ"י ומשרד הבריאות הקובעת חד משמעית כי הם ממליצים ואף מעודדים הקמת חוות לגידול קנאביס רפואי בחלקות א' ועל סמך נסיונם אין בכך כל הפרעה או שוני מכל גידול חקלאי אחר.
הוועד קיים הצבעה חשאית בקלפי שם השיג רוב למנוע הקמת חוות לגידול קנאביס רפואי בחלקות א' ו-ב' בתקומה אלא אך ורק ביזמות משותפת בחלקה ג'. התובע תבע את האגודה בבית המשפט המחוזי וזה, כאמור, הורה על ביטול ההחלטה.
ה"פ 57624-08-20 קוך נ' תקומה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 07/07/21
פסה״ד הובא באדיבות התובע - אביחי קוך.
ביהמ״ש קיבל בקשת עיכוב ביצוע של הנתבעים ל- 45 ימים על מנת שישקלו ערעור לבימה״ש העליון.
בית המשפט דחה תובענה שבמסגרתה התבקש להורות כי האגודה אינה רשאית לכנס אסיפה כללית, אלא בכפוף להודעה מראש ופרסום בשני עיתונים / אורי זליגמן, עו"ד
30 יונ 2021 נכתב ע"י האיחוד החקלאיבאותו עניין פנה חבר באגודה להתיישבות המונה למעלה מ-200 חברים לביהמ"ש המחוזי וביקש להצהיר כי אין לכנס את האספה הכללית של האגודה מבלי לתת הודעה על כך שבועיים מראש. החבר ביקש לתמוך עתירתו בתקנה 5(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, לפיה באגודה המונה למעלה מ 200 חברים רשאית האגודה, על אף האמור בתקנונה, להודיע על כינוס האספה בדרך של פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים לפחות שבועיים מראש לפני מועד כינוס האספה.
המבקש טען כי הפרסום שנעשה באגודה (לטענתו ימים ספורים לפני האספה) אינו מאפשר להתכונן כדבעי לאספה.
המבקש צירף את רשמת האגודות לתיק (על אף שאיננה צד במחלוקת) וביהמ"ש ביקש את עמדתה.
עמדת הרשמת הייתה כי הגם שטוב יעשו אגודות כשיפעלו להודיע על האספות כמה שיותר זמן מראש, תקנה 5(ד) הנ"ל אינה מטילה חובה על האגודה, אלא נותנת לה רשות לסטות מהוראה בתקנון הקובעת כיצד תימסר ההודעה על האספה. על כן, רק במקרה של ניצול הרשות הזו ובמתכונת שקבועה שם, מוטלת חובה לפרסם לפחות שבועיים מראש. משלא נוצלה רשות זו, חלה תקנה 5(ג), המאפשרת לאגודה לקבוע בתקנונה את אופן מסירת ההודעה ואת פרק הזמן שבו היא תימסר.
ביהמ"ש קיבל את עמדת הרשמת, והוסיף כי ככל הנראה נועדה התקנה למקרים בהם חברי האגודה אינם מתגוררים בתחום גיאוגרפי קרוב, ולפיכך קמה להם הדרך החלופית של המודעה בעיתונות.
אשר על כן התובענה נדחתה.
רשמת האגודות מבקשת להזכיר כי ככל שחברים מבקשים להצביע על קשיים באגודתם, לרבות בהוראות התקנון, מוצע כי יפנו לרשויות האגודה בהצעה לשינוי. ככל שיסברו כי לא קיבלו מענה, רשאים הם לפנות למשרד הרשמת, והנושא ייבחן בהתאם לנהלים.
ה"פ 38420-11-20 (מחוזי ב"ש) מרדכי אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי
עובד או נותן שירות/קבלן? שאלה שלעיתים שווה הרבה כסף / שמואל גלנץ, עו״ד
24 יונ 2021 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דחקלאים רבים נעזרים בנותני שירותים במגוון עניינים בהם: פקחי מזיקים, אנשי אחזקה, מנהלי חשבונות, יועצים מקצועיים וכד', ומשלמים את התמורה המוסכמת כנגד חשבונית מס.
לכאורה תשלום כנגד חשבונית הוא אסמכתה להעדר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, והתשלום המוסכם מגלם את כל חובותיו הכספיים של המעסיק כלפי נותן השירות.
אלא, שלא תמיד...
לעיתים גם צורת התקשרות שכזו אינה מקיפה את כל זכויותיו של נותן השירות.
מתברר שבמקרים רבים שהגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה (ואף לבג"ץ), נקבע בדיעבד שלא די היה בתשלום שהועבר לנותן השירות כנגד חשבונית מס, זאת לאחר שנפסק שנותן השירות הוא "עובד" על כל המשתמע מכך.
ע"ע (עבודה) 15868-04-18 גבריאל כותה נ' עיריית רעננה, פס״ד מיום 07/04/21