רשימה זו באה בעקבות תופעה אליה נחשפנו בתקופה האחרונה שהולכת ומתגברת של "מכירת חלומות ודמיונות" שאין להם כל קשר לחוקים והחלטות, בנושא של הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה, מה שגורם לבעלי נחלות לנזקים כלכליים ניכרים.

בהמשך לעדכונים המקצועיים האחרונים בהם עסקנו בנושא הדחיפות להסדרה של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות ומשקי עזר לאור הגברת האכיפה בתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017, אנו מבחינים כי בשטח מתבצעת פעילות ענפה להסדרה הן על ידי בעלי נחלות ומשקי עזר והן על ידי אגודות שמסדירות את המבנים והשימושים בשטחי המשבצת בהליכי רישוי, פעילות שיש לברך עליה.

ב-25 לנובמבר 2018 התקבלה החלטת הממשלה בנושא קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון.

ההחלטה מתייחסת לאמות מידה לקביעת הישובים, ההטבות לישובים והוראות מעבר.

תוקף ההחלטה יהיה עד 30.9.2021

להלן ההטבות בתחום התכנון והפיתוח:

לפני כשנה וחצי פנה למשרדי מגדל ביצי מאכל מהצפון וביקש ממני לנהל עבורו מערכה משפטית במטרה שיקבל תוספת למכסת ביצי המאכל שברשותו.

בדקתי את פרטי המקרה ואכן הסתבר כי במהלך שנת 2016 הוא שדרג את לול המטילות שברשותו והפך אותו ל"לול חופש".

המגדל סיפר לי כי בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016), תשע"ו-2015 (להלן: "תקנות 2016") הוא פנה לועדת המכסות של המועצה לענף הלול וביקש תוספת של 100,000 ביצים למכסה שברשותו. אלא שבהחלטה מיום 11.1.17 דחתה ועדת המכסות את בקשת המגדל כאשר היא מנמקת את החלטתה בזו הלשון: "מאחר שקיבלת כבר הקצאה של 100,000 ₪ ביצי מאכל לפי החלטת ועדת המכסות מיום 28/10/15, בגין עמידתך בתנאים. לא ניתן להקצות פעם נוספת בגין אותה תקנה".

אנו סברנו כי החלטת הוועדה שגויה, שכן תוספת המכסה שקיבל ביום 28.10.15 מקורה בתקנה 7(ג) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2015), תשע"ה-2014 (להלן: "תקנות 2015"), שעניינה השלמה למכסת הבסיס לסך של 500,000 ביצים, ולא בתקנה 7(ב) לתקנות שעניינה כאמור תוספת מכסה למי ששדרג את הלול והפך אותו ל"לול חופש". יוצא איפוא, כי אין כל בסיס לקביעת ועדת המכסות כי מדובר בתוספת "בגין אותה תקנה".

לפיכך קיבלתי את התיק לטיפול והגשתי ערר על ההחלטה לא ליתן את תוספת המכסה, לוועדת הערר על ועדת המכסות. 

 השלטון הדו רובדי, שבו מאצילה המועצה האזורית מסמכויותיה לוועד המקומי, מתקיים בכ- 970 יישובים כפריים שבהם מתגוררים כ- 700 אלף תושבים.

יישובים אלה נמצאים בתחום השיפוט של 54 מועצות אזוריות שהן כ- 22% מכלל הרשויות המקומיות במדינת ישראל.

פרסום זה בא להבהיר את המעמד המשפטי ואת יחסי הגומלין בין הישוייות השונות הופעלות ביישוב הכפרי ולסייע לכל הגורמים בניהולו התקין.

פרסום של משרד הפנים  ומפעם - מערכת מרכזי הדרכה ופיתוח בשלטון המקומי ו

תקציר מנהלים של דו"ח ביניים – מחקר על השלכות פעילות הותמ"ל על החקלאות, ישובים כפריים ושטחים פתוחים.

לאחרונה אנו מתריעים מעל כל במה על כך שתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017 שינה את המפה בכל הקשור לאכיפה של שימושים חורגים וחריגות בניה.

תיקון 116 קבע, כי ליחידה הארצית לאכיפה שפועלת במשרד האוצר ניתנו "סמכויות מקבילות" לסמכויות של הועדות המקומית. היחידה הארצית מוסמכת לבצע את האכיפה במקום האכיפה שצריכה להתבצע על ידי הועדות, במקרים בהם היחידה הארצית סבורה כי לא מתבצעת אכיפה בהתאם לנדרש.

תיקון 116 קבע, כי הועדות המקומיות נדרשות להשלים "סקר עבירות בניה" עד לחודש אפריל 2019. בכדי לבצע את הסקר שכאמור הוא רחב היקף ומשמעותו היא ביקור של פקחים בכל נכס בתחום המוניציפאלי של הועדה, הוחלט כי את הסקר תבצע החברה שאמונה על ביצוע המדידות לצורך גביית מיסי ארנונה.

מכת מדינה, כך כינה בית המשפט העליון כבר בשנת 1985 בפסק דין שנתן (917/85) בעניין עבירות על חוק התכנון והבנייה לתופעה שלא רק שלא הצטמצמה עם השנים אלא אף הורחבה לאזורים שונים בארץ.

לפני מספר חודשים אישרה הכנסת את תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (תשכ"ח-1965) ובה תוקן פרק י' העוסק בפיקוח, אכיפה וענישה, זאת בעקבות החלטת ממשלה 1559 שאימצה את דו"ח המלצות ועדת קמיניץ שהמליצה לתקן את החוק כאמור, זאת מבלי לתת מענה אמיתי לנסיבות הלא פחות חשובות המביאות אזרחים לידי הפרת החוק כפי שהדברים הוצגו בכנסת בעת הדיונים בתיקוני החקיקה.

רבים בהתיישבות הופכים לעבריינים בעל כורכם מתוך ניסיון למצוא מקורות פרנסה אחרים מהמבנים החקלאים שבהם גידלו בעבר בעלי חיים או שימשו בעבר מקום אחסון ואריזה של מוצרים חקלאים, תעסוקה שאותה נאלצו לנטוש בשל מדיניות ממשלתית נמשכת הפוגעת ביכולת ההתפרנסות.  הרצון להסב מבנים אלה לשימושים לא חקלאים, למרות המלצות דו"ח שאושר על ידי הממשלה (דו"ח קדמון) כשלו ברובן בעיקר בשל התנהלות רשות מקרקעי ישראל והחלטותיה הפוגעות בבעלי זכויות במרחב הכפרי.

למרות זאת, יש חשיבות רבה לעשות הכל על מנת להסדיר את השימושים שניתן להסדירם או להפסיק שימושים שאינם ניתנים להסדרה ולקוות כי בעתיד יתוקנו החלטות מועצת מקרקעי ישראל בדרך שיאפשרו לחקלאים בכפר המשתנה להתפרנס באופן הוגן מפרנסות חילופיות ומפרשנות מרחיבה של מהי חקלאות.

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?

במגזר החקלאי התקבלו לאחרונה החלטות מרכזיות שמשנות את הזכויות המשפטיות של בעלי הנחלות במהלך הכניסה לעידן הנחלה המהוונת. ההחלטות החדשות עוסקות בשלושה נושאים עיקריים: שינוי בכללי ההורשה בנחלות, הגברת האכיפה בגין חריגות בניה ושימושים חורגים לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ומסלולים בהחלטה 1553 ו"התחשבנות מחדש".