לאחרונה קיבלה הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את החלטה (4134) בנוגע ליישום הגדרת השטחים שיכללו בחוזה השכירות הזמני ובעתיד בחוזה החכירה לדורות של מושבים וקיבוצים ("המשבצת").

בשנים האחרונות פועלת רשות מקרקעי ישראל להסדרת שטחי המשבצת של הישובים החקלאיים באופן שיקבע לכל הישובים המחזיקים מכסה הגדולה יותר מהמכסה המגיעה להם בחוזה המשבצת, מה הם השטחים המיועדים לשטחים במעמד קבע (לכשייחתם חוזה משבצת לדורות), ומה הם השטחים המיועדים להפוך לשטחים במעמד זמני.

ההחלטה החדשה קובעת כי "לא יחודש חוזה אלא לאחר קביעת משבצת הקבע".

כמו כן קבע כי יישום של החלטות מועצה מטיבות יותנה בהגדרת משבצת הקבע, לרבות עסקאות תעסוקה, אנרגיה סולארית ואיוש חלות, שיוך וחתימה על חוזה לדורות (לא חל על עסקאות "מתקדמות").(התניה זו מופיעה גם במספר החלטות מועצה העוסקות בעסקאות תעסוקה למי יהן).

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר  1513 "ביטול עסקאות ומתן ארכות", המבטלת את החלטה מספר 1481, חלה על הסכמים בהם היזם לא עמד במועדי השלמת הבנייה או באם היזם ביקש לבטל את ההסכם ולהחזיר את המקרקעין והנהלת רשות מקרקעי ישראל נתנה הסכמתה לכך.

חוזר ברית פיקוח מס׳ 62/17

עד לחודשים האחרונים, כאשר קיבוץ או מושב פתחו חשבון בנק, הם הצהירו שאין בעלי שליטה בקיבוץ או במושב. כך היה גם באגודות שיתופיות רבות אחרות, לרוב כאלה שבשליטת קיבוץ או מושב.

לאחרונה נעשה תיקון בחוק איסור הלבנת הון, שהרחיב את הגדרת "בעל שליטה", כך שכעת לא יתן עוד להצהיר שאין בעל שליטה בקיבוץ, במושב, או בתאגיד שבשליטתם.

התכניות למתחמים מועדפים לדיור המקודמות בשנתיים האחרונות מהוות את האתגר המרכזי במאמץ של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמור על הקרקעות החקלאיות במדינית ישראל.

לנוכח משבר הדיור הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), כדי לקדם במסלול מהיר תכניות למגורים במתחמים גדולים.

כמות נכבדה של תכניות למגורים שקודמו בוועדות המחוזיות הועברו למסלול הותמ"ל, כדי לפשט הליכי תכנון.

מאחר והתכניות הללו מקודמות אך ורק על אדמות מדינה, חלק ניכר מהן מתוכנן על קרקע חקלאית. לפיכך מדינת ישראל חווה לאחרונה מהלך נרחב של תכניות בקנה מידה גדול ביותר, המשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לטובת מגורים.

תכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של ישובים כפריים, אשר כתוצאה מהתכניות הללו רוב אדמותיהם נלקחות, עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם.

מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ועוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יתעצם ויעמיק, בעתיד הקרוב, בין הפיתוח המואץ לחקלאות.

ערכו: אמויאל רענן, יוחאי תירוש
מאי 2017

ביום 20.04.2017 התקבלה החלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מס' 4134 בנושא "הגדרת משבצת קבע".

ההחלטה חוזרת ברובה על נושאים שונים שנדונו, והחלטות הנהלת רמ"י שנתקבלו בעבר בעניין הגדרת שטחים עודפים, והדרישה של רמ"י לסימון שטחים אלו, במטרה להגדיר את השטחים שיישארו במסגרת משבצת הקבע.

החידוש בהחלטה זו מתרכז בלקחים שהפיקה הנהלת רמ"י בנוגע למימוש החלטותיה הקודמות ובהתייחס לדרישת הישובים השיתופיים לקיום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 476.

החלטת רשות מקרקעי ישראל מספר 1514: "הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודה חקלאית", קובעת נהלים להסדרת מעמדם של שטחי ומבני ציבור ביישובים ומאבחנת בין שטחי ציבור בעלי "אופי פרטי" לשטחי ציבור "קלאסיים".

חוזר ברית פיקוח

אנו עדים להגברת האכיפה מצד ועדות מקומיות לתכנון ובניה ומצד רשות מקרקעי ישראל בנושא של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות, כאשר הפעילות של האכיפה מקבלת ביטוי במספר מישורים עליהם אעמוד ברשימה זו.

המטרה היא להביא למודעות של בעלי הנחלות את הסיכון המהותי והמיידי שקיים בהפעלת שימושים לא מוסדרים בנחלות, על מנת שבעלי הנחלות יקדימו את הרשויות ויסדירו את המבנים בנחלות.

ככל ש"עידן הנחלה המהוונת" מתקדם ולאחר שאושר בחודש יוני 2016 המתווה של שלוש יחידות בשלושה מבנים בתמ"א 35 (תיקון 1ב) ולאחר שרשות מקרקעי ישראל פתחה את השער ליישום החלטה 1464 בכל המרחבים, מתגברת האכיפה מצד הועדות המקומית והמחוזיות וכן מצד רמ"י.

בישובים חקלאיים, כדוגמת מושב או קיבוץ, חוכרת האגודה החקלאית מהמדינה את "משבצת" הישוב, אשר כוללת את כל השטחים המשמשים את היישוב כדוגמת מגורים, תעסוקה, חקלאות וכן שטחים ציבוריים. הדבר עוגן בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוסח חוזי חכירה לדורות.

מצב זה שונה מישובים עירוניים וישובים קהילתיים, אשר שטחי הציבור מוקצים לרשות המוניציפלית של אותו ישוב.

במשך השנים האחרונות ביקשה רשות מקרקעי ישראל לשנות את ההסדר הקיים בנוגע לשטחי הציבור שבתחום הישובים החקלאיים. לאחרונה, התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1514 אשר מעגנת את השינוי הנ"ל. להלן עיקרי ההחלטה.