ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

לפני מספר ימים עבר לקריאה שניה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2017 ו 2018), התשע"ז – 2016. החוק כולל בתוכו שינויים מרחיקי לכת בסוגיות מס שונות שעומדות על הפרק. אחד הפרקים הוא חוק מס ריבוי דירות שיחול על מי שמחזיק 249% בדירות מגורים, כאשר לגבי 2 דירות (לפי בחירתו) יחול פטור מהמס.

מטרת החוק לעודד מחזיקי מספר דירות למכור את דירותיהם ובכך להגדיל את היצע הדירות בשוק המשני, ולהפחית את רמות מחירי הדירות למגורים. שיעור המס הוא 1% מערך ממוצע למ"ר של דירה (שעומד על כ 15,000 ₪ למ"ר) כפול שטח הדירה, אך לא יותר מ 1,500 ₪ לחודש עבור דירה (18,000 ₪ לשנה).

נזכיר, כי מי שיש ברשותו רק 2 דירות מגורים לא תחול עליו גזירת המס החדשה. גביית המס וטיפול הוטלה על משרדי מיסוי מקרקעין, כיוון שיש ברשותם את המידע לגבי כמות הדירות שיש לכל תא משפחתי. מעבר לעובדה שהחוק מעלה תהיות לא פשוטות לגבי הפגיעה בזכות הקניין של האזרח, נבקש למקד את הדיון לגבי ההשפעה שיש לחוק על בעלי נחלות.

כידוע, זכויות הבניה הבסיסיות בנחלה הן 375 מ"ר המתחלקות באופן הבא: 160 מ"ר לבית הראשון, 160 מ"ר לבית השני ו 55 מ"ר לבית השלישי ובלבד שקיים בנחלה רצף בין דורי כאשר בהחלטה 1464 יבוטל הרצף הבין דורי בתשלום "דמי כניסה" 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים. בשלב זה הבנייה היא בשלוש יחידות בשני מבנים ולאחר שיאושרו התכניות החדשות עליהם עובדים מושבים רבים ניתן יהיה לבנות שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים + יח"ד של 55 מ"ר עם קיר משותף לאחת היחידות ואף לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה הניתנים לרשום ע"ש הילדים וכן למכירה לצד ג'.

במסגרת הרחבת ההסדרה התעריפית שפורסמה לאחרונה להקמת מערכות סולאריות קרקעיות, החלו קיבוצים ומושבים להערך בהכנות מקדימות לקראת פרוייקטים רבים שיתחילו בשנים 2017-18  לעלות על הקרקע.
 
בהיקפי גודל של מגות בשדות PV, מודל ההתקשרות השכיח מתקיים בין היזם, SPC לבין החברה המבצעת, EPC  והגוף שמשכיר את השטח ו/או נכנס כשותף פעיל בעסקה.

עסקת התקשרות זו אכן נראת כהשקעה בפרוייקט מניב לכל דבר בתווך הארוך עם סיכון קטן AAA. אך אי עמידה ביעדים, בסטנדרטים וטיב ביצוע שנובע מתיאום ציפיות לא מדוייק וחוסר מעורבות בצד הטכני-תשתיתי, עלול לסכן את התשואות העתידיות מייצור החשמל ונגזרותיו על כדאיות הפרוייקט, השינויים, התיקונים והחריגות בעתיד.

השנה החדשה הגיעה ועימה צרור המכות בעניין המיסים השונים שנוחתים גם על המגזר החקלאי- מיסוי חדש בעניין הקיבוצים והמיסוי בעניין דירה שלישית.

בהקשר למיסוי דירה שלישית ראוי להדגיש כי די אם  ליחיד (ולאשתו ולילדיו עד גיל 18) יש  249% בדירות או יותר מכך. המבחן בניסוח הקודם (שאמר כל חלק מעל שליש = דירה) תוקן ל 249%, קרי:  יחברו גם חלקי דירות, עד ל 249% , ומעל זה – על חלק הדירה הקטן ו/או הזול יותר – יוטל המס.

ניסוח כזה של החוק עוד יפרנס עורכי דין ויועצי מס רבים.

החלטת ממשלה 1527 שכותרתה "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" התקבלה ביום 13.6.16.

מטרת ההחלטה: לקבוע רשימת ישובים שיוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, במטרה לקדם את השגת היעדים הבאים:

א. להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה;

ב. לחזק את אזורי הפריפריה הגיאוגרפית, ובראשם הגליל והנגב;

ג. לעודד הגירה חיובית ליישובים;

ד. לעודד בנייה ביישובים;

ה. להעצים את חוסנם הכלכלי של היישובים;

הישובים הכפריים חולקו לשלוש קבוצות: א1', א'2 וב'

במהלך הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בכנסת ביום 15.12.2016, הוצאה ההצעה לתיקון סעיף 62 לפקודת מס הכנסה מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי  התקציב לשנים 2018 ו 2017) התשע"ז - 2016.

לאחרונה פנה פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לשר האוצר, לרשות מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את זכות שכביכול ניתנה בהחלטת מועצה 1470 לייזום בקרקע, ולהותיר אך ורק את הפיצוי הכספי.

בין היתר, נטען על ידי פורום הקרקעות, כי יש במתן זכויות הייזום כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות כאלה, וכי החלטה 1470 בה נקבעה זכות הייזום כביכול עומדת בניגוד לעקרונות שנקבעו בבג"צ הקרקעות שעסק בהחלטות 717, 727 ו- 737.

פנייתו של פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

ברצוננו לעדכנכם בדבר אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1481 - " ביטול עסקאות ומתן אורכות לביצוען " , המבטלת את החלטה מועצה מספר 1424.

רשות מקרקעי ישראל תפעל, ככלל, לביטול עסקאות בשל אי עמידה במועדי השלמת הבניה, אשר נקבעו בהסכם עם הרשות - זאת בהתאם לכללים הבאים.

חוזר מס׳ 95/16 של ברית פיקוח

מערכת היחסים בין הורים לילדים חתנים וכלות כאשר ברקע עומדת נחלה, יוצרת תקלות משפטיות שמשליכות על משפחות לדורות.

אחד הנושאים המרכזיים בעולם הנחלות, שמעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, הוא בניית בית בנחלה של ההורים. ב"עידן הנחלה המהוונת" נושא זה עומד להיות אף סבוך יותר לאור האפשרות לבניית בית שלישי נפרד בנחלה ופיצול שני מגרשים מנחלה ורישום ע"ש הילדים.

נבהיר, כי כאשר ילד בונה בית בנחלה הרשומה ע"ש ההורים, ולילד אין זכויות בקרקע אלא במבונה בלבד, ובנוסף הילד/ה נשוי ומביא עימו בן/בת זוג וילדים להתגורר בבית, נוצר מארג משפטי סבוך בו שותפים מספר צדדים בעלי אינטרסים שונים (למרות שמדובר במשפחה), מה שעשוי להביא ל"תקלות" משפטיות ומשפחתיות.