לאחר שגרנות ביצעו עבירות בניה שונות, בנחלתם במושב רמת רזיאל, הם ביקשו היתר בניה בדיעבד, וזה ניתן להם ע"י וועדת הערר. ביהמ"ש לעניינים מנהליים ביטל את החלטת ועדת הערר, בקובעו שהיא אינה סבירה, ועל כך הוגש ערעור לביהמ"ש העליון.
עע"מ 3192/14 גרנות ואח' נ' האגודה השיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות ואח', פס״ד מיום

בפסק דין שניתן ב- 10.5.2016 בבית המשפט העליון בר"ם 468/14, הוינגמן ובניו נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון, ו-ע"א 7084/13 ובר יהודה בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואח', בפני הרכב השופטים דפנה ברק ארז, יורם דנציגר ואורי שהם בוטלה "הלכת קנית" ונקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה וכיוצא מזה היזם ייחשב כחוכר לדורות גם לצורך החלת ההחלטות לעניין "דמי היתר", "הפרשי ערך" והחזר היטל ההשבחה ששילם.

מטבע הדברים גובלים שטחים חקלאיים של מושבים וקיבוצים בשטחים חקלאיים של אחרים, כגון קיבוץ שכן, מושב וכו'. פסק דין שניתן לאחרונה*, דן בחובתם של החקלאים להיזהר שלא להזיק לשכנם החקלאי, ולאחריות לנזקים שנגרמו ברשלנותם. פסק הדין מלמד כי יש לנקוט משנה זהירות עת מבצעים פעולות העלולות לגרום נזק לשכן וכי נכון ורצוי להסדיר היחסים והאחריות של קבלנים המספקים שירותים לחקלאים. לאור חשיבות הנושא בחרתי להביא בפניכם את עיקרי פסק הדין.

מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לחוות התבלינים של התובע, בעקבות ריסוס שבוצע על ידי הנתבעים במטע השקדים הגובל בחלקת התבלינים.

*ת"א (שלום-נצ') 782-06-10 שגיא כהן הדר תבלינים נ' קיבוץ שער הגולן ואח', לפני כב' השופטת רננה גלפז מוקדי (פורסם בנבו, 29.12.2015).

קופ"ח כללית החליטה לסגור את המרפאה שהפעילה במושב אחיעזר לאחר שישים שנות פעילות. ועד המושב הגיש בקשה לביטול החלטה זו בטענה שהתקבלה תוך שקילת שיקולים זרים.

ביום 13/4/16 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פס"ד המציף את מערכת היחסים בין חקלאי יצרן למשווק יצואן.

מעשה שהיה כך היה, 6 יצרני פרי פיטאיה ממקומות שונים בארץ שלא היה בניהם קשר קודם (להלן "התובעים" או "החקלאים") התקשרו לאחר קריסת חברת אגרקסקו עם חברת אס. טי. אמ. יצוא חקלאי בע"מ (להלן "הנתבעת" או "החברה").

בית המשפט העליון דחה בקשתם של מאות חקלאים, חברי מושבים ואגודות חקלאיות מגוש קטיף לשעבר לקיים דיון נוסף על פסיקה לפיה הם אינם זכאים לפיצוי ממס רכוש בגין מלוא הנזקים העקיפים שנגרמו להם בעונת 2003 2004 בעקבות אירועי אינתיפאדת אל אקצה. נקבע, כי חרף ניסיונם של העותרים לשוות לעמדתם נופך כללי ועקרוני, הרי שבפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה, לא כל שכן כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת או הלכה חשובה, קשה או חדשה, וכי הטענות שהעלו העותרים לפי מהותן ותוכנן הן טענות ערעוריות שאינן מצדיקות דיון נוסף בפסק הדין.

דנא 8957/15 קטיף מושב שיתופי בע"מ 155 אח' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויי פעולות איבה, פס״ד מיום 13/04/2016

יאיר ואשר, ידידים ושכנים בבוסתן הגליל, השתתפו בהגרלת מגרשים במושב עבור בנותיהן. לטענת יאיר, אשר הסכים להעביר לו את זכויות המגרש לאחר ההגרלה, למען שיעבירם לצד ג'. מנגד, טוען אשר שמדובר בהסכם הלוואה בלבד, ובכל מקרה שמדובר בחוזה פסול משום שצד ג' לא עומד בקריטריונים.
ת״א(שלום) (חיפה) 18316-07 יאיר ואח' נ' לשם ואח', פס״ד מיום 11/03/15

עניינה של העתירה, לבטל את החלטת הנהלת רמ"י, לאפשר 'התחשבנות מחדש' בגין 'דמי הסכמה' או 'דמי היתר', ששולמו לרמ"י בקשר עם עסקאות מיום 9/6/2011, ולהחיל הסדר זה גם על עסקאות שבוצעו ממועד 3/2007 ולחילופין, 26/6/2007.

בעתירה נדרש רמ"י לבצע את ההתחשבנות מחדש בערכי קרקע של מועד העסקה.

העתירה מתבססת על הטיעון כי החלטה 979 וההחלטות שתיקנו אותה (1155, 1355, 1399) הוכרו בבג"צ 1027/04 בתחולה רטרואקטיבית ועל כן, החלת ההחלטות מיום 9/6/2011 ואילך הינה שלא כדין.
עתירה לבג״צ (עדיין ללא מספר) עופר פירט ואח׳ נ׳ מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (מוגשת בימים אלו)

בפס״ד שניתן לאחרונה בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (ת"א 1774-06), טישלר ישראלה ואח' נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמי") ואח', מפי כבוד השופטתד"ר דפנה אבניאלי, נקבע כי רמ"י רשאי להתנות הארכת תקופת חכירה בתנייה המאפשרת לו לבטל את החכירה, במקרה של שינוי יעוד הקרקע. בסיפא של פס"ד מתייחסת השופטת לרכיבי הפיצוי הראויים של השבת קרקע חקלאית אשר ישקפו את"תרומתו של החוכר לשמירה על הקרקע ואת הפוטנציאל החדש – ולו באופן חלקי – הגלום בה, עם הפיכתה לקרקע לבניה או לתעשייה ביוזמת המינהל או רמ"י".
ת"א (ת״א) 1774-06 טישלר ישראלה ואח' נ' רשות הפיתוח ואח׳, פס״ד מיום 18/10/15