מאמרים
החלטה 1464 רגע לפני יציאה לדרך... / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
27 יונ 2016 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דאנו נמצאים רגע לפני פתיחת השערים לציבור הרחב של "אגף חוזים לדורות" ברמ"י לצורך יישום החלטות 1311 ו- 1464 במושבים והחלטות 1456 ו- 1447 בקיבוצים.
מרכז הפעילות של האגף נמצא במחוז מרכז במגדל היובל קומה 25, כאשר היישום של ההחלטות יתבצע במרחבים. בימים אלה מתקיימת הכשרה של עובדים במרחבים בכדי שניתן יהיה לפתוח את האגפים לעבודה, בתקווה עד סוף שנת 2016.
בחוברת "עיקרי תכניות העבודה של רשות מקרקעי ישראל לשנת 2016" שפורסמה באתר רמ"י הובאה הסקירה הבאה תחת הכותרת "זרקור על פעילות החתימה על חוזים לדורות":
אגף חוזים לדורות בהתיישבות (להלן: "האגף") הוקם מיד עם המעבר לרשות. הקמת האגף נקבעה בהחלטת מועצה 979, אשר מסדירה את זכויות המגורים בחלקת המגורים ביישובים חקלאיים - מושב עובדים, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית ועוד. החלטה זו עודכנה מאוחר יותר בהחלטות 1411-1399.
יעדי האגף בין היתר יהיו חתימה על חוזים לדורות באמצעות מימוש וביצוע ההסדר הקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל 1399 (למושבי עובדים וכפרים שיתופיים) ו-1411 (לקיבוצים ולמושבים שיתופיים), (ההחלטות הקודמות 979, 1155, 1355, 1366).
בקיבוץ ובמושב שיתופי, בנוסף למסלולי השיוך כפי שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל 692, 751 ו-1411, מאפשרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1447, רכישת זכויות למגורים על ידי אגודה חקלאית שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, קיבוץ שיתופי או מושב שיתופי והענקת זכויות חכירת משנה לחבריהם.
הריני להביא לידיעתכם כי ביום 30.3.16 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שעניינה בתיקון לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת החוק").
עם השנים שחלפו מפנימים כל העוסקים בחקלאות כי התקשרויות חוזיות חייבות להיות תואמות את המתחייב מחוק ההתיישבות בכל דבר ועניין הנוגע לשימוש בקרקע חקלאית ומים. משרדנו עוסק באופן שוטף בהסדרת התקשרויות בתחומי החקלאות השונים, באופן שיהא תואם את המתחייב מחוק ההתיישבות, וחשוב לא פחות את צורכי הצדדים המתקשרים.
רבים ייחלו לשינוי בחוק ההתיישבות והתאמתו לימנו אנו באופן שיאפשר המשך פיתוח החקלאות, והינה סנונית ראשונה.
להלן אביא בפניכם בתמצית את עיקרי הצעת חוק ומשמעותה.
החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד
13 יונ 2016 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".
כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה
זכויות עובדים בתקופת הרמדאן ועיד אל פיטר! / אוסנת קולודני –חיים, עו״ד
07 יונ 2016 נכתב ע"י אוסנת קולודני - חיים, עו״דבני העדה המוסלמית, חוגגים החל מהיום את חודש הרמדאן.
בעקבות פניות רבות של לקוחות בנוגע לזכויותיהם של בני העדה המוסלמית במהלך חודש הרמדאן, החלטנו לפרסם את החוזר הנ"ל.
ראשית יובהר, כי על פי החוק, חודש הרמדאן אינו נחשב לחג, המזכה את העובד בחופשה בשכר.
ימי חודש הרמדאן נחשבים לימי עבודה רגילים. לכן, עובד המועסק במהלך חודש הרמדאן יקבל שכר רגיל עבור עבודתו בימים הנ"ל.
מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח), עו״ד
26 מאי 2016 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דבעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.
ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").
השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.
מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח), עו״ד
26 מאי 2016 נכתב ע"י עו״ד ושניר שער (רו"ח), עו״ד
בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.
ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").
השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.
3 סוגיות שעלו ב-3 דיונים בעניין (והפעם סלבריטאים...)
בגזר דין שניתן בעניינו של שי רפאל רקאנטי (1) נקבע כי - משהוטל קנס כספי על אשת הנאשם כי אז אין מקום לגזור קנס נוסף על הנאשם.
תחילתו של עניין הוא בכתב אישום שהוגש נגד הגב' מארין רקנטי ובעלה ששניהם הודו בהעסקת 2 עובדות זרות למשך תקופה ארוכה עם לינה בביתם ללא שלעובדות היתה אשרת עבודה מתאימה. על הנאשמת הוטל קנס מצטבר בגובה 34,000 ₪ בנוסף להתחייבות להמנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים. הדיון נסב סביב דרישת המדינה להשית קנס מנהלי גם על הנאשם בנוסף לעונש של מתן התחייבות שלא לעבור אותה עבירה במשך 3 שנים. בית הדין קבע "שעה שנקבע שהמניע לביצוע עבירות אלה הינו כלכלי וביצוע העבירה השיא תועלת כלכלית לנאשמים, ברי, כי במקרה שלפנינו התועלת הכלכלית צמחה לתא הכלכלי המשותף ולא לכל אחד מבני הזוג".
בין לבין מזכיר בית הדין את ההנחיות לפיהן פועלת המדינה עת מגישה היא כתב אישום בשל העסקת עובד זר שלא כדין במקום הטלת קנס מנהלי שהיא דרך המלך.
מתי יוגש כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי? שלושה שיקולים עיקריים שבהתקיים אחד מהם לפחות יוגש כתב אישום: כאשר הקנס אינו גורם מרתיע משום שהנאשם חוזר על אותה עבירה, כאשר הנאשם לא שילם קנס מנהלי קודם שהוטל עליו וכאשר נסיבות העבירה חמורות במיוחד.
2016 2016 על פי דוח ה- OECD לשנת 2015 רמת התמיכות לחקלאות בישראל בשנים האחרונות ירדה והיא נובעת בין היתר מרפורמות במדיניות המקומית והגנות מכסיות נמוכות כתוצאה מהסכמי סחר בין מדינות.
המגזר החקלאי בישראל מהווה 1.4% מהתמ"ג ו- 1.2% משוק העבודה.
בעוד הממוצע של התמיכות באיחוד הארופי עמד ב- 2015 על 0.8%, הרי שישראל ניצבת במקום השלישי מלמטה עם 0.3%.