האם על חברי אגודה שיתופית חקלאית לקחת על עצמם מחויבות כספית במקום הרשות המוניציפלית (מועצות מקומיות/אזוריות) / אריה חייקין, עו״ד

אריה חייקין, עו״ד אריה חייקין, עו״ד

המאמר נכתב בעקבות יום עיון בנושא אתגרים בניהול אגודה שיתופית שנערך בלשכת עורכי הדין בת"א, ביום  6.7.2021

כל חבר ותושב במרחב הכפרי משויך לרשות מוניציפלית מסוימת לה הוא משלם מיסים והיטלים על פי דין, ועל הרשות לספק תמורתם שירותים מוניציפליים לתושב.  

נכון להיום, לא קיימת הסדרה והגדרה לפרוט אותם השירותים שעל הרשות לספק והדבר נתון לשיקולה של הרשות.

ועדים מקומיים לא תמיד מסוגלים כלכלית לספק שירותים מסוימים לתושבים, ולפיכך נוצרים פערים אותם משלימים לעיתים האגודות השיתופיות החקלאיות אשר תומכות בוועד המקומי לצורך קידומם של שירותים אלו.

פסק הדין הדן בנושא, וההמלצות לפתרונות יפורטו בהמשך.

בתחומן ואחריותן של מועצות אזוריות קיימים יישובים אשר לכל יישוב אופי וצרכים משלו, ולכן קיים הסדר בסעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח – 1958,

לפיו, כל ישוב הנמצא בתחום המועצה האזורית ינוהל על ידי ועד מקומי המשמש כ"ידה הארוכה" של המועצה האזורית, ותפקידו בין היתר לספק שירותים מוניציפליים בתחומי הישוב לו הוא אחראי.

ביישובים החקלאים קיימת אגודה שיתופית חקלאית שבין חלק מטרותיה הם שמירה על איכות חיי המושב, נראותו, אופיו הכפרי וסביבתו.

הוועד המקומי ו-ועד האגודה הם שתי ישויות נפרדות והם מחויבים לפעול בנפרד ואין למזג בין פעילות שני הוועדים, הגם שבמקרים מסוימים קים מצב של זהות וועדים המותרת ע"פ צו המועצות המקומיות.  

הלכה למעשה, האגודה החקלאית רשאית לתמוך ולתרום כספים לוועד המקומי על מנת שזה האחרון יוכל לספק את צרכי התושבים כאשר התכלית היא מתן שירותים משלימים לצורך טיפוח סביבתי והגשמת רצונותיהם החיוניים של התושבים.

מצב זה יוצר פערים ואתגרים ברמה העקרונית אותן אפרט כעת:

  1. חוסר שוויון בין תושבים בישובים בהם קיימת אגודה חקלאית שיתופית לבין ישובים בהם לא קיימת אגודה חקלאית שיתופית, יוצא שנטל המיסים המוניציפליים בשני היישובים זהה, אך "סטנדרט"  השירותים וקידום מתקני תשתית ביישוב בו קיימת אגודה שיתופית חקלאית, גבוה יותר.
  1. הכספים המועברים כתרומה מהאגודה החקלאית ומשמשים את הוועד המקומי הם כספים השייכים לבעלי המניות באגודה חקלאית. במצב בו האגודה תומכת בוועד המקומי על מנת לממן שירותים מוניציפליים, חברי האגודה החקלאית משלמים פעמיים ואף יותר:

 פעם אחת באמצעות תשלומי מיסים כחוק לרשות המקומית, ובפעם השנייה מעצם דילול כספיהם באגודה לטובת מטרות מוניציפליות.

  1. עלולים להיווצר מתחים בין הרשות המקומית שתעדיף אינטרסים מסוימים מטעמה שלא תמיד מתיישבים עם רצונות היישוב.

בפסק דין שניתן לאחרונה ע" בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 2849-19 אביב בגליל התנועה לצדק חברתי ומנהל תקין נ' שר הכפנים), נדונה הסוגיה המעניינת ובמרכזה  נשאלה השאלה:  האם יש לחייב את שר הפנים לקבוע סל שירותים בסיסי, אותו מחויבת הרשות לספק לתושבים.

העותרת, אביב בגליל, התנועה לצדק חברתי ומנהל תקין, טענה כי יש לחייב את שר הפנים לקבוע סל שירותים מינימלי כאמור, מהסיבה שחוסר בסל כזה יוצר חוסר שוויון בין תושבים מיישובים שונים, ומסיבה נוספת שתושבי יישובים בהם קיימות אגודות שיתופיות חקלאיות נדרשים פעמים רבות לשלם כספים נוספים, מעבר לארנונה.  

הרציונל לעתירה-  שר הפנים מאשר ומפקח על גובה גבית הארנונה (מיסים והיטלים נוספים) והוא זה שגם אמור לפקח על התמורה  בעד תשלומים אלו.

המשיב – שר הפנים, התנגד לטענת העותרת וגרס כי לא קיים מקור חוקי המחייב אותו לפעול כך. לדידו, סל כזה גם לא יפתור את הבעיה מול האגודות השיתופיות מהסיבה שעסקינן בסל מינימלי בלבד והרשויות עדיין יכולות להציע שירותים מוניציפליים שלא נכללים בסל ולהוסיף עליו.

בית המשפט דחה את העתירה מהסיבה כי לא נמצאה הצדקה משפטית להתערבות וחיוב השר, אך חזר והדגיש כי ישנה הצדקה חברתית – כלכלית לקבוע סל שכזה ואף המליץ לשר לעשות כן, כמובא מתוך החלטת בית המשפט:

" סבורני כי הדרישה לקיומם של סטנדרטים מינימליים אחידים לאספקת שירותים מוניציפליים לתושבי רשויות מקומיות רחוקה מלהיות מופרכת. דרישה זו מבוססת בעיקרה על חוסר התאמה שבין חובת התושב לשלם ארנונה לרשות מקומית שלו – חובה ששואבת את הצדקתה מהנאתו מהשירותים המוניציפליים המסופקים על ידי הרשות(...) לבין העדרה של חובה משפטית לאספקת שירותים מינימליים כאמור."

לסיכום:  

העתירה אמנם לא שינתה את המצב המשפטי אשר נשאר כמו שהוא, אך לא נותר אלא להסכים עם דבריו של בית המשפט ועם המלצתו לשר לקבוע סל שירותים מינימלי.

כל תושב משלם ארנונה לרשות המקומית אשר בשטחה הוא מתגורר ולכן מצופה מהרשות לתת תמורה לתשלום בצורת שירותים מוניציפליים בסיסיים(++) אשר ישולמו מכספי הארנונה ולא מתמיכה ותרומות האגודה השיתופית החקלאית.

תפקיד האגודות החקלאיות הוא בראש וראשונה לנהל, לתחזק, לתפעל, להקים ולהכשיר מיזמים לטובה האגודה וחבריה כולם. יחד עם זאת שמורה לאגודה החקלאית האפשרות לגשר על פערים באופן מידתי ולסייע לוועד המקומי.

אין לראות בכתבה זו כיעוץ משפטי, הכתבה באה לתת לקורא מידע כללי בנושא אקטואלי בהתנהלות אגודות שיתופיות ו – ועדים מקומיים, מול הרשות המוניציפלית.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בית שלישי בן ממשיך בר רשות דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1447 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1480 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1514 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1549 החלטה 1553 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסדרה הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה עדיפות לאומית עובדים זרים פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.