האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

כתובת האתר: https://ihaklai.org.il

בשבוע שעבר כונס השולחן העגול לצמיחה ירוקה לדיון שני. במסגרתו, הציגו נציגי הממשלה מספר מנופים אפשריים לצמיחה ירוקה, אשר גובשו לאור המפגשים שנערכו עד כה (מצגת מנופי השינוי / מסמך עיקרי התובנות). בדיון שהתקיים אודות המנופים, עלו מספר תובנות:  

  •  חשוב להבטיח סינכרון פנים ממשלתי ומעורבות רחבה של המשרדים. מצב בו משרדי הממשלה אינם מתואמים אחד עם השני - הוא בעייתי. 
  • נכון לחפש אחר גורמים מובילי שינוי – דוגמת דירקטורים של חברות וראשי רשויות – ולהשקיע בהם מאמץ מיוחד.
  • חסרה אמירה ברורה בנושאי חינוך לצריכה ירוקה, בין אם באמצעות הפחתה שלה ובין אם בשינוי דפוסי הצריכה כך שיהיו ירוקים ומקיימים יותר.
  • יש לבחון התייחסות קונקרטית לאזורים: הנגב הוא אזור פוטנציאלי לצמיחת תעשייה ירוקה ומכיל תנאים תומכים רבים שאפשר לנצל. 
  • שאלת הרגולציה עולה על ידי שותפים שונים ומשקפת את חוסר האמון הקיים: הירוקים חוששים מביצועים סביבתיים נמוכים, היצרנים והיזמים רואים זאת כחסם צמיחה ומבקשים יישום הדרגתי.
  • יש לזכור שבסופו של יום, הכלים הכלכליים הם אלה שמביאים לשינוי משמעותי במשק. ירוק צריך להשתלם, ונכון לתגמל את המובילים זאת. 
אנו מזמינים אותך לעיין בדברים שנאמרו ביחס לכיווני השינוי ולהגיב להם באופן אישי. במאי, כזכור, תוגש התוכנית הלאומית לשר להגנת הסביבה ולשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ומהם - תועבר לממשלה.  

 

מושב השולחן העגול הרביעי עוסק בנושא חשוב למרחב הכפרי, חשוב למדינה ולאזרחיה. הדיון בשולחן העגול, הינו דיון אינטימי, של מוזמנים קבועים בקבוצה של 30-40 משתתפים, במטרה לעורר גם דיון ומשוב לדברים שיוצגו על ידי דוברים שיוזמנו לפי נושא.

השולחן העגול נוסד בשל צורך שהתעורר לשיח משותף בין האקדמיה, הממסד שעוסק במרחב ההתיישבותי ונציגי ההתיישבות, מתוך מחשבה ששיח זה יביא לשיתוף פעולה, חשיבה עדכנית על המתרחש בארץ ובעולם ובאמצעות שיח יוצפו סוגיות הראויות להתייחסות, והדבר אף יעודד מחקר.

השולחן העגול, הינו שולחן נודד והשאיפה לעורר את הממסד האקדמי להיות שותף לשיח של המרחב הכפרי התופס למעלה מ-85% משטחי המדינה.

סיכום הדיון במסגרת השולחן העגול הרביעי התקיים ביום ה' 16.2.2011 המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, באונ' תל אביב

בן ממשיך הוא בן אשר מתמנה כממשיך למשק חקלאי. יש דרכים שונות למנות בן ממשיך. ניתן למנותו לצורך פורמלי - לדוגמא כשיש צורך בקבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה. ניתן אף למנות בן ממשיך מתוך מטרה שיקבל את כל הזכויות במשק / בנחלה לאחר פטירת ההורים. כמו כן ניתן למנות בן ממשיך במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד ו/או לתמוך בהורים מבחינה כלכלית ו/או מכל בחינה אחרת לעת זיקנתם. ואולם יש גם מינויים מגוונים אחרים.
נושא זה מעורר בעיות וסוגיות משפטיות שחלקן טרם קיבל מענה מושלם בפסיקה.

ערך התפוקה החקלאית בשנת 2007 עמד על 22.7 מיליארדי שקלים, ומהם כ- 39% נובעים מתפוקת מצרף ענפי בעלי החיים. חלקם של ענפים אלו בתוצר החקלאי, נמוך יותר – כ- 25% בחשבון רב שנתי – וזאת משום שהם מגלמים ערך מוסף נמוך מזה של מצרף ענפי הצומח.

בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי בארץ כמו בעולם תמורות משמעותיות בתחום הדמוגרפי, הכלכלי, הארגוני והסביבתי. בתחום הכלכלי מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה, באופי התפקודים ובאופי שימושי הקרקע. סך כל השינויים מבנים מחדש את המרחב הכפרי ויוצרים מרחב רב-תפקודי.

שירלי אברמי כתבה ספר מצחיק ועצוב, נוסטלגי ועכשווי; ובתוכו רקמה רומן, על סמך תמונה שמצאה בבית הוריה, ובגבה הקדשה מסתורית. לאחר שסיימה לכתוב את הספר, חיפשה ומצאה את כותבת ההקדשה, עליה לא שמעה מעולם. 63 שנה אחרי, היא נמצאה: חיה, קיימת ו... זוכרת"התחלתי לכתוב רומן משפחתי שמבוסס בחלקו על הסיפור המשפחתי שלנו, ועל הסודות בתוכו, ואת מה שלא מצאתי בין הסיפורים והתמונות, השלמתי מהדמיון", מספרת אברמי, הסופרת הירושלמית, שנולדה וגדלה בכפר ויתקין, ושורשי משפחתה בין מקימי עין-חרוד ותל-יוסף. "את החלקים שהמצאתי אני אוהבת במיוחד", היא מוסיפה, אולם גם היא לא שיערה איזה חיבור מיוחד יתרחש בין האמת והדמיון.

הספר קסטינה - באר טוביה ב"נגב יהודה" 1888-1930 מתאר את קורותיה של אחת מעשרים ושמונה מושבות "העלייה הראשונה", אשר נוסדו בארץ ישראל בשנים 1882-1930.
מושבה זו הייתה הדרומית מבין המושבות האלה, והתקיימה משנת 1888 ועד חורבנה במאורעות הדמים בשנת תרפ"ט (1929).

על אדמותיה הוקם מושב העובדים באר טוביה בשנת 1930.

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז דחה עתירת בעלת מקרקעין הממוקמים צפונית לצומת פרדסיה נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שלא להעניק לה היתר לשימוש חורג למשך שלוש שנים לשלושה מבנים. נקבע כי בעלת הקרקע לא הלינה על פגם בהליך המינהלי וכל טרונייתה היא כנגד התוצאה שהיא אינה שבעת רצון ממנה אשר אינה מצדיקה את התערבות בית המשפט.
עתמ (מרכז) 4941-07-13 יבולים נכסי ש. שרון (1964) בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פס״ד מיום  14/05/2016

בית המשפט העליון דחה בקשתם של מאות חקלאים, חברי מושבים ואגודות חקלאיות מגוש קטיף לשעבר לקיים דיון נוסף על פסיקה לפיה הם אינם זכאים לפיצוי ממס רכוש בגין מלוא הנזקים העקיפים שנגרמו להם בעונת 2003 2004 בעקבות אירועי אינתיפאדת אל אקצה. נקבע, כי חרף ניסיונם של העותרים לשוות לעמדתם נופך כללי ועקרוני, הרי שבפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה, לא כל שכן כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת או הלכה חשובה, קשה או חדשה, וכי הטענות שהעלו העותרים לפי מהותן ותוכנן הן טענות ערעוריות שאינן מצדיקות דיון נוסף בפסק הדין.

דנא 8957/15 קטיף מושב שיתופי בע"מ 155 אח' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויי פעולות איבה, פס״ד מיום 13/04/2016

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.