מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35 שאושרה בממשלה בסוף שנת 2005 ומטרתה לתת מענה לצרכי הבנייה והפיתוח של ישראל תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות הקרקע לדורות הבאים.  עורכי התכנית הגיאוגרף פרופ' אריה שחר ז"ל והאדריכל  פרופ' שמאי אסיף יצרו שפה תכנונית חדשה, המסמנת את מפת הארץ בחמישה סוגי מרקמים לפי אזורים שמשמעותם מאזורים מאפשרי פיתוח ועד אזורים מוטי שימור.  התכנית שתוקפה ל-20 שנה קרי עד 2025 , עוסקת גם בתפרוסת אוכלוסייה ויש לה מנגנון עדכון כל 4 שנים, אך רק עתה לאחר שעברו כבר 10 שנים דנים בעדכון התכנית. לגבי לוח 2 מעתה לא יחכו 4 שנים לעידכון וניתן יהיה לעדכן אותו אחת לשנה

אנו שמחים לבשר כי החלטה 1399 תוקנה וכעת מספרה החדש הינו 1464. מקריאת הוראות החלטה 1464 מצאנו תיקונים רבים בהחלטה בסוגיות עליהן כתבנו במהלך השנה האחרונה, אשר הוטמעו כעת בהחלטה רשמית.

עוד אנו שמחים לבשר כי רמ"י תקנה את החלטה 1265 וקבעה בהחלטה 1458 סעיף 7 חדש שכותרתו "השכרה" לפיו ניתן יהיה להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) במבנים שאושרו בהיתר. מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.

החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התשע"ו- 2016 , פורסם בספר החוקים מס' 2543 מיום 6.4.2016.

נוכח הפיצוי המוגדל שנקבע בחוק מוצע לכל מי שנמצא בהליכי מימוש של החלטה 1426 לדרוש להחיל עליו את הפיצוי המוגדל.

על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל וחוזה המשבצת, על בעל הזכויות בנחלה מוטלות חובות שונים לצד זכויותיו. האם כאשר בעל נחלה אינו עומד בהתחייבויותיו לרשות מקרקעי ישראל עומדת הזכות שלא לחדש את חוזה החכירה?

סיפור המעשה מתאר מחלוקת שהגיעה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, כאשר הצדדים בענייננו הינם ועד מושב בצפון, ויורשת של אחד מבעלי הנחלה.

פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית היא פסיקה בעלת חשיבות מכרעת בכל הנוגע למדיניות הקרקעית כלפי המרחב הכפרי בישראל. פסיקה זו, משנת 2002, היא אבן הראשה של המדיניות הקרקעית ב'מקרקעי ישראל' - היינו: מקרקעין בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוחַ או הקרן הקיימת לישראל - הנתונים לניהול רשות מקרקעי ישראל (לשעבר, מינהל מקרקעי ישראל).

אף על פי שפסק הדין עצמו נגע אך ורק לשאלת סבירות חלוקת התמורות הכספיות הנובעות משינוי ייעוד קרקע חקלאית, הנכללת ב'מקרקעי ישראל', הרי שהיא נתפסת (אם תרצו: הביורוקרטיה המשפטית עטה על הפסיקה כמוֹצֵאת שלל רב) כ'עמוד האש' של כלל המדיניות הקרקעית כלפי החוכרים בתנאי נחלה בישראל.

חשוב, אם כן, לשוב אל הטקסט המקורי ולנתח אותו, אחד לאחד, באיזמל מנתחים. ניתוחַ זה מלמד, לשיטת עמותת אדמתי, כי אין בפסק דין זה מְתום: כולו פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיהו  א' 6).

יאיר ואשר, ידידים ושכנים בבוסתן הגליל, השתתפו בהגרלת מגרשים במושב עבור בנותיהן. לטענת יאיר, אשר הסכים להעביר לו את זכויות המגרש לאחר ההגרלה, למען שיעבירם לצד ג'. מנגד, טוען אשר שמדובר בהסכם הלוואה בלבד, ובכל מקרה שמדובר בחוזה פסול משום שצד ג' לא עומד בקריטריונים.
ת״א(שלום) (חיפה) 18316-07 יאיר ואח' נ' לשם ואח', פס״ד מיום 11/03/15

בימים אלה בעלי נחלות ואגודות פועלים בכדי להכין את השטח ליישום החלטה 1399, מסדירים שימושים בקרקעות האגודה ובמבנים בהתאם להחלטות רמ"י והוראות חוק ההתיישבות החקלאית(סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967.

לעניין חוק ההתיישבות החקלאית – נזכיר, כי לאגודה אסור להשכיר שטחי עיבוד למעבדים חיצוניים ובכל מקרה צריך לקבל אישור לשימוש חורג ממשרד החקלאות. כיום מתקבלות החלטות שמפקיעות שטחים מאגודות בגין הפרת חוק ההתיישבות החקלאית. עוד נבהיר, כי האגודה היא האחראית להפרות חוק ההתיישבות החקלאית שמתקיימות בנחלות שכן היא החתומה על הסכם המשבצת. בעניין זה נקבע, כי האגודה היא מפרת חוק אם היא במעשה או במחדל אינה פועלת כנגד פעילות לא חוקית המתבצעת בשטחי המשבצת של האגודה.

עניינה של העתירה, לבטל את החלטת הנהלת רמ"י, לאפשר 'התחשבנות מחדש' בגין 'דמי הסכמה' או 'דמי היתר', ששולמו לרמ"י בקשר עם עסקאות מיום 9/6/2011, ולהחיל הסדר זה גם על עסקאות שבוצעו ממועד 3/2007 ולחילופין, 26/6/2007.

בעתירה נדרש רמ"י לבצע את ההתחשבנות מחדש בערכי קרקע של מועד העסקה.

העתירה מתבססת על הטיעון כי החלטה 979 וההחלטות שתיקנו אותה (1155, 1355, 1399) הוכרו בבג"צ 1027/04 בתחולה רטרואקטיבית ועל כן, החלת ההחלטות מיום 9/6/2011 ואילך הינה שלא כדין.
עתירה לבג״צ (עדיין ללא מספר) עופר פירט ואח׳ נ׳ מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (מוגשת בימים אלו)

הרצאתו של עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳ במסגרת יום עיון  של האיחוד החקלאי בנושא "היחידה השלישית בנחלה בהיבטי תכנון, קניין הורשה ועוד" השתקיים ביום 14/12/15