מיקי דרורירחל אלתרמןברוב המדינות בעלות כלכלה מפותחת עובר המגזר החקלאי טלטלות קשות, והוא ממשיך להציב אתגרים לא פשוטים למדיניות הכלכלית, החברתית והסביבתית. חלק גדול מהתהליכים והבעיות משותפים גם למגזר החקלאי בישראל, אשר בדרך כלל נחשב כמתקדם וזוכה לשבחים רבים (בעיקר מחוץ לישראל...); אולם בנוסף, המגזר החקלאי בישראל נושא על גבו גם מאפיין ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי המקנה זכויות מועטות במקרקעין לחקלאים, והחורג באופן קיצוני מהמקובל ברוב המדינות המפותחות. משום מה, דווקא המשמעות של נושא בולט זה לא זכתה לתשומת ליבם של חוקרים (להוציא באופן היסטורי ואידאולוגי).

המיגזר החקלאי והכפרי בישראל נמצא מזה מספר שנים במשבר מתמשך – כלכלי, חברתי, משפטי, ופוליטי-תקשורתי. בשנים האחרונות, עם התגברות הרגישות הציבורית לסביבה, אף צצה קטגוריה נוספת של מטרות ואתגרים לצידם. בעיות המיגזר "זוכות" לוועדות ממלכתיות מדי מספר שנים, והאחרונה "הועדה לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל" (ועדת רוטקופף) שהתפזרה מבלי לסיים עבודתה, וצוות בין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית ב"מקרקעי ישראל", בראשות ערן ניצן. עיקרן של בעיות המיגזר משותפות גם למיגזרים כפריים במדינות מפותחות אחרות, אולם המיגזר בישראל מאופיין – לטוב ולרע - גם בגורם ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי החורג מהמקובל ברוב המדינות המפותחות.

מטרת העל של המחקר היא לבחון באיזו מידה עדיין עומד מישטר המקרקעין הציבורי במבחן המטרות הציבוריות שהיה מיועד לשרת, ובמבחן המטרות הציבוריות העדכניות המקובלות כיום בקרב מדינות ה OECD. ומאידך, נרצה לבחון באיזו מידה מישטר המקרקעין כיום מהווה אילוץ ומיכשול בפני התמודדות עם הבעיות הנוכחיות של המיגזר. לראשונה, מחקר זה כולל סקר עמדות אודות המדיניות הקרקעית של אלה החיים ביישובים החקלאיים – ה"צרכנים" של המדינות הקרקעית. תפוקות המחקר הן סידרה של מסקנות והמלצות המשלבות את התובנות מהמחקר הבין לאומי עם המימצאים של סקר העמדות.

חלקים ניבחרים מתוך דו"ח מחקר שהוגש למישרד החקלאות ופיתוח הכפר

תביעתו של בן אשר הוריו היו בעלי נחלה חקלאית במושב ונפטרו כנגד רעייתו השנייה של אביו אשר רשומה מול הגורמים המיישבים כזכאית לזכויות באותה נחלה לאחר פטירת האב. הבן מבקש סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות בנחלה כבן ממשיך מכוח הסכם פנים משפחתי ומכוח צוואת האב.

תמ"ש (משפחה) (ירושלים) 2991-01-14 – י' ח' נ' א' נ' ח' ואח' ואח', פס״ד מיום 15/03/2018

בימים אלה פורסמו המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונו על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.

ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.

מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.

בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".

הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992 , חוקק לראשונה כאמור בשנת 1992 ועסק בנושאים שונים.

נושא מרכזי שבו הוא עסק הוא נושא הארנונה ברשויות המקומיות כאשר החוק הנחה את השרים לקבוע בכל תחום תעריף מינימום למטר ותעריף מקסימום למטר.

כמו כן ששנת 1992 ואילך הייתה רשאית רשות מקומית להעלות את התעריף רק על פי מה שנקבע לכל הרשויות בכל שנה, כולל המועצות האזוריות.

כך למשל לשנת 2018 אישרה הכנסת העלאת ארנונה בשיעור של 2.18%  ולשנת 2019 בשיעור של 0.32% וזאת בהתאם לתחשיבים המצ"ב בקישור הבא.

בתגובה לדו"ח מינהל התכנון אומרים בתנועת האיחוד החקלאי כי הדו"ח ממחיש את אי נחיצותו של הותמ"ל. הותמ"ל משול לפיל בחנות חרסינה. עד כה המנגנון הזה רק הרס וחיסל כפרים אבל לא בנה ולא מספק מענה לצרכים האמיתיים- מחסור ורמת מחירים גבוהה באיזורי הביקוש.

ערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.

ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018

היתרונות: אפשרות לגדל גידולים ארוכי טווח, כדוגמת מטעים * אפשרות לוודאות ותכנון ארוך-טווח מראש * שימוש יעיל יותר במשאב הקרקע הנדרש לטובת עיבוד חקלאי * ניצול יתרונות לגודל * העלאת הפריון

מצ״ב החלטות מועצה שנחתמו / עודכנו נכון לתאריך 14/03/2018

ראיון עם עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, בתכנית ׳סוגרים חשבון׳ של הטלוויזיה החינוכית מיום ד׳ 18/10/17, על תכניות הותמ״ל להפקיע קרקעות חקלאיות במטרה לייצר פתרונות כושלים לבעיית הדיור.

למעלה מ 100,000 דונם של קרקע חקלאית מיועדת להפקעה.

המדיניות ההיסטרית של הותמ״ל לא תפתור את בעיית הדיור מחד ותגרום לנזק בלתי הפיך ליכולתם של החקלאים להתפרנס בעתיד מאידך.

במקום לפעול להידברות עם החקלאים באשר לשטחים בהם יש צורך לבנות ולפעול לפי תוכניות קיימות, מעדיפה הותמ״ל להשתמש במדיניות דורסנית שתפגע קשות בחקלאים ולא תייצר פתרון לאף אחד.


מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי לשר האוצר- הצעת ההחלטה להעברת הבעלות של בעלי זכויות עירוניים, על הקרקע ללא תמורה מהווה אפליה קיצונית וחמורה של חברי המרחב הכפרי.

עמוד 1 מתוך 8

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237