מאמרים

במגזר החקלאי היה מקובל מזה שנים להעביר את הנחלות במתנה לאחד מהילדים בכדי להתמודד עם הדרישה של החלטות רמ"י שלא לפצל את הזכויות בנחלה בין היורשים.

נבהיר, כי העברה במתנה ומינוי בן ממשיך אלו פעולות משפטיות שאין מהן חזרה (אלא במקרים נדירים) והתוצאה היא שהורים הופכים להיות תלויים בטוב ליבם של הילדים ובני זוגם שמתגוררים בסמוך להורים והתחייבו בהרבה מקרים לטפל בהורים עד סוף ימיהם, ובחלוף השנים מצאו ההורים שלא לכך הם ייחלו כאשר הם ביקשו שהילדים והנכדים יתגוררו לידם.

נחלה היא כוי: בפס"ד מדעי נ' מדעי עשה כב' השופט אנגלרד שימוש בביטוי 'כוי' (נשמעKOY), כדי לתאר את מעמדו המוזר של "בן ממשיך" בנחלה חקלאית.

עו"ד אפרת ואש מציעה כעת להרחיב את השימוש במושג זה על הנחלה כולה ועל יורשי המתיישב כולם.

בניגוד לתפיסה שהשתרשה בדור האחרון, כך היא מפרטת במאמר שהתפרסם לאחרונה בדו-ירחון המקצועי 'מקרקעין', ההסדרים של יורשי מתיישבים ביחס לנחלה אינם ראויים לחוב במיסוי מקרקעין. איסור פיצול הזכויות בנחלה גרם לבעלי הקרקע, באמצעות רמ"י,

לראות בזכות החכירה בנחלה ובוודאי בזכות של בר-רשות בלבד בנחלה, זכות החוזרת לבעלים עם פטירת המתיישב (ובן/בת זוגו).

הזכות מוקצית מחדש למתיישב אחר, בן משפחה או זר, לפי כללי הבעלים ע"י רמ"י.

לכן הזכות אינה נכנסת לסל נכסי העזבון, ואין חלוקה בין היורשים של "זכות" זו במישור הקרקעי. כל פעולה שהם נוקטים גם אם בתמורה - אינה עסקה ב"זכות במקרקעין".

יש הגורסים כי פעולה כזאת חבה במס אחר. אך אין להחיל עליה מיסוי מקרקעין: מס שבח ומס רכישה.

פורסם בירחון ״מקרקעין״ גיליון טו/3 יולי 2016

חוליות הביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד הכלכלה והתעשייה המבקרות במשקים המעסיקים עובדים זרים בודקות בין היתר הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים כמתחייב מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. (החובה קיימת עוד קודם מכֺח צו ההרחבה בחקלאות).

בהעדר הפרשות כמתחייב מהצו מושתות על מעסיקי עו"ז בחקלאות התראות מנהליות. משמעותה של התראה הניתנת מכֺח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הינה למעשה היות המעסיק תחת איום "על תנאי", חזרה על אותה ההפרה בתוך שנתיים משמעה כפל קנס  ( 35,740 x 2 ₪).

נכון למועד כתיבת שורות אלו אין חשבון ייעודי אליו ניתן להפקיד כספי הפרשות לפנסיה ועל חשבון פיצוי פיטורים לטובת עובדים זרים בחקלאות. הממונה על שוק ההון החסכון והביטוח במשרד האוצר שסמכותו להתקין התקנות לא עשה כן לגבי עובדים בחקלאות, לא כאשר חוקק החוק ולא עד עצם יום זה.

המקרה הקשה בבית אלעזרי משקף את המצב בו הפשיעה חקלאית בישראל הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש ושטחי החקלאות ובתי התושבים במושבים הפכו להפקר .

פשיעה חקלאית הפכה בשנים האחרונות לצערנו  לתופעה נפוצה בישראל. מדי שנה, חקלאים רבים מכל רחבי הארץ נאלצים להתמודד עם פשיעה חקלאית המהווה עבורם נזק כלכלי של ממש. בנוסף לגניבות החקלאיות קיימת תופעה לא פחות מדאיגה של פריצה מאסיבית לבתי המגורים במושבים המתרחשת ביישובים במרחב הכפרי  כדבר שבשגרה.

לאחרונה רמ"י החלה לפנות למושבים במטרה להסדיר את כלל שטחי המשבצת, הכוללים את האפשרות להגדיל את שטח המשבצת ולהסדיר את "עודף" המשבצת.

ביום 9.12.2014 ניתנה החלטת הנהלת רמ"י מס' 3666 "חידוש חוזי משבצת- הגדרת שטחים עודפים לקבע וזמני". ההחלטה קובעת מתווה עבודה להסדרת סוגיית השטחים "העודפים" ומתן פתרונות ויצירת אחידות להגדרת השטחים העודפים והפרדתם לשטחי קבע ושטחיים זמנים.

בין השאר קובעת החלטת הנהלת רמ"י, 3666, בסע' 8 תנאי ליישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל כדלקמן:

"כל יישום של החלטות מועצה מטיבות יותנו בהגדרת שטחים עודפים, לרבות עסקות תעסוקה, אנרגיה סולארית ואיוש נחלות בהתאם להחלטות מועצה 1226, 1272 ו- 1317, שיוך וחתימה על חוזה לדורות על פי החלטות מועצה 1155 ו- 823. ככל שקיימות עסקות בשלבי הכנה מתקדמים, הרשות לא תעכב את אישור העסקה בהגדרת שטחים עודפים."

בישובים חקלאיים רבים קיימות "תחנות דלק פנימיות". בתחילה תחנות אלה שימשו לתדלוק רכבי האגודה, בעיקר  כלי רכב חקלאיים.

בחלק מן היישובים בוצע בתחנות הדלק שימוש החורג מההרשאה והתחנות שימשו לצרכים מסחריים או הופעלו על ידי תאגיד חיצוני כך שהשימוש שנעשה בהם בפועל כלל תדלוק של כלי רכב שאינם בהכרח חקלאיים, אינם של האגודה ואף של אנשים המתגוררים מחוץ ליישוב.

לאחרונה, בעקבות החלטת הנהלת רמ"י 3741, התקבל נוהל פנימי חדש, נוהל B 37.05, אשר עניינו "הסדרת תחנות דלק בישובים חקלאיים". הנוהל מבטל נהלים והוראות אגף קודמות בנושא.

להלן עיקרי הנוהל

בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו".(1)

מקרים בהם נגרמה תאונה "עקב העבודה" או "מטעם המעביד" הינם מושא למחלוקות ולבירורים משפטיים שכיחים.

בפסק דין שדן בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי מאת הביטוח הלאומי כטענת התובע או שמא אין לתאונה קשר לעבודה ולמקום העבודה כטענת המוסד לביטוח לאומי  (הנתבע).

רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") מתנה את מימוש החלטה 1458 "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים" (להלן: "החלטה 1458") לבעלי חוזה חכירה "היסטורי" בנחלות בויתור על החוזה, בטענה שהחלטה 1458 לא חלה עליהם, וכי הם לא זכאים להקלות וההטבות בהחלטה 1458.

למעשה רמ"י כופה על בעלי החוזה ההיסטורי את החוזה החדש מכוח החלטה 1311 של מועצת מקרקעי ישראל "חוזה חכירה לדורות במושבי עובדים ובכפרים שיתופים", חוזה שפוגע קשות בזכויות החוזה ההיסטורי, לרבות בחוזה מכוח החלטה 416 של מועצת מקרקעי ישראל ("חוזה בן עמי").

  • הצגת הבעיה: משרד החקלאות שם לנגד עיניו את חיזוק המשק המשפחתי. אחת הבעיות של המשקים המשפחתיים הינה כח המיקוח הקטן. התארגנויות של משקים חקלאיים יכולות להוות פתרון, אך יש אתגרים להקמתן וקיומן לאורך זמן.
  • מטרות המחקר: לבחון מגמות בהתארגנות משקים, לזהות גורמים להצלחה של התארגנויות חקלאים, וכלי מדיניות לעידוד התארגנויות חקלאים אותם יכול משרד החקלאות ליישם. לבחון מגמות במשקים משפחתיים בענף ההדרים.
  • שיטות העבודה: בדיקה של 14 התארגנויות חקלאים מצליחות בענפים שונים, באמצעות ראיונות עומק עם אנשי הארגון ועם חקלאים החברים בו. באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתוני בתי אריזה- בדיקה של היבול לדונם ואיכות הפרי במשקים בעלי גדלים שונים בענף ההדרים, במטרה לזהות יתרונות לגודל.
  • תוצאות עיקריות: בדיקת התארגנויות חקלאים: גורמי ההצלחה של התארגנויות הם: השענות על ארגונים קיימים תוך הרחבת תחום הפעילות לנושאי שיווק; בעלות על נכסים משותפים; מקורות הכנסה קבועים המאפשרים העסקת עובדים בשכר; עיסוק בשיווק ולא ברכישת תשומות או אשראי; בעלות וחברות של חקלאים בלבד ללא גורמים עסקיים אחרים; ותשומת לב לנושא האמון- שקיפות, ופעולה לפי כללים מוגדרים מראש.
    יעילות הייצור בענף הפרדס: לא נמצאו יתרונות לגודל מבחינת כמות היבול לדונם. לפרדסים הגדולים גם אין יתרון מבחינת איכות הפרי. כלומר יש קיימות כלכלית לפרדסים קטנים. עם זאת, נמצא כי משקים משפחתיים, ללא קשר לגודלם, פחות יעילים ממשקים לא-משפחתיים.

המחקר בוצע על ידי לירון אמדור, טל שחור - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, משה בן שחר - מרכז חקלאי העמק
המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.