מטרת "השולחן העגול" שהינו שיח אקדמיה, ממסד והתיישבות הוא מקום לליבון סוגיות שונות שמעסיקות את המרחב הכפרי, בין השאר לעודד עיסוק מחקרי בתחומים שונים במרחב זה, לאחר שנים רבות שמעט חוקרים גילו בו עניין.

הכינוס השישי התקיים ביום 10/12/12 במסגרת הכנס השנתי של האגודה הגיאוגרפית באונ' בן גוריון ובהשתתפות כ-40 חוקרים, אנשי התיישבות, ראשי מועצות, נציגים ממשרדי ממשלה שונים.
נושא המפגש הפעם היה המרחב הכפרי ששינה את פניו בשני העשורים האחרונים בתחומים רבים. שינויים אלו כוללים קליטה שהביאה לצמיחה דמוגרפית, שמשמעותה לעיתים הכפלה של אוכלוסיית המועצה והישוב. קליטה זו חייבה שינויים חוקיים, ארגוניים, קהילתיים וכלכליים. שינויים אלו חייבו היערכות שונה של השלטון המקומי הדו רובדי.
הפורום השישי של המרחב הכפרי עסק בהשלכות של הצמיחה הדמוגרפית והיערכות המרחב הכפרי והעוסקים בו לשינויים.
הקלק/י על המשך לסיכום המפגש ומצגות ההרצות

"חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב" מעורר שאלות ומחייב דיון ציבורי נוקב. האם נעשה כל מה שנדרש כדי להגיע להסכמה עם הבדווים? האם ההסדר הוגן וראוי? כיצד בונים אמון בקרב הבדווים כלפי המדינה וכיצד משלבים אותם בה?
ביום ראשון, ז' באייר תשע"ב, 29.4.2012, התקיים בפורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ דיון בנושא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה

בשבוע שעבר כונס השולחן העגול לצמיחה ירוקה לדיון שני. במסגרתו, הציגו נציגי הממשלה מספר מנופים אפשריים לצמיחה ירוקה, אשר גובשו לאור המפגשים שנערכו עד כה (מצגת מנופי השינוי / מסמך עיקרי התובנות). בדיון שהתקיים אודות המנופים, עלו מספר תובנות:  

•  חשוב להבטיח סינכרון פנים ממשלתי ומעורבות רחבה של המשרדים. מצב בו משרדי הממשלה אינם מתואמים אחד עם השני - הוא בעייתי. 
• נכון לחפש אחר גורמים מובילי שינוי – דוגמת דירקטורים של חברות וראשי רשויות – ולהשקיע בהם מאמץ מיוחד.
• חסרה אמירה ברורה בנושאי חינוך לצריכה ירוקה, בין אם באמצעות הפחתה שלה ובין אם בשינוי דפוסי הצריכה כך שיהיו ירוקים ומקיימים יותר.
• יש לבחון התייחסות קונקרטית לאזורים: הנגב הוא אזור פוטנציאלי לצמיחת תעשייה ירוקה ומכיל תנאים תומכים רבים שאפשר לנצל. 
• שאלת הרגולציה עולה על ידי שותפים שונים ומשקפת את חוסר האמון הקיים: הירוקים חוששים מביצועים סביבתיים נמוכים, היצרנים והיזמים רואים זאת כחסם צמיחה ומבקשים יישום הדרגתי.
• יש לזכור שבסופו של יום, הכלים הכלכליים הם אלה שמביאים לשינוי משמעותי במשק. ירוק צריך להשתלם, ונכון לתגמל את המובילים זאת. 

מושב השולחן העגול הרביעי עוסק בנושא חשוב למרחב הכפרי, חשוב למדינה ולאזרחיה. הדיון בשולחן העגול, הינו דיון אינטימי, של מוזמנים קבועים בקבוצה של 30-40 משתתפים, במטרה לעורר גם דיון ומשוב לדברים שיוצגו על ידי דוברים שיוזמנו לפי נושא.

השולחן העגול נוסד בשל צורך שהתעורר לשיח משותף בין האקדמיה, הממסד שעוסק במרחב ההתיישבותי ונציגי ההתיישבות, מתוך מחשבה ששיח זה יביא לשיתוף פעולה, חשיבה עדכנית על המתרחש בארץ ובעולם ובאמצעות שיח יוצפו סוגיות הראויות להתייחסות, והדבר אף יעודד מחקר.

השולחן העגול, הינו שולחן נודד והשאיפה לעורר את הממסד האקדמי להיות שותף לשיח של המרחב הכפרי התופס למעלה מ-85% משטחי המדינה.

סיכום הדיון במסגרת השולחן העגול הרביעי התקיים ביום ה' 16.2.2011 המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, באונ' תל אביב

בן ממשיך הוא בן אשר מתמנה כממשיך למשק חקלאי. יש דרכים שונות למנות בן ממשיך. ניתן למנותו לצורך פורמלי - לדוגמא כשיש צורך בקבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה. ניתן אף למנות בן ממשיך מתוך מטרה שיקבל את כל הזכויות במשק / בנחלה לאחר פטירת ההורים. כמו כן ניתן למנות בן ממשיך במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד ו/או לתמוך בהורים מבחינה כלכלית ו/או מכל בחינה אחרת לעת זיקנתם. ואולם יש גם מינויים מגוונים אחרים.
נושא זה מעורר בעיות וסוגיות משפטיות שחלקן טרם קיבל מענה מושלם בפסיקה.

ערך התפוקה החקלאית בשנת 2007 עמד על 22.7 מיליארדי שקלים, ומהם כ- 39% נובעים מתפוקת מצרף ענפי בעלי החיים. חלקם של ענפים אלו בתוצר החקלאי, נמוך יותר – כ- 25% בחשבון רב שנתי – וזאת משום שהם מגלמים ערך מוסף נמוך מזה של מצרף ענפי הצומח.

בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי בארץ כמו בעולם תמורות משמעותיות בתחום הדמוגרפי, הכלכלי, הארגוני והסביבתי. בתחום הכלכלי מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה, באופי התפקודים ובאופי שימושי הקרקע. סך כל השינויים מבנים מחדש את המרחב הכפרי ויוצרים מרחב רב-תפקודי.

שירלי אברמי כתבה ספר מצחיק ועצוב, נוסטלגי ועכשווי; ובתוכו רקמה רומן, על סמך תמונה שמצאה בבית הוריה, ובגבה הקדשה מסתורית. לאחר שסיימה לכתוב את הספר, חיפשה ומצאה את כותבת ההקדשה, עליה לא שמעה מעולם. 63 שנה אחרי, היא נמצאה: חיה, קיימת ו... זוכרת"התחלתי לכתוב רומן משפחתי שמבוסס בחלקו על הסיפור המשפחתי שלנו, ועל הסודות בתוכו, ואת מה שלא מצאתי בין הסיפורים והתמונות, השלמתי מהדמיון", מספרת אברמי, הסופרת הירושלמית, שנולדה וגדלה בכפר ויתקין, ושורשי משפחתה בין מקימי עין-חרוד ותל-יוסף. "את החלקים שהמצאתי אני אוהבת במיוחד", היא מוסיפה, אולם גם היא לא שיערה איזה חיבור מיוחד יתרחש בין האמת והדמיון.

על אדמותיה הוקם מושב העובדים באר טוביה בשנת 1930.