הסדרי הורשה בצוואות לעיתים קרובות גוררים אחריהם חבויות מס שלא נלקחו בחשבון בעת עריכת הצוואה מה שעשוי לרוקן את הצוואה מתוכן ולהביא לכך שהנחלה תימכר במקום שתישאר במשפחה לדורות בהתאם לרצון ההורים.

האפשרות הקרובה לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה, מקנה לבעלי הנחלות הזדמנות לאפשר למספר ילדים ליהנות מהזכויות בנחלה, דבר שיפחית את המאבקים בין היורשים אותם חווינו במגזר החקלאי מזה שנים רבות.

בעלי נחלה שמבקשים לקבוע בצוואה חלוקה של הנחלה בין היורשים באמצעות פיצול מגרש אחד או שניים מהנחלה, חייבים להביא בחשבון את חבויות המס שיוטלו על היורשים בעת ביצוע החלוקה ובהתאם לכך לבחון האם ההסדר שהם מבקשים לבצע הינו ישים.

תופעה רווחת לה אנו עדים במהלך השנה החולפת היא "פריחתן" של "ועדות החקירה" -  לשינוי גבולות ולחלוקת הכנסות ברחבי הארץ (הנהוגות להיקרא גם כ"ועדות גיאוגרפיות" או "ועדות גבולות").

בשנה האחרונה הוקמו ועדות חקירה (ועדות גיאוגרפיות) "קבועות" לאזורים: מטרופולין חיפה; מרכז; דרום; ירושלים יהודה שומרון והשפלה; גליל מערבי וגליל עליון והעמקים.

תפקידן של הועדות הוא לבחון יוזמות של רשויות לשינוי תחום שיפוטן (הגדלת תחום השיפוט של הרשות היוזמת על חשבון רשות סמוכה/גובלת- לרוב לצורך הרחבת שטחי הבניה למגורים (תוספת יח"ד) ו/או פיתוח שטחי תעסוקה, וזאת על חשבון שטחים חקלאיים ו/או שטחים פתוחים אחרים), וכן יוזמות לקביעת הסדר ל"חלוקת הכנסות" בין רשויות סמוכות/גובלות (בעיקר הכנסות מארנונה המתקבלות מאזורי תעסוקה, וכן הכנסות מהיטלי השבחה ומתשלומי חובה המגיעים לרשות).

החלטה 1521 שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל, מנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר.

כל ההחלטות הקודמות (עשר החלטות בעשר שנים) סבלו מחוסר בהירות וחוסר כדאיות כלכלית לבעלי משקי העזר, וברוב המקרים לא ניתן היה ליישמן גם בשל חוסר התאמה בין החלטות רשות מקרקעי ישראל למדיניות רשויות התכנון בקשר ליעוד שטח משק העזר.

עיקר השינוי בהחלטה האחרונה היא זכותו של בעל משק העזר להוון את חלקת מגוריו עד שטח של 2 דונם.

מדובר בשינוי משמעותי לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם.

ביום 30.10.17 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שכר מינימום, הקובעת העלאה נוספת של שכר המינימום החודשי מ- 5,000 ₪ ל- 5,300 ₪ בגין משרה מלאה (186 שעות חודשיות) החל מחודש דצמבר 2017.

בהתאם, החל מחודש דצמבר 2017:  שכר המינימום השעתי יעמוד על סך של 28.5 ₪ במקום 26.88 ₪.

הסדרי הורשה בצוואות לעיתים קרובות גוררים אחריהם חבויות מס שלא נלקחו בחשבון בעת עריכת הצוואה מה שעשוי לרוקן את הצוואה מתוכן ולהביא לכך שהנחלה תימכר במקום שתישאר במשפחה לדורות בהתאם לרצון ההורים.

האפשרות הקרובה לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה, מקנה לבעלי הנחלות הזדמנות לאפשר למספר ילדים ליהנות מהזכויות בנחלה, דבר שיפחית את המאבקים בין היורשים אותם חווינו במגזר החקלאי מזה שנים רבות.

בעלי נחלה שמבקשים לקבוע בצוואה חלוקה של הנחלה בין היורשים באמצעות פיצול מגרש אחד או שניים מהנחלה, חייבים להביא בחשבון את חבויות המס שיוטלו על היורשים בעת ביצוע החלוקה ובהתאם לכך לבחון האם ההסדר שהם מבקשים לבצע הינו ישים.

לפני ימים אחדים התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה שמספרה 1521  ועניינה משקי עזר.

המשק החקלאי הזעיר או בשמו הישראלי "משק עזר", מורכב ממגרש אחד, אשר שטחו נע בד"כ בין דונם אחד לחמישה דונם. שלא כמו "נחלה", למשק העזר אין שטחים חקלאיים נוספים אשר משויכים אליו. משק העזר מצוי הן ביישובים עירוניים והן במושבים וכפרים שיתופיים.

על משקי העזר חלו לאורך השנים החלטות מועצה שונות, ההחלטה העיקרית האחרונה, החלטה 1301, יצרה במשק העזר 3 רבדים של זכויות ותשלומים לרמ"י, כאשר החלוקה בין משקי העזר היתה בהתאם לגודל שטח משק העזר (עד ל- 1 דונם, יתרת השטח ועד ל- 5 דונם ושטח שהינו מעבר ל 5 דונם).

מורכבות ההחלטה ובעיקר אופן הניסוח שלה יצרו חוסר בהירות רב לגבי הזכויות במשקי עזר ונוצר מצב בו אלפי משקי עזר ברחבי הארץ היו במצב של קיפאון מכיוון שהם המתינו להבהרות בקשר לעסקאות אותם התכוונו לבצע בו, בין היתר להארכת חוזה, מכירה, היוון, פיצול, הסדרת הורשה.

החלטה 1521 היתה אמורה לפשט את כללי משקי העזר והבירוקרטיה הרבה, יחסית להחלטה 1301. ההחלטה מנוסחת ומסודרת באופן ברור יותר מההחלטה הקודמת, אולם היא בהחלט לא פישטה את כללי משקי העזר בכך שיצרה הגדרות חדשות נוספים והסדרים נוספים.

גם לאחר "מקצה השיפורים" שערכה מועצת מקרקעי ישראל, עדיין מדובר בהחלטה מורכבת ביותר הכוללת הגדרות רבות ועשרות רבות של תתי סעיפים הקובעים הסדרים שונים, המפנה את החוכר להחלטות מועצה נוספות מהמגזר החקלאי והמגזר העירוני.

חוזר משרד 24/17 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

לפני ימים אחדים התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה שמספרה 1521  ועניינה משקי עזר.

המשק החקלאי הזעיר או בשמו הישראלי "משק עזר", מורכב ממגרש אחד, אשר שטחו נע בד"כ בין דונם אחד לחמישה דונם. שלא כמו "נחלה", למשק העזר אין שטחים חקלאיים נוספים אשר משויכים אליו. משק העזר מצוי הן ביישובים עירוניים והן במושבים וכפרים שיתופיים.

על משקי העזר חלו לאורך השנים החלטות מועצה שונות, ההחלטה העיקרית האחרונה, החלטה 1301, יצרה במשק העזר 3 רבדים של זכויות ותשלומים לרמ"י, כאשר החלוקה בין משקי העזר היתה בהתאם לגודל שטח משק העזר (עד ל- 1 דונם, יתרת השטח ועד ל- 5 דונם ושטח שהינו מעבר ל 5 דונם).

מורכבות ההחלטה ובעיקר אופן הניסוח שלה יצרו חוסר בהירות רב לגבי הזכויות במשקי עזר ונוצר מצב בו אלפי משקי עזר ברחבי הארץ היו במצב של קיפאון מכיוון שהם המתינו להבהרות בקשר לעסקאות אותם התכוונו לבצע בו, בין היתר להארכת חוזה, מכירה, היוון, פיצול, הסדרת הורשה.

החלטה 1521 היתה אמורה לפשט את כללי משקי העזר והבירוקרטיה הרבה, יחסית להחלטה 1301. ההחלטה מנוסחת ומסודרת באופן ברור יותר מההחלטה הקודמת, אולם היא בהחלט לא פישטה את כללי משקי העזר בכך שיצרה הגדרות חדשות נוספים והסדרים נוספים.

גם לאחר "מקצה השיפורים" שערכה מועצת מקרקעי ישראל, עדיין מדובר בהחלטה מורכבת ביותר הכוללת הגדרות רבות ועשרות רבות של תתי סעיפים הקובעים הסדרים שונים, המפנה את החוכר להחלטות מועצה נוספות מהמגזר החקלאי והמגזר העירוני.

חוזר משרד 24/17 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

מושב כפר חיים הינו המושב הראשון בארץ שתכנית המתאר שלו לארבע יחידות מגורים בנחלות אושרה להפקדה. "הבשורה" והחדשנות שבתכנית אינה רק במספר היחידות לנחלה אלא בהתאמתה באופן מלא להחלטה 1464 ובניסוח תקנון המאפשר פיצול מגרשי מגורים מהנחלות בתצ"ר (תכנית לצרכי רישום). התכנון המהפכני הינו פרי יוזמה של מתכנן ערים אילן אייזן, עוה"ד גד שטילמן ושמאי המקרקעין נחמיה גנות.

המהפכה" בתכנית "כפר חיים" היא ניסוח תקנון המאפשר פיצול של מגרשים מתוך הנחלות בתצ"ר והיוונם לפי החלטה 1464 ללא צורך בהכנת תכנית נוספת לפיצול. יישום עקרונות תקנון כפר חיים לכלל המושבים בארץ יחסוך לכל בעל הנחלה את עלות הכנת תכניות פיצול "נקודתיות" והזמן הכרוך באישורן בוועדות התכנון. בהתחשב בעובדה שקיימות 35,000 נחלות בישראל ובהן ניתן יהיה בעתיד הקרוב לבנות שלוש יחידות ולפצל מהן שתיים, הרי שיישום תקדים "כפר חיים" במושבים יביא גם לחיסכון של למעלה ממיליון וחצי שעות עבודה לוועדות התכנון.


עד לאחרונה, נהגו ועדות התכנון לבקש מיוזמי תכנון כתבי שיפוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שבו נקבע כי במידה והועדה לתכנון תיתבע על ידי מי שנפגע מהתכנית בגין ירידת ערך נכסיו, כי אז יוכל לפנות בתביעה לוועדה המקומית וזו תוכל לתבוע את היזם באמצעות כתבי השיפוי.

סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי "נפגעו על ידי תכנית שלא בדרך של הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה, מי שהיה בתחילתה של התכנית בעל המקרקעין או בעל זכות בה, זכאי לפיצוי מהועדה המקומית".

ביהמ"ש העליון ביושבו כערכאת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי כתבי השיפוי לא מעוגנים בחקיקה ולא ניתן לדורשם מיזמים אלא רק במקרים מיוחדים הכתובים בחוק.
מדובר על ערעור של פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון ואח' (ע"א 5958) בעניין דרישת הועדה המקומית לכתב שיפוי דרקוני מהיזמים.

היזמים, ובעלי פרחי ביקל בעלי קרקע חקלאית ביקשו לשנות תכנית מתאר על ידי תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים במטרה לשנות יעודה של קרקע למגורים.