שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים מתאילנד או מהשטחים חוטאים באי מתן הדרכות בטיחות, זו ניתנת בשפות שונות ע"י מפקחים מטעם משרד העבודה שאף מגיעים לשטח למתן הדרכות בטיחות.

עוד למדנו כי אין להסתפק בהדרכות ויש לעקוב ברציפות אחר קיום הנחיות הזהירות ע"י העובדים.

בנוסף, מיותר לציין כי קיומה של פוליסת ביטוח הוא MAST , ככל שיש לכך עלות אין לוותר עליה ולוודא קיומה. וגם, לא בכל תנאי יקבל בית משפט טענה של 'סיכום' אל מול סוכן.

  • ת"א 45951-06-16 פלוני ה' מישב בי. אם תעשיות בע"מ , שומרה חב' לביטוח בע"מ ניתן ב-17.5.2020.
  • ע"א 663/88 שיריזיאן יהודה נ' לבידי אשקלון בע"מ

משבר הקורונה השבית במשהו את פעולות הביקורת של גורמי אכיפת חוקי העבודה. הליכים שהחלו טרם המשבר הושעו לתקופה מסויימת ועם החזרה לשגרה ההליכים נמשכים.

בעקבות "פרץ" החזרה לשגרה בעניין זה מצאתי למועיל מתן תזכורת וצלצול בפעמוני אזעקה.

כ-1,500 חקלאים מעסיקי פועלים מהשטחים (פ"ש) שילמו בשנת 2019 סכום של 21,282,830 ₪. הסכום נגבה על ידי מדור התשלומים במשרד הפנים (מת"ש) ומוגדר "היטל השוואה". זאת בנוסף לתשלומים שונים הנגבים ממעסיקי פ"ש.

כידוע, תלושי השכר לפ"ש מופקים ע"י מת"ש, בזיקה לדיווחי המעסיקים, מת"ש גובה מהמעסיקים סכומים שונים, בהם: פנסיה חלק עובד ומעביד, על חשבון פיצויי פיטורים, ביטוח לאומי ועוד.

בעקבות מחלת הקורונה ומצב החירום בה נתונה ישראל ובמסגרת אכיפת צו בריאות העם פורסמו ב-17.3.2020 תקנות שעת חירום בהאי לישנא: "לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה יוסמך שירות הבטחון הכללי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי... שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עימו".

בעקבות החלטת הממשלה ופרסום התקנה הנ"ל התעורר פולמוס ציבורי ער, שאף הגיע לבג"צ. (בעת כתיבת המאמר טרם ניתנה החלטת בג"צ). נשמעו מחאות על כי הממשלה מבצעת מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים שמשמשים בד"כ למלחמה בטרור והזהירו מפני מדרון חלקלק של פגיעה בפרטיות והפיכת ישראל ל'מדינת מעקב' בה כל אזרח נתון לפיקוח של 'האח הגדול'.

סוגיית איכון מכשירי טלפון ניידים נידונה לא אחת בבתי הדין לעבודה. כך במקרים בהם נתגלעה מחלוקת בין עובדים למעסיקיהם באשר לקיומם של יחסי עבודה ו/או מתכונת עבודה והיקפה.

  • סע"ש 1719-12-15
  • ברע 29798-11-17
  • סע"ש 9092-02-17
  • בר"ע 29882-07-12
  • בר"ע 44973-06-15

בימים טרופים אלה בהם מחלקות האון-ליין ברשתות השיווק מועסקות סביב השעון מעניין להפנות לפסק דין שניתן בימים אלה ממש בבית הדין הארצי לעבודה(1). עסקינן בערעור שהגישה המדינה על פסק דין שניתן כנגד חברת שופרסל עקב חריגות בעניין העסקה בשעות נוספות אסורות במחלקות האון ליין שלה.

וזאת לדעת: על פי החוק(2) ככלל יש איסור העסקה בשעות נוספות. שר העבודה מתוקף סמכותו התיר העסקה בשעות נוספות ובלבד שיום עבודה לא יעלה על 12 שעות ומקסימום השעות הנוספות המותרות בשבוע יהיה 16 שעות (סה"כ לא יותר מ-58 שעות).

ביום 17.3.2020 פורסם ברשומות תיקון המאפשר העסקת עובד 14 שעות ביממה וזאת לא יותר מ-8 פעמים בחודש ולא יותר מ-67 שעות בשבוע ובחודש (25 ימים) לא יותר מ-90 שעות נוספות. (סה"כ 272 שעות לכל היותר). הצו תקף לחודשיים מיום פרסומו אלא אם צו בריאות העם יבוטל קודם.

  • על עובד המצוי בבידוד חל איסור מוחלט להגיע לעבודה ולמעסיק אסור לקבלו במידה והעובד מחוייב בבידוד.
  • עובד שבחר לבודד עצמו על דעתו (לא חזר מחו"ל ולא בא במגע עם עובד מאומת) אינו זכאי לדמי מחלה.
  • עובד בבידוד זכאי לתשלום דמי מחלה במידה ולזכותו ימי מחלה (יום 1 ללא שכר, ימים 2-3 – חצי שכר יומי ומהיום ה-4 שכר מלא). במידה ואין לזכות העובד ימי מחלה מוצע לנצל ימי חופש צבורים. באין זכאות לאף אחד מאלה יאלץ העובד לספוג פגיעה בשכרו.

בית הדין הארצי עשה סדר וקבע כללים כיצד לחשב התמורה לעובד בגין שעות נוספות מקום בו אין מתכונת עבודה קבועה ואין רישום נוכחות כנדרש.

לפני כעשור הוחל תיקון בחוק הגנת השכר(1) לפיו מעסיק חייב לנהל פנקס נוכחות ובמידה ואין רישום כנדרש והתובע הגיש תביעה לתשלום בעד שעות נוספות כי אז יש חזקה לפיה העובד עבד 15 שעות נוספות בשבוע ו-60 שעות נוספות בחודש. חזקה זו ניתנת לסתירה ע"י המצאת ראיות הסותרות את טענת העובד.

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(2) עוסק בתביעת עובד בשורה של עניינים. במאמר זה נעסוק רק בתביעה לתשלום גמול שעות נוספות.

עיקר הדיון נסב סביב תקופת ההעסקה האחרונה שנמשכה כשנתיים ואשר לגביה טען העובד, וטענתו נתקבלה, כי מתכונת העבודה לא היתה קבועה. טענה זו נתמכה ברישומים שנעשו על ידי התובע בזמן אמת ביחס לחלק מהתקופה.

התובע עתר לקבל תשלום עבור 60 שעות נוספות בחודש בהתאם לאפשרי מכח חוק הגנת השכר(3).

עע (ארצי) 63110-06-19 יוסי דהן נ' אביחי סיסו.

בעקבות פסק דין (3.2.2020) ולפני פקיעת תוקף הוראת שעה לביטול היטל עובדים זרים בחקלאות.


כזכור, בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל "חוק ההסדרים" לשנים 2003-2004 נקבע היטל על מעסיקי עובדים זרים. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "עלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי, כדי להקטין את התמריץ להעסיק עובד זר, מוצע לחייב כל מעסיק של עובד זר בהיטל בשיעור של 15% מסך כל הכנסת העבודה ששולם לעובד הזר"*.

במהלך השנים שונה שיעור ההיטל, מ"מ בשנת 2010 נקבע שבחקלאות יעמוד שיעור ההיטל על 10% (בתעשייה ובבניין 15%). בראשית שנת 2016 בהוראת שעה ל-5 שנים בוטל ההיטל בגין העסקת עובדים זרים בחקלאות.

לאחרונה נידונה שוב בעיית ההיטל על עו"ז בערעור מנהלי(1) שהגישו 4 חברות הפועלות בתחום הבניה. החברות ערערו על החלטת פקיד השומה שחייב אותן בהיטל העסקת עובדים זרים.

  • עמ 34974-12-17 דקל עובדים זרים בע"מ, לו באן משאבים בע"מ, צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ ואח' נ' פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה חולון ואח'. ניתן 3.2.2020.
  • בג"צ 2587/04 בוכריס נ' פקיד שומה חדרה.

לאחרונה, צירוף מקרים, נזדמן לי לייצג בשני מקרים מעסיקים שעובדיהם שפוטרו בשל חשיפת גניבה (האחד חומרי הדברה והשני פרי) הגישו לבית הדין לעבודה תביעות לקבלת זכויות שונות ביניהן דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. 

כאן נביא פסק דין שעסק בזכויותיו של עובד שיוחסה לו גניבה ממעסיקתו.

סע"ש 71663-11-17 א.א. נגד ליסקו-אטלס שרותי לוגיסטיקה בע"מ (27.9.19)

הסוגיה שבשורה העליונה שבכותרת נדונה בבית הדין האזורי לעבודה במשפט בו האשימה המדינה שותפות העוסקת בגידול צמחים ואת מנהלה באשמה של אי העמדת מגורים הולמים ל-45 עובדים / משתלמים / סטודנטים.

בדיון טענו הנאשמים שהללו אינם 'עובדים זרים' כמשמעות המונח על פי חוק עובדים זרים. להגנתם טענו הנאשמים בין היתר כי המפקחים נהגו שלא כדין מצד אופן פעולתם הטכני, בעניין זה לא נעסוק כאן כך גם לא נעסוק בפירוט הליקויים שהיו הסיבה להגשת כתב האישום.

ענייננו כאן הוא בטענה המהותית אותה טענו הנאשמים. אלה טענו כי הביקורת נעשתה שלא כדין כיוון ש'העובדים' נשוא כתב האישום הם סטודנטים ששהו בארץ כדין ומכל מקום אינם 'עובדים זרים'.

העז 52402-03/17 מדינת ישראל / רשות האוכלוסין וההגירה נ' דנציגר משק פרחים "דן", גבריאל דנציגר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237