בלוגים

הגיע השעה לבחון את מהותו של המונח "צדק חלוקתי" כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ומהווה את סיסמת אנשי "הקשת" ועיקרון מכונן בדרגים משפטיים ובציבור מתרחב. למרבית הצער, מונח מופשט זה מכוון ומתמקד בעיקר כלפי קרקע חקלאית. איך נתרגם אותו בפועל: האם לכל אחד משמונה מיליון אזרחים ניתן בעלות על כ- 2.5 דונם ? (כ- 20 מיליון דונם מחולקים לכ- שמונה מיליון תושבים) האם נחלק אותם באזור המגורים של כל ישוב ? אולי נחלק לכל אזרח שליש דונם בכיכר המדינה, שליש דונם ממגדלי עזריאלי, שליש דונם מברכות המלח בעתלית שליש דונם במשולש גדרה-ירושלים - חדרה ? היתרה בגליל העליון ביישובי קו העימות ובמרחבי הנגב והערבה ? די ברור כי בעוד הנהגות החקלאים והקשת התקוטטו ומרטו זו את שערותיה של זו, תוך הסחת דעת מן המהלכים העיקריים המתרחשים במדינה, הרי שמהלכי העברת העושר הלאומי ליד מעטים בחסות וביזמת השלטון למיניו נמשכו, התעצמו ולמעשה מסמסו את מהות הצדק החלוקתי. יתכן ואחת ממסקנות החוקרים של תקופתנו תהיה: שתופעת הקשת והמושג "צדק חלוקתי" נוצרה לא במקרה והיטיבה לשרת את אותה הסחת דעת המשרתת את המעטים אליהם הועברו חלקים גדולים של העושר הלאומי.

החצר הקיבוצית גועשת: שיוך קנייני, שיוך חוזי, שיוך הוני, חלופת "0" ועוד כהנה וכהנה. צוות (בנצי) ליברמן, אשר התחייב לנסח את המלצותיו עוד ב 19.11.2013 סיים סוף סוף את דיוניו ואת קרבות ההתשה שניהל מולו מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי והצעותיו יובאו לאישור מועצת מקרקעי ישראל בעוד כשבוע. האמנם דרך הייסורים של ההמלצות הולכת ומסתיימת ? לא הייתי מהמר על כך.

הספר קסטינה - באר טוביה ב"נגב יהודה" 1888-1930 מתאר את קורותיה של אחת מעשרים ושמונה מושבות "העלייה הראשונה", אשר נוסדו בארץ ישראל בשנים 1882-1930.
מושבה זו הייתה הדרומית מבין המושבות האלה, והתקיימה משנת 1888 ועד חורבנה במאורעות הדמים בשנת תרפ"ט (1929).

על אדמותיה הוקם מושב העובדים באר טוביה בשנת 1930.

שירלי אברמי כתבה ספר מצחיק ועצוב, נוסטלגי ועכשווי; ובתוכו רקמה רומן, על סמך תמונה שמצאה בבית הוריה, ובגבה הקדשה מסתורית. לאחר שסיימה לכתוב את הספר, חיפשה ומצאה את כותבת ההקדשה, עליה לא שמעה מעולם. 63 שנה אחרי, היא נמצאה: חיה, קיימת ו... זוכרת"התחלתי לכתוב רומן משפחתי שמבוסס בחלקו על הסיפור המשפחתי שלנו, ועל הסודות בתוכו, ואת מה שלא מצאתי בין הסיפורים והתמונות, השלמתי מהדמיון", מספרת אברמי, הסופרת הירושלמית, שנולדה וגדלה בכפר ויתקין, ושורשי משפחתה בין מקימי עין-חרוד ותל-יוסף. "את החלקים שהמצאתי אני אוהבת במיוחד", היא מוסיפה, אולם גם היא לא שיערה איזה חיבור מיוחד יתרחש בין האמת והדמיון.

פורסם ביום : 29/03/2013
 

 כנס עשור לעמותת "אדמתי", התקיים לפני שבועיים באולמה של מועצה אזורית דרום השרון. בחירת המקום לא הייתה מקרית. בחרנו מיקום בלב אזור חקלאי (עדיין) פורח, אשר מתיישביו משנות ה 30 ויורשיהם, עוד זוכרים את התנאים בהם הוקמו הישובים אז. מתיישביו "החדשים" מראשית שנות ה 50 גם הם זוכרים ימים קשים ביותר: מושבים וקיבוצים כגון אלישמע, שדה חמד, ניר אליהו ואייל הוגדרו אז כ"ישובי ספר" ! יש לזכור כי כוכב יאיר הוקמה רק כ 30 (!) שנה אחר כך. מאז עברו שנים רבות. האולם המפואר בו התכנסנו משקף את עוצמתו של המגזר הכפרי בכלל ואת הישגיהם של מנהיגות המועצה האזורית הישובים והתושבים שם.

בחרנו מיקום עם חנייה בחינם ובשפע ולא גבינו שקל אחד מן המשתתפים. שיקפנו בכך את העובדה שאיננו פועלים להשגת רווח ויתרונות עסקיים גרידא.

דודו קוכמן

חקלאות מודרנית דורשת כלים ותשתית ובלעדיהם לא ברור מאליו שזו תיוותר לנצח. העוסקים בחקלאות נדרשים לעבודה קשה והכנסתם לא בהכרח מובטחת, שכן היא תלויה גם בפגעי מזג האוויר, בשווקים ואירועים המתרחשים במדינות אחרות. החקלאים הם אלו שתמיד נאלצים לקחת את הסיכון ולא זאת אף זאת, למרות הסיכון, חלקם בהכנסה מהמחיר שנגבה מהלקוח במרכול היא הנמוכה ביותר. החקלאות הישראלית נחשבת בעולם כחקלאות מובילה, כחקלאות מתקדמת, אך יש סכנה רבה שמצב זה עלול להשתנות תוך מספר שנים והכתובת על הקיר!.

פורסם ביום : 27/09/2012
 

באחרונה נתן בית המשפט העליון תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המושבים חרות וכפר הס בשון לבין המדינה (רמ"י - רשות מקרקעי ישראל), לפי תשם מדינה למושבים אלו פיצוי בגין הפקעת 110 דונם בסכום שיא של 170,000 שקל לדונם, המהווים כ- 12% מערכה של הקרקע ביעודה החדש לבניה. שטח זה שנקנה בשנת 1958, ככל הידוע במימון משותף של המושבים (כ-90% ורק 10% מקק"ל) היה ברשות המושבים ועובד על ידם על להפקעתו.

בכך נדמה כי אחת מטענותיה העיקריות מיום היווסדה של עמותת "אדמתי", בה חברים כ-150 מושבים וקיבוצים ותיקים אשר הוקמות שנים רבות לפני הקמת המדינה ואפילות לפני הקמת מינהל מקרקעי ישראל, הוכרה סוף סוף, לאחר כעשר שנות פעילות, עלי ידי בית המשפט העליון ואולי אף על ידי רמ"י - כטענה מוצדקת.

טענה זו, התובעת פיצוי הוגן בגין חלקם של הישובים בעליית ערך הקרקע ובעיקר בגין השקעות כספיות בקנייתה ובהשבחתה, מופיעה בעשות תביעות משפטיות ומטעם ישובים רבים, רובם המכריע חברי העמותה. אלו השתכנעו, ראשית, כי תביעתם צודקת ואולי, רק אולי, יש לה סיכוי שתתקבל על דעת רשויות המדינה ובתי המשפט.

 (מתוך קו למושב - 09/12)

פורסם ביום : 26/08/2012
 

לפני מס' שבועות פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח (oecd ) בשיתוף עם ארגון המזון והחקלאות (FAO) דו"ח על חקלאי ישראל בהשוואה לעמיתיהם שארצותיהם חברים בארגון.  ארגון ה-0 ECDמפרסם מעת לעת דו"חות השוואתיים בתחומים שונים של המדינות החברות בארגון ובמרבית הדו"חות הללו מצבה של ישראל עגום.

דווקא החקלאות והחקלאים הישראלים זוכים לשבחים, בניגוד לביקורות חוזרות ונשנות של כלכלנים ועיתונאים מסוימים וקבועים , אשר גם הדו"ח הזה של ארגון ניטרלי לא יבלבל אותם מלהמשיך ולהשמיץ את החקלאים.  חשיבותם של דו"חות הארגון לשיתוף פעולה הוא בהעברת מידע אובייקטיבי על מצבה של כל מדינה החברה בארגון לעומת מדינות אחרות ובכך לעודד את המדינה הנמצאת בפיגור בתחומים מסוימים, לפעול על מנת שלא להישאר מאחור בתחומים הנבדקים כמו כלכלה, רווחה בריאות.

19/08/2012

 

כשכתב אהוד מנור את השיר "רק בישראל", הוא תיאר דברים ייחודיים שאין אותם באף מקום בעולם ואשר אותם נמצא רק בישראל, אך אם נקרא את מילותיו של השיר שנכתב לפני שנים רבות נגלה ששינוי התרחש בחלק ניכר מהדברים שנכתבו בזמנו על ידי אהוד מנור שהיה פזמונאי מהחשובים בארצנו ואשר הלך בטרם עת.

הקיבוץ והמושב המוזכרים בשירו, הם אכן ייחודיים לישראל ואינם קיימים בארצות אחרות בעולם, אך האם התוכן של הקיבוץ והמושב השתנה?ההתיישבות השיתופית הכוללת, מושב שיתופי, כפר שיתופי, מושב עובדים וקיבוץ אכן ייחודיים לישראל, אך הם נמצאים בעיצומו של שינוי חברתי, ארגוני, כלכלי ומוניציפאלי.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237