מידע בנושא הרחבות

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.

בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.

ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17  ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בעלי זכויות במגרשים במושבים ובקיבוצים המעוניינים להעביר את הזכויות במגרש אשר בבעלותם נדרשים לקחת בחשבון מספר שיקולים שיש בהם השלכות כלכליות משמעותיות.

בעל זכויות במגרש אשר הוקצה על ידי המנהל, נדרש לבניית בית על המגרש בהתאם לפרק הזמן הקבוע בהסכם הפיתוח (לרוב מוערך בכ-4 שנים מיום אישור העסקה ברמ"י). במידה ובעל הזכויות במגרש לא יבנה את ביתו על המגרש תוך פרק הזמן שהוקצב לו, יידרש בעל הזכויות לשלם קנסות בגין מתן אורכה לסיום בניית הבית ובמקרים קיצוניים יוכל המנהל אף לבטל את העסקה ולקבל את המגרש בחזרה.

נקודה נוספת אותה יש לקחת בחשבון, היא הגבלת העברת זכויות שקיימת על מגרשים שהוקצו בפטור ממכרז. בעל זכויות שבנה את ביתו על המגרש בהתאם להסכם הפיתוח, יידרש להמתין 5 שנים מסיום הבניה (סיום בניה על פי המנהל הוא סיום בניית שלד וגג) בכדי למכור את המגרש וזאת בכדי להימנע מתשלומים נוספים למנהל.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בימים אלה ניתן בבית המשפט המחוזי צפון פסק דין חשוב שמסגרתו קיבל בית המשפט את הטענה, כי הקריטריון שנקבע ע"י האסיפה הכללית של מושב רמות, לפיו רק "בעל משפחה עם ילדים שגרים עימו, כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות," יכול להיות מועמד לקבלת מגרש בהרחבת המושב, הוא קריטריון לגיטימי שאותו יכולה הייתה האגודה לקבל בשם ייעדה להבטיח את הגידול הדמוגרפי ואת המשכיות חיי הקהילה.

רק לאחרונה קיימנו בפורום היועצים המשפטיים דיון בנושא זה ואני שמח שבית המשפט קיבל את עמדת האגודה וקבע כי מדובר בקריטריון לגיטמי.

את אגודת רמות ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון-סודאי ואת המתנגדים להעדפת "משפחות עם ילדים" ייצג עו"ד רון בן מיור.

מצ"ב פסק הדין וכן תקציר ובו הנקודות החשובות כולל קביעה כי לנוכח אופיו וציביונו המיוחד של המושב, הרי שיש לאגודה שיקול דעת נרחב בעת קביעת קריטריונים להתיישבות במסגרתו ואלו אינם נגזרים מהוראות תיקון 8 לפקודת האג"ש (שחל רק על ועדות קבלה ולא על המושב).

ת"א 9561-05-22 פלד ואח' נ' רמות מושב עובדים להתיישבות, פס״ד מיום 12/7/22

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פעמים רבות אנו נשאלים בפגישות ייעוץ - מה ההבדל בין נחלה למשק עזר?

אדם מן הישוב ואף זה המתגורר במושב, פעמים רבות יתקשה להבחין במבט "חיצוני" בהבדלים המהותיים הקיימים בין משקי עזר לנחלות, שכן במבט חטוף נכסים אלה נראים דומים ואף שטחם לעיתים זהה, לרבות מס' יחידות הדיור שניתן לבנות עליהם. אך בכל הקשור להחלטות רמ"י החלות על נכסים אלו הפערים הם מהותיים.

רוכש המבקש לבחור בין נחלה למשק עזר, נדרש להכיר לעומק את ההחלטות החלות על משקי עזר ועל נחלות על מנת לעמוד על הפערים המשפטיים, הכלכליים, המיסויים והתכנוניים שקיימים בין נכסים אלו, שמשפיעים השפעה ישירה על שווי הנכס ועל אפשרויות הניצול שלו לאחר הרכישה ובהתאם לכך לקבל את ההחלטה הגורלית - האם לרכוש נחלה או משק עזר?!

בכדי להעמיק את הדיון ועל מנת שנוכל להגיע למסקנה המתבקשת בסופו של מאמר זה - כי יש לערוך שיוון זכויות בין משקי עזר ונחלות ולהתאים את ההחלטות החלות על משקי עזר בכל הקשור לגודל חלקת המגורים וגובה דמי ההיוון לאלו החלות על נחלות ומנגד להתאים את ההחלטות החלות על נחלות לאלו החלות על משקי עזר בכל הקשור לחובת ההתגוררות, השכרה ורישום ע"ש מספר יורשים - נביא ניתוח של ההוראות המרכזיות החלות על נחלות בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B38.04 ואלו החלות על משקי עזר בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B37.09 (הערה - הנוהל ביחס למשקי עזר עודכן ופורסם ביום 23.5.2021 ובעניין זה נביא הרחבה במאמר נפרד).

נוהל עבודה  B 37.15 - תוספות בניה במגזר החקלאי - מגורים ומבנים חקלאיים בנחלה: ביום 30.5.2021 פורסם נוהל עבודה חדש בנושא תוספות בניה למגורים ולמבנים חקלאיים בנחלות.

החידושים בנוהל העבודה:

  1. הצורך באישור האגודה ליח"ד רביעית ואילך.
  2. תוספת בניה במסלול "דמי חכירה" תהיה ללא הפרשת חלף היטל השבחה.
  3. פטור מתשלום לאנשים עם מוגבלויות.     

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.