להליך הגישור יתרונות מובהקים על פני הליך משפטי, כל שכן כשמדובר בהליכים במרחב הכפרי, שלהם  "חוקים, תקנות והחלטות משלהם". 

בתי המשפט (לענייני משפחה) לעיתים אינם מכירים את חוק האגודות השיתופיות וחוקי/תקנות והחלטות רשות מקרקעי ישראל המתעדכנים מעת לעת, ופוסקים ע"פ החוק הקיים המוכר ובכך עשוי שיגרם לצדדים שבמחלוקת נזק יחסי (דוגמאות ישנן למכביר)

מטבע הדברים בנחלות חקלאיות ובמשקי עזר שבהן האגודה החקלאית ורשות מקרקעי ישראל מאפשרים לרשום בעל זכויות אחד בנחלה מבין כלל הבנים במשפחה, נוצר קושי עצום ולבטים שאינם פתירים אצל ההורים המורישים, ומכאן והלאה "המדרון חלקלק", נוצרות מחלוקות שצריך ורצוי לפתרן מהר ככל שניתן באופן ראוי והוגן.

משפחות איכותיות וטובות מתנפצות לאור סכסוכים על רקע זה.

"משפחה ונחלה" זהו המוטיב החוזר בהליכי גישור שמתנהלים בין הורים לילדים ובין ילדים ובני זוגם והורים מבוגרים, כאשר במרכזם עומדת נחלה עליה נאבקים ואותה מבקשים לחלק ולעיתים לנשל מי מבני המשפחה מלקבל חלק ממנה.

אנו מוצאים בכל פעם מקרים קשים יותר ויותר שנובעים מטעויות שחוזרות על עצמן. הורים עוברים תהליכים נפשיים מורכבים ביותר מול הילדים ובני זוגם והמטרה בהליך הגישור היא לנסות לאחות את השברים בכדי להותיר משפחה בנחלה.

רבות ניתן לשמוע מהורים את המשפט: "לא הייתי מאמין שזה יקרה במשפחה שלנו". אנשים חושבים שרק אצל השכנים הצרות דופקות על הדלת, הם לא מאמינים שמאבק על הנחלה יכול לפרק משפחה במחי יד, בשיחת חולין ואולי אפילו ברמיזה. יש משפחות שחיות על קרעי תרנגולת, רגע לפני פיצוץ, הורים הולכים על ביצים ליד הילדים, מצאנו שהם מבוהלים ממש לפני מפגשים משפחתיים שמא מישהו מהילדים יעלה את נושא הנחלה על השולחן או אולי ישאל שאלה שמי מהילדים בניתוח שגוי עשוי להבין לא נכון את הדברים ומשם הדרך לפירוק המשפחה קצרה מאוד.

נשאל - האם בעיניכם הגיוני שהורים שהגיעו לגיל גבורות יחיו בפחד שהמשפחה תתפרק להם מול העיניים בעודם בחיים? האם סביר שילדים יבקשו לחלק את "עור הדוב" לפני שהוא ניצוד? מה קרה כאן בדור האחרון? מדוע יש ריבוי מקרים שבהם ילדים שוכחים את ההורים?

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237