בניה ב"שטח המחנה" בקיבוצים - כך עובדת השיטה! / עו"ד אביגדור ליבוביץ

בניה ב"שטח המחנה", בניה בתוך "הקו הכחול", "שכונת בנים", הרחבה "בתוך הקיבוץ", "הקיבוץ המתחדש", אלו רק שמות נרדפים, למלכודת הדבש המבקשת לתפוס ברשתה את החברים הקיימים, הבנים, החברים החדשים והחברים בעצמאות כלכלית, במסגרת הפרויקטים הנבנים ב"שטח המחנה" בקיבוצים.

אנו עדים כיום לאופנה הנוהגת בקיבוצים במטרה להזרים רוח חדשה בקרב החברה המזדקנת, לפיה, מחליטים בקיבוצים רבים לקבל משפחות צעירות לשורותיהם, כאשר המטרה היא להתרפק על זיכרונות העבר של העירוניים, אשר ראו את הקיבוצניקים מתגוררים בבתים צמודי קרקע כאשר מסביבם מדשאות רחבות ידיים, ילדים על טרקטורים, אהבה חופשית, ילדים בכיף וחברה מחבקת.

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל

פער המחירים בין ישראל למדינות המפותחות

להלן מוצגת השוואה בין רמת המחירים בישראל לרמתם במדינות המפותחות. מההשוואה עולה כי רמת המחירים הממוצעת של מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 הייתה זאת כאשר מביאים בחשבון שרמת ההכנסה לנפש ;OECD גבוהה יחסית לשאר חברות המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא .OECD בישראל נמוכה מהממוצע בחברות
שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.

נמצא כי מחירי המזון בישראל בשנת 2008 היו גבוהים מהמצופה ממדינה שבה רמת ההכנסה לנפש דומה לרמתה בישראל. על פי ניתוח התפתחותם של מדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין והצמיחה, סביר כי פערים אלו נותרו בעינם, ואולי אף התרחבו בין השנים 2008 ו- 2011 . פער המחירים נובע, בין היתר, ממבנה שוק לא תחרותי של מוצרי מזון מסוימים, וכן
מהמע"מ הגבוה (בהשוואה בין-לאומית) על מוצרי מזון.

החשיפה ליבוא של מוצרי הביגוד וההנעלה והתחרות בענף תורמות לרמת המחירים הנוחה ברכיב זה של הצריכה הפרטית. לעומתם נמצא כי המחירים במלונות ומסעדות ומחיריהם של שירותי התרבות והפנאי ושל כלי הרכב הפרטיים גבוהים בהשוואה בין-לאומית.

בנק ישראל, דוברות והסברה כלכלית

• PaarMehirim18012012 (174 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי

דו"ח האיומים השנתי 2012

דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2012 חושף: 110 איומים על הסביבה ועל השטחים הפתוחים, לעומת 98 איומים בשנה שעברה.

הדו"ח כולל 22 איומים חדשים, בהם כביש חדש בלב מרחב הפולג בשרון, טורבינות רוח ענקיות בהרי אילת על שטח של למעלה מ-2,000 דונם, כביש גישה חדש לקיבוץ פלך בגוש תפן שיחצה שמורת טבע, הקמת אתר פסולת בשטח רגיש סמוך ליישוב רימונים וסגירת שמורת הטבע עין מבוע וגביית תשלום בכניסה.

בשנת 2011 הוסרו שישה איומים בהצלחה ועוד שבעה איומים נמצאים במגמת שיפור. שני איומים התממשו.

השנה בדו"ח האיומים, פירוט מיוחד - מי עומד מאחורי האיומים: גורמים ציבוריים, כמו החברה הלאומית לדרכים, מקורות וחברת נמלי ישראל, לצד גורמים פרטיים, כמו שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, רותם אמפרט, כי"ל, מפעלי ים המלח ודלק נדל"ן.

מאתר החברה להגנת הטבע

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, איכות הסביבה

בעלה של חברת קיבוץ נחשון, המתגורר עימה בקיבוץ, צריך לשלם עבור שימוש בדירת אשתו

במהלך השנים 2004-2005 החליט קיבוץ נחשון להסדיר את עניין ה"זוגות המעורבים", כך שכל בן זוג של חבר קיבוץ יחתום על הסכם הרשאה לפיו ישלם דמי הרשאה בסך 50% מהסכום שמשלם שוכר חיצוני עבור בית דומה.

בניגוד להחלטת הקיבוץ, סירב בעלה של חברת הקיבוץ לחתום על הסכם ההרשאה וטען בין היתר כי ההסכם בלתי חוקי, בלתי מוסרי, נוגד את תקנת הציבור; הבעל טען עוד כי בשנת 2001 הוא סיכם עם מנהל הקהילה כי מעמדו יהיה של תושב ולא של בר רשות למגורים ועל כן ישלם לפי עלויות תושב שמשמעותן תשלום עלות כיסוי ללא רווח וללא חתימה על הסכם הרשאה. בנוסף טען בעלה של חברת הקיבוץ כי לקיבוץ אין זכות לקבוע לחבריו את מי יארחו וילינו בביתם כל עוד לא מדובר בהלנה עסקית בשכירות, ולכן רשאית אשתו חברת הקיבוץ לארח אותו בדירתה בקיבוץ.
עוד טען הבעל כי גם אם עליו לשלם בגין מגוריו, הרי שעליו לשלם על בסיס חדר אחד פחות, שכן באחד מחדרי הדירה משתמשים שני ילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים.

קיבוץ נחשון, המיוצג על ידי עורכי הדין חגי שבתאי ואריה שפירא, טען כי ההחלטה לחייב את הזוגות המעורבים בדמי הרשאה התקבלה כדין על ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ, וחובה על חברי הקיבוץ להישמע לה; כן טענו עוה"ד שבתאי ושפירא, כי התנהלותו של הבעל הינה בגדר עשיית דין עצמי, תוך עשיית עושר ולא במשפט; כי בהחלטה ובחתימה על הסכם הרשאה אין משום פגיעה בזכויות בני הזוג, וכי אם הבעל לא יפעל בהתאם להחלטה ולא יחתום על הסכם ההרשאה וישלם על פיו, עליו לעזוב את הקיבוץ.

בית המשפט קיבל את תביעת הקיבוץ וקבע כי לפי הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, הקיבוץ הוא בעליהם של הנכסים שבהם מתגוררים חבריו ולחברים נתונה רק זכות שימוש אישית שאינה ניתנת להעברה ללא הסכמת הקיבוץ.
אין בחיים המשותפים של חבר קיבוץ עם מי שאינו חבר, משום מתן רשות להעברת זכות השימוש ולכן חברת הקיבוץ אינה רשאית להתיר השימוש בדירה לנתבע, ללא קבלת הסכמת הקיבוץ. בית המשפט קבע כי גם אם הקיבוץ התיר לבעל בשנת 2001 להתגורר בקיבוץ במעמד "תושב" אין בכך הסכמה לשימוש בדירה בניגוד להחלטת האסיפה הכללית, שאין להתערב בה, והבעל אינו בר רשות. עוד פסק ביהמ"ש כי טענת הבעל לפיה בחדר אחד מתוך הארבעה שבדירה מתגוררים ילדיה של חברת הקיבוץ מנישואים קודמים, הינה מופרכת לחלוטין ואינה ברת ביצוע במציאות.
לסיכום פסק בית המשפט כי הבעל חייב לחתום על הסכם הרשאה ולשלם בגין השימוש בדירה, וכי במידה ולא יחתום על הסכם הרשאה תוך חודש ימים יהיה עליו לפנות את הדירה ולסלק ידו ממנה.

עו"ד אריה שפירא אומר בתגובה לפסק הדין כי יש חשיבות רבה לפסיקה זו, בעניין מעמדם וחובותיהם של בני זוג של חברי קיבוץ המתגוררים עימם ביחד בקיבוץ, וזאת במיוחד לאור התופעה שהולכת ומתרחבת של בני זוג שאחד חבר קיבוץ והשני אינו חבר קיבוץ, המתגוררים ביחד בקיבוץ.
תא (שלום)(ירושלים) 5186/05 קיבוץ נחשון אגו"ש נ' סנדר, פס"ד מיום 19/11/11

• 581605 (2.40 MB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, אגודות שיתופיות

עיכוב הליכים בתביעה לסילוק יד פעילי החוות בדרך היין

ביהמ"ש המחוזי בב"ש קיבל ערעור שהוגש על ידי ממ"י והחליט לשנות את החלטתו של ביהמ"ש השלום ולא למחוק את העתירה כנגד קבוצת של מתיישבים בודדים וזאת בשל החוק שאמור להסדיר מעמדם, אלא לעקב את ההליכים בעניינם עד למיצוי ההליכים המינהליים, מצד המתיישבים בפני הוועדה הבינמשרדית.
ע"א (ב"ש) 25598-07-11 מינהל מקרקעי ישראל נ' אייל יזרעאל ואח', פס"ד מיום 15/01/12

באדיבות עו"ד אורי בר קמה

• 255980711 (143 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, תכנון ובניה, התיישבות, עדכונים מפס"ד

מניעת אספקת דלק מתחנת תדלוק פנימית חוץ מכלים חקלאים ורכבי האגודה

פסק דין בתביעת ממ"י ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים להשתמש במקרקעין בהם ממוקמת תחנת תדלוקבמושב בית שקמה, בניגוד להתחייבות עליה חתמו, וכן, להורות על פינוי המקרקעין והריסת תחנת התדלוק, אם יפרו הנתבעים את צו המניעה.

ביהמ"ש החליט למנוע מהאגודה שיתופית את המשך אספקת הדלק מתחמת תדלוק פנימית, אלא לכלים חקלאיים של חברי שלש אגודות ורכבים של האגודות. לא ניתן צו לסילוק יד.
תל"א (שלום)(ב"ש)1231-08 קרן קיימת לישראל ע"י מנהל מקרקעי ישראל נ' בית שקמה מושב עובדים להתיישבות ואח, פס"ד מיום 09/01/12

באדיבות עו"ד אורי בר קמה

• 123108 (85.5 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים