מאמרים

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 מיוני 2014 שעסקה ברפורמה בניהול מקרקעי ישראל קבעה בין היתר שתאופשר הקניית בעלות בנכסים מסוימים בקרקע עירונית וגם בנכסים מסוימים שהוחכרו למטרת מגורים בישוב קהילתי ובישוב חקלאי ובכך נתמקד.

בסעיף 3.9 להחלטה נקבע כי בטרם העברת הבעלות בישוב קהילתי קטן וישוב חקלאי תפנה רשות מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית או לאגודה השיתופית של הישוב בשאלה האם תועבר בעלות בישוב ובאילו תנאים.

כאן המקום לציין כי ההחלטה לא עוסקת בנחלות, אלא בנכסים שהוונו כמו מגרשי הרחבה, משקי עזר או בתי מקצוע.

על החלטה 1370 הועברה ביקורת רבה, זאת בשל ההטבות הכלכליות שניתנו בה ויש האומדים אותם במיליארדים רבים ובעיקר לקבוצות אוכלוסייה מבוססות בחברה הישראלית.

עם אישור תיקון 27 לחוק המים פורסמו טיוטת כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה והולכה) התשע"ז -2017 לשימוע הציבור, בתיקון לחוק נקבע כי כללים אלו יתבססו על עקרונות אחידים..... ,זאת ועוד בדברי ההסבר למפיקים הפרטיים נרשם כי תעריפי ההולכה נקבעו במתכונת הדומה לזו הקבועה בכללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתיות) -2011 בשינויים מסוימים.

בחנו את אמות המידה והתעריפים של הכללים המוצעים לעיל בהשוואה לתעריפונים המקובלים כיום ברשות המים

זכאות אלמן לקצבת שאירים מותנית בכך שהכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק. הכנסות האלמן שיש לקחת בחשבון, נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז -1976, והן כוללות הכנסות של ניצולי שואה ממדינות חוץ (רנטות) והכנסות ניצולי שואה ממדינת ישראל. זאת בניגוד לאלמנה עליה לא חלים מבחני הכנסה כלשהם.

לעמדתנו, הכללת ההכנסה מרנטה ומפיצויים עקב השואה, במבחן ההכנסה לקצבת שאירים, היא שגויה.

מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

רשות המים פרסמה לשימוע הציבור את כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה) התשע"ז- 2017.

בעקבות תיקון 27 לחוק המים בוטל משטר היטלי ההפקה ומשק המים עובר למשטר של דמי מים אחידים.

ספק הרוכש את המים ממקורות ישלם למקורות את דמי המים לפי המטרות השונות.

מפיק מים מקידוחים ו/או ממים עיליים, ישלם למקורות דמי מים בגובה ההפרש בין הסכום המלא של דמי המים לבין עלויות ההפקה וההולכה הנורמטיביות שהוכרו לו.

הצגת ההשגות שלכם לשימוע בשלב זה חיונית להקטנת דמי המים שנקבעו לכם ע"פ פרשנות/שרירות לב של רשות המים, מדובר בסכומי כסף גדולים לאורך זמן.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237