מאמרים

תיעוד ושימור ההיסטוריה של קהילה כפרית היא משימה חשובה ביותר אך היא הופכת עם השנים למשימה מורכבת ביותר המחייבת תשומת לב מיוחדת.

בכל קהילה מציינים אירועים שונים ובהם חגי הכפר, ימי חג ואירועים מיוחדים והצוותים האמונים על כל אירוע דואגים כי יוקם צוות כיבוד, צוות קישוט ותפאורה, צוות תוכן וכדומה אך כמעט תמיד שוכחים את הצוות שאמור לתעד ולשמר את הזיכרון ההיסטורי של הקהילה, צוות התיעוד.

במשק המשפחתי קיימים מעט מאוד ארכיונים מסודרים שבהם נשמר המידע ההיסטורי של הישוב וקיומו של ארכיון תלוי ראשית במודעות לחשיבות הצורך בתיעוד אך גם במשוגעים לעניין שמוכנים להשקיע מזמנם ומבינים את החשיבות במעשיהם לטובת התיעוד ההיסטורי של הישוב מראשיתו ועד העת הזו.

בכל בית כמעט קיימים תמונות, מסמכים, תעודות וכלים שיכולים להוות בסיס לתיעוד וזאת בנוסף על מסמכים ותמונות שהשתמרו במזכירות הישוב.

אחד המקומות הראויים לציון במיוחד הינו ארכיון שדה ורבורג שהוקם בשנים האחרונות ומנוהל על ידי צוות מתנדבים והוא דוגמא מצוינת שיוזמה של חברים הובילה להקמת בית שמשמש כארכיון.

אנו עדים לרגע הסטורי בהליכי הורשה של נחלות שיביא למהפך ממש בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה ובהעברה ליורשים.

רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.

התוצאה היא שהורשה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.

לגבי מינוי בן ממשיך - בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.

החלטה 1521 של מועצת מקרקעי ישראל העוסקת במשקי עזר שאושרה ביום 19.11.17 פתחה צוואר בקבוק שהיה תקוע זמן רב בכדי לבצע היוון של חלקת המגורים, תוספת יח"ד ופיצול מגרשים ממשקי עזר. ההחלטה יוצרת מצב של "מקל וגזר" כך שהיא הפחיתה את גובה דמי ההיוון שיידרש בעל משק העזר לשלם בעת ביצוע תהליך ההיוון, אך לצד זה, היא קובעת כללים שמשנים את פניו של משק העזר בשני נושאים עיקריים: שטח חלקת המגורים וזכויות בנייה ופוטנציאל תכנוני

מפאת חוסר הבהירות בנושא הנחות אזורי עדיפות בהקצאת קרקע להלן הבהרות:

ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה 3738 בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית.

החלטה זו החליפה את החלטת ממשלה 667 מיום 4.8.2013.

ביום 21.5.18 חתם שר האוצר על תיקון להחלטה 1523 ומעתה מספרה של ההחלטה הוא 1553. התיקון שבוצע בהחלטה מתייחס לשני נושאים:

יישום החלטה 1553 באזור עדיפות לאומית "קו עימות".

"התחשבנות מחדש" בהליך פיצול מגרש מנחלה.

כידוע, בעקבות המאבק המשפטי, בהובלת עו"ד רון רוגין (בג"ץ 10357/04 קיבוץ נחשולים נ. שר הרווחה ו-המוסד לביטוח לאומי), הועלו דמי הקבורה המשולמים לגופי הקבורה ביישובי המועצות האזוריות בישראל, כגון - קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים ומועצות דתיות אזוריות.

העלאת דמי הקבורה נעשתה במסגרת חקיקת משנה: החל מתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה), תשס"ט-2009. תחולת חקיקת משנה זו של דמי קבורה הייתה ממועד הוצאת הצו על תנאי על ידי בית המשפט העליון (ה-1 באפריל 2005). חקיקת המשנה נעשתה במסגרת הוראת שעה, זאת אומרת, זו הייתה חקיקת משנה זמנית. הטעם לחקיקה זמנית זו היה קבלת העמדה העקרונית שהועלתה על ידי עו"ד רוגין בשם ההתיישבות, על פיה יש לקבוע תעריף שווה לכל הנפטרים בישראל. טיעון השוויון אף אושר בעבודה כלכלית חיצונית שהוזמנה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

חלוקת עיזבון בין יורשים ועריכת צוואה, כאשר במרכז עומדת נחלה, היא מלאכה שדורשת בחינה משפטית ומסויית של מרכיבים רבים בכדי להימנע מתקלות משפטיות וחבויות מס גבוהות.

מגיעים לפתחנו מקרים רבים, לרבות הליכי גישור בין יורשים ותיקים מבתי משפט לענייני משפחה, כאשר התגלעה מחלוקת כיצד לבצע את חלוקת הזכויות בנחלה, כאשר במרכזם עומדות שתי שאלות עיקריות: האם החלוקה בין היורשים תתבצע על בסיס שווי הנטו או הברוטו של הנחלה? מהן חבויות המס החלות בחלוקת העיזבון ועל מי הן חלות?

ראשית נסביר, כי קיימות סיבות רבות ומגוונות למחלוקות בין יורשים בעת חלוקת הזכויות בנחלה. תקלות רבות מתרחשות כאשר ילד אחד או יותר מתגוררים בנחלה וההורים לא חתמו על הסכמים עם הילדים שבנו בנחלה או לא ביצעו תיאום ציפיות. העובדה שילדים מתגוררים בנחלה ביחד עם העובדה שאין תיאום ציפיות לגבי משך זמן המגורים? והאם יש כוונה לתת זכויות בנחלה או בפיצול של מגרש? יהוו מכשול ליישום של כל הסדר או צוואה אם הם לא יעמדו בקנה אחד עם הציפיות או הרצונות של הילדים המתגוררים בנחלה.
לכן אני חוזר ומדגיש - לא מאפשרים לילדים לבנות בנחלה או להתגורר בבית בנחלה, מבלי לחתום על הסכם שמסדיר את הזכויות לגבי תקופת המגורים ומהות הזכויות שניתנות בבית המגורים, בחיי ההורים ולאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו.  

במקרים בהם נותרה צוואה ויש מספר יורשים או במקרים בהם נותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה של הנחלה בין היורשים או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום, הואיל והן עומדות בסתירה להחלטות רמ"י ולהסכם המשבצת או הסכם החכירה שחל על הנחלה, מצאנו מחלוקות קשות ביותר שהצריכו שעות רבות של גישור והרבה תעצומות נפש, אותן ניתן היה לחסוך מהיורשים אילו ההורים היו מקבלים ייעוץ מתאים.

בנוסף לבעיות המשפטיות שמתעוררות כאשר הצוואה מנוגדת לעובדות שקיימות בנחלה כמו מגורים של ילדים והבטחות בע"פ או בכתב או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום או כאשר לא נותרה צוואה, קיימות בצוואות תקלות מס משמעויות שעשויות להביא יורשים למכירה של הנחלה, לאור כך שבצוואה אין תכנון מס מתאים.

כאשר הורים הולכים לעולמם ולא מותירים אחריהם צוואה מתאימה, הם עשויים לגרום שלא בכוונה ומבלי לשים לב, למחלוקות משפטיות בין היורשים ויותר מכך, לחבויות מס בעת ביצוע החלוקה והעברת תשלומי האיזון בין היורשים, שהיו יכולות להיחסך אילו ההורים היו מקבלים הכוונה מתאימה ובמקרים מסוימים לכך שלא ניתן יהיה לקיים כלל את הצוואה, מה שמצריך את היורשים להגיע ביניהם להסכמות, כאלו שלא תמיד ניתן להגיע אליהן גם אם היורשים מאוד מעוניינים בכך.

עליית השווי של הנחלות והרצון להותיר אותן במשפחות לדורות ולא למכור לצד ג', מצריך מההורים לבחון היטב את המצב המשפחתי, המשפטי, התכנוני והמיסוי של הנחלה ולערוך צוואה שתקבע הוראות מתאימות שניתנות ליישום.

קואופרטיבים ראשוניים לאשראי ולחיסכון הוקמו באמצע המאה ה - 19, בעיקר בגרמניה. שני אנשים נחשבים כאבות התנועה הקואופרטיבית לאשראי, והם הרמן שולצה-דליצ'ה, אבי הקואופרטיב לאשראי בשביל בעלי-המלאכה הקטנים ומעמדות הביניים העירוניים, ופרידריך רייפאייזן, אבי הקואופרטיב לאשראי באזורי הכפר. לואיג'י לוצאטי הקים באיטליה קואופרטיבים לאשראי, שמיזגו אתרעיונות שני קודמיו.

הקואופרטיב לאשראי הוא, אחרי הקואופרטיב הצרכני, הנפוץ ביותר בעולם כיום. הוא קיים ברובן הגדול של מדינות העולם, כולל העולם השלישי. הוא נוסד בידי איגודים מקצועיים ובידי ארגונים אחרים, כולל ממשלתיים. הוא קיים באזורי הכפר ובערים. הוא כה נפוץ, מכיון שהוא עונה על צורך דחוף וחשוב ביותר של כה רבים: הצורך לקבל אשראי כספי למטרות שונות.

שימושים חורגים וחריגות בניה הם נושאים שמעסיקים רבות את בעלי הנחלות לאור דרישה להסדרתם בטרם יישום החלטה 1523 או כל החלטה אחרת של רשות מקרקעי ישראל ונוכח העובדה שבימים אלה מקדמים במושבים ובמוצעות תכניות לבנייה של בית שלישי בחלקות המגורים, פיצול מגרשים מנחלות, הסדרת מבנים לפל"ח ושימושים נלווים לחקלאות וכו'.

הצגת הבעיה:

הסדרה של השימושים החורגים נדרשת בעת ביצוע של כל פעולה בנחלה, החל מהוצאת אישור זכויות, קבלת התחייבות לרישום משכנתא, העברת זכויות, הוצאת היתר בניה, חידוש תקופת חכירה וכו'.

התוצאה היא - בנחלה בה מתקיימים שימושים חורגים וחריגות בניה לא ניתן לבצע פעולות מבלי לקחת סיכון לתביעה לתשלום דמי שימוש, הריסה והוצאות נלוות נוספות.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237