פסקי דין

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

מושבים וקיבוצים רבים הקימו הרחבות קהילתיות בתחומיהן. על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), קרקע ההרחבה נגרעת ממקרקעי האגודה. האם האגודה זכאית לפיצוי בגין הקרקע שנגרעת ממנה לטובת בניית ההרחבה?

שאלה זו נידונה בערעור שהגיש מושב צפריה לבית המשפט העליון, אשר נתן את פסק דינו ביום   15.8.2017

ע"א 2149/15 צפריה נ' רמ"י, פס״ד מיום 15/0/17.

תביעה כספית על סך 33,500 ₪ שהגיש חקלאי ממושב נתיב הגדוד כנגד משרד החקלאות בגין השמדת משאית של תוצרת חקלאית, בטענה כי הדבר נעשה שלא כדין.

ת"ק (קטנות)(ירושלים) 33498-03-16 – גולדנברג נ' משרד החקלאות ואח', פס״ד מיום 12/06/17

תביעה כספית שהגישו בני הזוג כהן על סך 3 מיליון שקלים כנגד מושב קדרון בשל החלטת המושב שלא לקבלם לחברות, מה שמנע מהם לרכוש נחלה במושב.

ת"א (לוד) 5021-10-14 – כהן נ' קדרון מושב עובדים, פס״ד מיום 20/06/17

תחום דיני העבודה מעסיק מושבים רבים אשר מטבע הדברים מעסיקים עובדים בתחומים שונים ואף חברי וחברות אגודות המנהלים עסקים ומעסיקים עובדים. מטבע הדברים רבים מהעובדים בימינו עובדים שעות נוספות, מעבר לשעות יום העבודה הרגיל. לא אחת, מעסיקים רואים לנכון לחסוך ולהקל על עצמם בחישובי השכר באמצעות קביעת תשלום שעות נוספות גלובליות. יאמר מייד, כי לעיתים יש הצדקה בהסדר שכזה המאזן בין גמישות ליציבות, כך שלמרות תנודתיות בהיקף השעות הנוספות של העובד מידיי חודש עבודה, שכרו נשאר קבוע. אחת השאלות השכיחות הן של מעסיקים והן של עובדים הינה האם מדובר בהסדר חוקי. שכן, סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 אוסר, ככלל, על תשלום שכר כולל. מצאתי לנכון לסקור בפניכם בתמצית עיקריו של פסק דין שניתן בנושא במסגרתו הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי האפשרות לשלם "גמול שעות נוספות גלובאלי" לא הוסדרה בחוק, אך במקרים מתאימים, כאשר מדובר בהסדר הוגן שאינו מקפח את העובד, הוכרה בפסיקה האפשרות לעריכת הסדר בדבר תשלום גלובאלי של שעות נוספות.

יובהר, כי ככל שההסדר לא יוכר כחוקי קיימת חשיפה גבוהה למעסיק. שכן, דיני העבודה הם חוקי מגן שלא ניתן להתנות עליהם. המשמעות היא כי גם אם העובד חותם על הסדר מסוג זה שמוכתב לו על ידי המעסיק, ככל שבית הדין יתרשם כי מדובר בהסדר פיקטיבי לטובת המעסיק שכל מטרתו היא הקטנת שכר העובד, עלול המעביד למצוא עצמו משלם מפעם נוספת את השעות הנוספות ששולמו, כביכול, בניגוד לחוק. 

באותו מקרה שנדון בבית הדין הארצי דובר בעובד הייטק אשר הגיש תביעה לתשלום שעות נוספות, על יסוד הטענה כי גמול השעות הנוספות הגלובאלי ששולם לו היה פיקטיבי. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי העובד לא קופח בדרך ששולמו לו השעות הנוספות. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי.

בפסק דינו הדגיש בית הדין הארצי, כאמור, כי  אפשרות תשלום "גמול שעות נוספות גלובלי" לא הוסדרה על ידי המחוקק, אך במקרים מתאימים ובכפוף לתנאים היא הוכרה בפסיקה כלגיטימית.  בית הדין הדגיש כי המסגרת הרעיונית החולשת על השימוש במודל זה היא שזכויות העובד לא תקופחנה ושתכלית חוק עבודה ומנוחה תוגשם ולא תסוכל, והתנאים שנקבעו בפסק דין זה נועדו להבטיח זאת.

ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2017).

בני זוג החברים במושב אמירים מערערים על החלטתו של בימ"ש השלום שקבעה כי פרישתם מהמושב לא נכנסה לתוקף כל עוד הם לא וויתרו על זכויות הבעלות שלהם בנחלה ביישוב.

רע"א (נצרת) 9544-02-17  דנה רוזנבלום נ' אמירים – מושב עובדים של צמחוניים וטבעוניים, פס״ד מיום 19/06/17

בקשה לביטול פסק בוררות שניתן לטובת המושב בגין הפרת חובת הגילוי וניגוד עניינים שהתקיים, לטענת המבקשים, בין הבורר לבין המושב.

רע"א  1610/17 – ויצדומיני ואח' נ' גאיה מושב עובדים, פס״ד מיום 17/05/17

מינוי בן ממשיך והסוגיות הנובעות ממנו מופיעים בתדירות הולכת וגוברת בבית המשפט ברחבי הארץ. כך, בעלי משק שבחרו למנות בנם או בתם ל'בן ממשיך', לעתים לפני עשרות בשנים, מבקשים לבטל את המינוי בטענות שונות. בתי המשפט נדרשים לסוגיה בכל מקרה לגופו, תוך ניתוח הנסיבות השונות. בהתאם, הפסיקות בנושא רבות ומגוונות, ומבטאות מספר גישות שונות בהתייחס לסוגיה.

לאחרונה ניתן פסק דין ייחודי בנושא בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מאת השופטת  ג'מילה ג'בארין כליפה (תמ"ש (נצ') 11744-07-13).

ניסיוני מלמד כי פעמים רבות, היחסים המסחריים בענפי החקלאות מוסדרים תחת תנאי אשראי נדיבים. בדרך כלל מלבד תנאי האשראי הנדיבים קיימים גם יחסי אמון והצדדים "פתוחים" זה מול זה בסכומים גבוהים. לעיתים הצד החשוף מגבה עצמה בביטחונות, כדוגמת ערבות אישית או שטר חוב.  כך לדוגמא בענף הלול מבוצע לעיתים התשלום בגין מדגר האפרוחים רק לאחר שיווק הלהקה. כאשר גוף קורס כלכלית בדרך הוא מותיר אחריו חובות במיליוני ₪.

יש לזכור כי לעיתים קרובות במקרים אלו מי שנתן ערבות אינו בעל יכולת כלכלית לפרוע החוב. אספר לכם כי במסגרת תיק המתנהל ממש בימים אלו הגישה מדגרה, המיוצגת על ידי משרדנו, תביעה כנגד חברה שתחום עיסוקה הוא בעלי חיים ועופות. אותה חברה נותרה חייבת למדגרה סך של למעלה ממיליון ₪ בגין אפרוחים שרכשה ולא שילמה את תמורתם. לפנים משורת הדין הסכימה המדגרה לפרוס את החוב לתשלומים, אולם כאשר גם בכך לא עמדה החברה הוגשה תביעה לתשלום מלוא החוב. בין הנתבעים היו גם מנהלי החברה ובעליה, אב ובנו, אשר בין הצדדים אין מחלוקת כי אף הם חבים בחובותיה של החברה. התביעה, אשר נסמכה על הסכם בכתב, הוגשה בהליך המכונה "סדר דין מקוצר".

בהליך זה לא עומדת לנתבע זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, ועליו להגיש לבית המשפט "בקשת רשות להתגונן". רק אם תתקבל בקשה זו יהיה רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה. עם זאת,  נוכח זכות הגישה לערכאות מקלה הפסיקה עם הנתבע וקובעת כי על המבקש רשות להתגונן מוטל עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, וזאת מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי "הגנת בדים".

תא"ק (שלום)(ת״א) 32297-10-16 קבוצת יבנה נ' מ.א. שפע חקלאות בע"מ ואח'

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237