פסקי דין

חקלאים רבים לא נותנים דעתם על החובה לנהל רישום נוכחות עובדיהם באופן מוסדר ומדוייק בהתאם לדרישות החוק. יוזכר, כאשר הרישום הינו ידני יש לציין את שעת תחילת העבודה וסיומה וכן יש לציין שעות עבודה רגילות ונוספות, כך בחוק שעות עבודה ומנוחה(1): "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות...
(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות יערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרונים ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך...
".

בעובד זר יש לנהל את הרישום בעברית ובשפת העובד ולמסור לעובד עותק מהרשום.

ערעור שעניינו בתכנית להקמת שכונת הרחבה במושב ספסופה, בה על פי המתווה שנקבע הרוכשים יקבלו קרקעות ללא כל תמורה פרט למימון עלויות הפיתוח של הקרקע. לאחר שנחתמו חוזים והועברו כספים בין הצדדים, התפתחו מחלוקות שהובילו לפתיחת הליך הוצאה לפועל ולערעור דנן.

ע"א (נצרת)  57271-05-17 סרפטי נ' אגודה שיתופית ספסופה', פס״ד מיום 24/10/2017

אין זה סוד כי לעיתים קיים מתח בין אחד או יותר מחברי המושב לבין חבר או חברים המכהנים בוועד ההנהלה. במקרים מעין אלו אנו עלולים לפגוש בסוגיית לשון הרע. הפעם בחרתי לסקור בפניכם פסק דין העוסק בסוגיה זו. אמנם בפסק הדין הצדדים היו חבר קיבוץ מול מרכז המשק, אולם בהחלט ניתן ללמוד ולהשליך הימנו ליחסים בין חבר מושב ליו"ר ועד ההנהלה או חברי הנהלה. מדובר בפסק דין שניתן ממש לאחרונה בבית המשפט השלום באשדוד (10.10.17)* כאשר השאלות המרכזיות שעלו בפסק הדין היו האם מכתב ששלח מרכז משק למספר אנשים מהווה לשון הרע כנגד החבר? ואם כן, האם עומדת למרכז המשק הגנת "אמת דיברתי"?

באותו עניין הגיש חבר תביעה בגין עוולת לשון הרע כנגד מרכז המשק וכנגד הקיבוץ עצמו. על פי הנטען בתביעה, מרכז המשק שלח דוא"ל למספר מכותבים, ובו התייחס, בין השאר, לאירוע שבו על פי הטענה תקף אותו התובע, בעת פגישה במשרדו של מרכז המשק. בין השאר נכתב באותו דוא"ל: "הוא לקח אותי בצוורון, הרים אותי ולחץ אותי נגד הקיר וצעק בפנים ... פנים היו מעוקמות. הוא גרם להוצאת החולצה שלי מהמכנסיים שלי...".
יצוין כי פגישה זו נערכה על רקע מחלוקות שהתגלעו בין התובע למרכז המשק, באשר לאופן ניהול מעבדת המחשבים והאלקטרוניקה שפעלה בקיבוץ תחת ניהולו של התובע.

ת"א (שלום)(אשדוד) 40968-06-14 מיכאל טר קזריאן נ' קיבוץ יהל-אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 10.10.2017)

בקשה שהגיש מושב מירון למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לאפשר העברת הזכויות בנחלה הנמצאת בשטח המושב לבני זוג אשר רכשו אותה מחברת מושב, בלא הסכמת המושב.

ת"א (נצרת) 26094-09-17 מירון מושב עובדים נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 06/10/2017

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר עסק בשאלה האם תושבי ההרחבה של קיבוץ שריד, אשר פרשו מחברותם באגודה הקהילתית, רשאים להפסיק לשלם את מיסי האגודה הקהילתית

ע"א – 2853/16 2890/16 גולן משעלי ואח' נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית קהילתית ואח'י, פס״ד מיום 02/11/2017

ההיטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות בוטל החל מינואר 2016 ואולם היטל זה מסתבר, שריר, קיים, בועט ונושך בהעסקת מסתננים.

בישראל שוהים נכון לסוף 6/2017 38,540 מסתננים בעיקר מאפריקה, (72% מאריתראה, 20% מסודן) מקצתם מועסקים גם בחקלאות. בסוגריים יוער סוגיה לא פתורה היא האם ההיטל הנדרש הינו בשיעור 10% או 20%.

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון(1) נקבע כי ביסודו הושת ההיטל על עובדים זרים חוקיים, אבל...."תכליתו של ההיטל היא לצמצם העסקת עובדים זרים בכלל... לעניין זה, אין הבדל בין עובדים אשר נכנסו לישראל כדין, לבין עובדים אשר הסתננו לישראל, ולא קיבלו היתר עבודה בישראל, ולא נקבעו לגביהם כל מכסה או אמצעי בקרה מעבר לכך, קשה להלום, כי דווקא מי שמעסיק עובד זר חוקי יחוייב בהיטל, ואילו מי שמעסיק עובד זה שהסתנן ללא היתר, יופטר מחובה זו".

פסק הדין ניתן בערעור שהוגש על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע(2) שם הוגש ע"י המערער כאן ערעור על קביעתו של פקיד השומה. במסגרת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתקבל במחוזי – הבקשה נדחתה (בינתיים, ולטענת המערער, צמח החוב ל-18 מיליון ₪).

ע"א 446/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון ניתן ב-12.9.2017.

בן ממשיך"- רבות נכתב על מושג זה, והנה מגיעה העת בה הנושא נדון רבות בבתי המשפט ברחבי הארץ. לפי הגדרתו, בן ממשיך זכאי לקבל את הזכויות במשק חקלאי לאחר פטירת שני ההורים, ואינו חייב לפצות את שאר היורשים. עם זאת, מה קורה כאשר הבן הממשיך ואשתו הולכים שניהם לעולמם לפני ששני ההורים נפטרים? האם הזכויות במשק יחזרו להורים, או שמא בעצם מינוי הבן הממשיך ההורים מוותרים על היכולת להוריש את המשק למי שיחפצו?

בשאלה זו בדיוק דן סגן הנשיאה, כב' השופט אלון גביזון, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (ב"ש 2401/00, ב"ש 2402/00), ואשר פסק דינו ניתן ביום 24.10.2017. מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב בנושא הבן הממשיך, ואשר מהווה נדבך נוסף בהגדרת הזכות ומאפייניה השונים.

ת״ע (משפחה) (ב״ש) 2401/00 2402/00 מ. ׳ י. ואח׳, פס״ד מיוום 23/10/17

מושבים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים, פעלו להקמת אגודה קהילתית - במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי האגודה החקלאית והן את מי שאינם כאלה. מהר מאוד התברר כי קיים מתח בין שתי האגודות ולא אחת נדרשתי לגיבוש הסדרים על מנת שאלו ידורו בשלום זו עם זו. מתח נוסף קיים בסוגיית התשלומים אותם רשאית האגודה הקהילתית לגבות מחבריה ואף ממי שפרש מחברות בה אך נשאר להתגורר ביישוב. סוגייה זו העסיקה לא אחת את בתי המשפט וניתנו בה הכרעות שונות. מחלוקות אלו הגיעו עד לבית המשפט העליון אשר ממש לאחרונה (2.11.17) נתן את הכרעתו* אשר מעתה והלאה תהיה ההלכה המחייבת. נוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)

בתקנונים השכיחים בהתיישבות העובדות מצוי בד"כ סעיף בוררות המפנה מתדיינים בישוב בעת מחלוקת לבוררות.

סעיף 52 בפקודת האגודות השיתופיות מהווה "השראה" לסעיפי הבוררות.

הסעיף בין היתר עוסק בסכסוך "בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה".

סכסוך שכזה יכול שיסוב סביב זכויות של עובד האגודה. שאלה היא האם גם במקרה שכזה, היינו מחלוקת באשר לזכויות של עובד מכֹח דיני העבודה, האם גם אז יש תוקף לתניית הבוררות?

ס"ע 40601-02-17 ישראל עיני נ' עמותת הפועל ירושלים ניתנה 3.9.17.
ע"ע (ארצי) 791/05 דורון רץ נ' רועי ספיר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237