בלוגים

הטכס המסורתי המרגש שמתקיים כל שנה ביום העצמאות בבית הנשיא מדגיש את השילוב והתרומה של רבדים שונים בחברה הישראלית. 121 מצטיינים היו באירוע וכשבוחנים את מאפייניהם מתברר שצבא הגנה לישראל ממשיך להיות צבא העם, צבא שבו יש לכל אחד ואחת הזדמנות להביע את חותמו ולעצב את אישיותו. ראינו בטכס קצינות וקצינים, חיילות וחיילים ובהם לוחמות ולוחמים, עולים חדשים וחיילים בודדים ובעיקר אזרחים שהם או הוריהם עלו מכל התפוצות. בין המצטיינים יהודים ולא יהודים, מאילת שבדרום ועד מעלות שבצפון. ראינו כי הצטיינו גם חיילים דתיים לצד חיילים וחיילות אחרים.   בחרו גם מצטיינים מההתיישבות ובהם חיילים מקיבוצים ומושבים מהנגב והגליל.

ממשלות ישראל לדורותיהן היו מודעות לבעיית יוקר הקרקע ובעקבותיה מחיריהן הגבוהים של דירות בישראל שהיו יותר גבוהים ממרבית מדינות המערב. מחירים אלה לא היו מעולם כה גבוהים כפי שהם היום, ולא נראה כי מגמת עלייתם תיפסק.

תהיתם מה הגורם העיקרי לתופעה זו? ובכן, הסיבה המרכזית כלל אינה נעוצה באזלת ידה של הממשלה כפי שרבים חושבים אלא באי רצונה לפתור באמת את הבעיה הזו.  בניגוד להצהרותיהם הפומביות של כל השרים - אלה הנוגעים בדבר עקב תפקידם וגם אלה שאין ידם משפיעה אלא מתוקף חברותם בממשלה, לא ראה כי אכן מישהו בממשלת ישראל באמת רוצה לפתור את הבעיה המרכזית הזו בחיינו.

יתמה הקורא: מה לו לכותב להציג עמדה הנוגדת את הצהרותיו הפומביות של הממשל בישראל לדורותיו? שהרי לא נמצא שר שלא יכריז השכם והערב כי "משימה ראשונה היא לפתור את בעיית הדיור ומחיריו".

כותב שורות אלה מודע ל"פצצה" הנזרקת על ידו לחלל הציבורי. ובכן, על אף זאת הריני להצהיר כי אינני הוזה. חובת ההוכחה לטיעון זה מוטלת עליי והרי היא לפניכם

השנה, 2017,  אנחנו מציינים 60 שנה לתחילת התיישבות בגבעת שפירא.

לרגל ציון אבן הדרך מצאתי מקום לספר על ההיסטוריה של גבעת שפירא החל מתחילת ההתיישבות ועד היום.

לקראת סוף שנת 1932 התאחדות הסוחרים הזעירים בתל אביב פנתה לסוכנות היהודית לקבלת קרקע להתישבות. בו זמנית פנתה לכל חברי ההתאחדות בהצעה להתישב בואדי חווארת ( עמק חפר ). קבוצה זו מנתה מעל 130 חברים שמתוך אלה שנענו אושרו על ידי הסוכנות 30 בלבד.

הסוחרים הזעירים בתל אביב היו בעלי חנויות ועסקים קטנים שפעלו בעקר ברחובות הרצל והסמוכים אליו. מרביתם ככולם ללא רקע או הכשרה חקלאית.המצב הכלכלי שהורע בארץ ובתל אביב בפרט והצפיה לשפור חייהם בעקבות הצלחת ענף ההדרים הניע את הארגון לחפש ולמצוא מקורות מחיה אחרים לחבריו.לכן קם הארגון וזאת לאור רכישת אדמות ואדי חוורת 1927 (יהושוע חנקין) וחלוקת קרקעות העמק ע"י קק"ל לארגונים, קבוצים ומושבים  החל משנות ה-30. עד שנת 1957 – עלית המשפחה הראשונה. לא מומשה התחיבותם לעלות להתיישבות, בינתיים חלקם נפטרו, העבירו זכויות ורק בודדים התיישבו בכפר

ביד אחת מתהדר בנוצות החקלאות ובידו השניה מוחה רה"מ את החלאות הישראלית מהמפה.

איני יודע אם לצחוק או לבכות. בעוד ממשלת ישראל מתהדרת בנוצותיו של החקלאי הישראלי כדי למשוך השקעות זרות ובעיקר כדי שנפתח להם דלתות בעולם, בארץ רומסים אותנו. ישראל משתמשת בידע החקלאי לקידום יחסים דיפלומטיים ומערכת יחסי החוץ שלה, אלא שלמדיניותה בשנים האחרונות יש מחיר, ולישראל לא יהיה עוד מה להציע לעולם.

מדיניות הממשלה הותירה אדמה חרוכה. למרות שאין ירידה בתפוקה החקלאית יש ירידה ברווחי החקלאים ומידי שנה יותר ויותר חקלאים מחפשים מקורות הכנסה חליפיים. אכן, ישראל מייצאת ידע חקלאי לכל העולם כששטחי החקלאות כאן משמשים כחוות ניסיונות ענקית לפיתוח טכנולוגיות בין הטובות בעולם.

בסוף שנות ה – 20 ובראשית שנות ה – 30 של המאה הקודמת החלה התיישבות מסיבית של מושבים וקיבוצים בסמוך למושבות דאז.

לאחר קום המדינה, כמעט כל המושבים והקיבוצים הוותיקים, קיבלו תוספות קרקע, כהשלמה לקרקעות שהוחזקו על ידם טרם קום המדינה. וזאת בהתאם לתקן משבצת ומכסות מים שנקבע בהתאם לאזורים שונים ברחבי המדינה. תקן שהיה זהה להתיישבות הצעירה והוותיקה.

מטבע הדברים היישובים הנמצאים בסיכון של הפקעת קרקעות, הם אלה צמודי הדופן לערים שהיו בעבר מושבות. וברובם יישובי ההתיישבות הוותיקה. אלא שהשקעותיהם באדמותיהם ובבתיהם עולה פי כמה וכמה על אלה של המתיישבים בעיר ושל חברי היישובים שעלו על הקרקע לאחר קום המדינה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237