לפני ימים אחדים התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה שמספרה 1521  ועניינה משקי עזר.

המשק החקלאי הזעיר או בשמו הישראלי "משק עזר", מורכב ממגרש אחד, אשר שטחו נע בד"כ בין דונם אחד לחמישה דונם. שלא כמו "נחלה", למשק העזר אין שטחים חקלאיים נוספים אשר משויכים אליו. משק העזר מצוי הן ביישובים עירוניים והן במושבים וכפרים שיתופיים.

על משקי העזר חלו לאורך השנים החלטות מועצה שונות, ההחלטה העיקרית האחרונה, החלטה 1301, יצרה במשק העזר 3 רבדים של זכויות ותשלומים לרמ"י, כאשר החלוקה בין משקי העזר היתה בהתאם לגודל שטח משק העזר (עד ל- 1 דונם, יתרת השטח ועד ל- 5 דונם ושטח שהינו מעבר ל 5 דונם).

מורכבות ההחלטה ובעיקר אופן הניסוח שלה יצרו חוסר בהירות רב לגבי הזכויות במשקי עזר ונוצר מצב בו אלפי משקי עזר ברחבי הארץ היו במצב של קיפאון מכיוון שהם המתינו להבהרות בקשר לעסקאות אותם התכוונו לבצע בו, בין היתר להארכת חוזה, מכירה, היוון, פיצול, הסדרת הורשה.

החלטה 1521 היתה אמורה לפשט את כללי משקי העזר והבירוקרטיה הרבה, יחסית להחלטה 1301. ההחלטה מנוסחת ומסודרת באופן ברור יותר מההחלטה הקודמת, אולם היא בהחלט לא פישטה את כללי משקי העזר בכך שיצרה הגדרות חדשות נוספים והסדרים נוספים.

גם לאחר "מקצה השיפורים" שערכה מועצת מקרקעי ישראל, עדיין מדובר בהחלטה מורכבת ביותר הכוללת הגדרות רבות ועשרות רבות של תתי סעיפים הקובעים הסדרים שונים, המפנה את החוכר להחלטות מועצה נוספות מהמגזר החקלאי והמגזר העירוני.

חוזר משרד 24/17 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

 

בקשה שהגיש מושב מירון למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לאפשר העברת הזכויות בנחלה הנמצאת בשטח המושב לבני זוג אשר רכשו אותה מחברת מושב, בלא הסכמת המושב.

ת"א (נצרת) 26094-09-17 מירון מושב עובדים נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 06/10/2017

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר עסק בשאלה האם תושבי ההרחבה של קיבוץ שריד, אשר פרשו מחברותם באגודה הקהילתית, רשאים להפסיק לשלם את מיסי האגודה הקהילתית

ע"א – 2853/16 2890/16 גולן משעלי ואח' נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית קהילתית ואח'י, פס״ד מיום 02/11/2017

מושבים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים, פעלו להקמת אגודה קהילתית - במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי האגודה החקלאית והן את מי שאינם כאלה. מהר מאוד התברר כי קיים מתח בין שתי האגודות ולא אחת נדרשתי לגיבוש הסדרים על מנת שאלו ידורו בשלום זו עם זו. מתח נוסף קיים בסוגיית התשלומים אותם רשאית האגודה הקהילתית לגבות מחבריה ואף ממי שפרש מחברות בה אך נשאר להתגורר ביישוב. סוגייה זו העסיקה לא אחת את בתי המשפט וניתנו בה הכרעות שונות. מחלוקות אלו הגיעו עד לבית המשפט העליון אשר ממש לאחרונה (2.11.17) נתן את הכרעתו* אשר מעתה והלאה תהיה ההלכה המחייבת. נוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)

בכל מושב ישנם אנשי מפתח המהווים את שדרת מקבלי ההחלטות. אנשים אלו יושבים בדרך כלל גם בדירקטוריונים של התאגידים אשר בבעלות המושב ו/או תאגידים אשר המושב שותף בהם. על נושאי המשרה, נציגי המושב בדירקטוריון, לדעת חלה עליהם אחריות מתוקף תפקידם וכי לולא ינהגו על פי המתחייב בדין ובפסיקה עלולים להפנות כנגדם טענה שהם רשלנים. מכיוון שמדובר בנושא חשוב בחרתי להביא בפניכם את עיקרי החוק והפסיקה המתייחסים לנושא זה.

ראשית אציין כי הפסיקה מכירה ב"כלל שיקול הדעת העסקי". כלל זה מעניק הגנה לחברי דירקטוריון מפני ביקורת שיפוטית על תוכן החלטה שהתקבלה, ולמעשה מנחה את בית המשפט שלא להתערב בשיקול הדעת של נושאי המשרה בחברה, אפילו אם היה מוטעה. כלל זה נשען על התפיסה לפיה למערכת המשפט אין יתרון מוסדי בכל הנוגע להערכת סיכונים עסקיים, שהם חלק אינטגראלי מקבלת ההחלטות בשדה העסקי, המבוסס במידה רבה על התמודדות עם אי-ודאות. עם זאת, החסינות שכלל זה מקנה להחלטה העסקית אינה מוחלטת, ובניגוד לאי-ההתערבות בתוכן ההחלטה, בכל הנוגע לתהליך קבלת ההחלטות על-ידי נושאי המשרה בחברה, הדין מציב סטנדרטים ברורים וקובע מהם אמצעי הזהירות התהליכיים בהם עליהם לנקוט.

הלכה היא, כי חובת זהירות של דירקטור כלפי החברה מטילה על הדירקטור את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחנו של הדירקטור הסביר (בשונה ממבחן "האדם הסביר"), במובן זה שכהונה כדירקטור מחייבת עמידה בתקן מיומנות תובעני של ניהול כמשלח-יד מקצועי. במילים אחרות, על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין.

בחוזר מידע על הודעה שפורסמה באתר האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה (רשם האגודות השיתופיות), בנוגע להתראות לפני הטלת קנס מנהלי לאגודות מפרות.

חוזר ברית פיקוח מס׳ 90/17

הקוראי הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת הליווי המשפטי שמשרדי מעניק אגודות  אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף הלול, קנביס רפואי ועוד. לא אחת הדגשתי בפניכם את הצורך להסדרת השימושים החקלאיים על פי המתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות") ומעת לעת אני מביאה בפניכם דוגמאות למקרים שעלו בפסיקה. המציאות של חקלאי ארצנו ואף הפסיקה מלמדים על מגמה ברורה של הגברת אכיפה מצד הרשות המוסמכת ונקיטה בסנקציות חמורות כנגד מפרי החוק, ובניהן הפקעת הקרקע והחזרתה לרשות מקרקעי ישראל. לא אחת, אני נשאלת- נו מה, באמת עלולים לקחת לנו את הקרקע?- דעו שהתשובה לכך חיובית. ממש לאחרונה בית משפט העליון (2.10.17)* נגע בסוגיה והדגיש שהפקעת הקרקע היא הכלל, ואילו הקנס הכספי הוא החריג בלבד.

רע"א 3019/17 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית (פורסם בנבו, 02.10.2017)

אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.

* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)

ועדת ביקורת, הפועלת במושבים רבים, מורכבת מחברי מושב אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם חברים ואף עם נושאי משרה במושב שעבודתם מבוקרת. לעיתים מחלוקות בין הצדדים מולידות אף תביעה משפטית. מי לדעתכם צריך לממן את הוצאותיו המשפטיות של חבר ועדת הביקורת במקרה כזה? אין צורך לנחש, במקרה שנדון לאחרונה*, נדרש  בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ לשאלה האם כאשר מוגשת תביעה אישית כנגד חברת ועדת ביקורת, על האגודה לממן את הוצאות ניהול ההגנה מפני התביעה. 

* ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 52017-01-16 אוגני מנדלסון נ' אגודת כפר מרדכי-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2017)

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

עמוד 1 מתוך 5

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237