אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.

* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)

ועדת ביקורת, הפועלת במושבים רבים, מורכבת מחברי מושב אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם חברים ואף עם נושאי משרה במושב שעבודתם מבוקרת. לעיתים מחלוקות בין הצדדים מולידות אף תביעה משפטית. מי לדעתכם צריך לממן את הוצאותיו המשפטיות של חבר ועדת הביקורת במקרה כזה? אין צורך לנחש, במקרה שנדון לאחרונה*, נדרש  בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ לשאלה האם כאשר מוגשת תביעה אישית כנגד חברת ועדת ביקורת, על האגודה לממן את הוצאות ניהול ההגנה מפני התביעה. 

* ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 52017-01-16 אוגני מנדלסון נ' אגודת כפר מרדכי-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2017)

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

תביעה כספית שהגישו בני הזוג כהן על סך 3 מיליון שקלים כנגד מושב קדרון בשל החלטת המושב שלא לקבלם לחברות, מה שמנע מהם לרכוש נחלה במושב.

ת"א (לוד) 5021-10-14 – כהן נ' קדרון מושב עובדים, פס״ד מיום 20/06/17

בחוזר עדכון בדבר תיקון מספר 16 לחוק העמותות הקובע, כי רשם העמותות רשאי להתיר שליחת טפסים באופן מקוון, ללא צורך בהגשת המסמך המקורי או העתקו המאושר כדין.

חוזר מס׳ 8/17 של ברית פיקוח

שאלת זכות העיון במסמכי האגודה מעסיקה לא מעט הן חברי מושב אשר מעת לעת מעוניינים לבחון החלטות, פרוטוקולים או הסכמים שערכה האגודה והן נושאי תפקיד באגודה (למשל חברי ועד) אשר לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם דרישות חבר אגודה לעיין במסמכים. האמור מקבל משנה תוקף עת ישנן מחלוקות בין האגודה לחבר האגודה והחבר מעונין לעיין במסמכים כדי לחזק את טענותיו כנגד האגודה. להלן אסקור בפניכם הסוגיה.

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש". כלומר, באשר למסמכים אלו לא יכולה להיות מחלוקת כי לחבר האגודה הזכות לעיין בהם. תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 קובעת כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:  (1) פנקס הרישום; (2) העתק תעודת הרישום של האגודה; (3) תקנותיה של אגודה; (4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה; (5) צו מאת הרשם; (6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם". מכח קל וחומר, אין ספק כי גם לגבי מסמכים אלו, בהם רשאי לעיין כל אדם, קיימת זכות עיון לחבר האגודה. בעניין זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה הזכות לעיין במסמכי האגודה כוללת בתוכה גם את הזכות לצלמם.

* 31/190/11 (רשם האג״ש) יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (פורסם בנבו, 14.08.2011)

יחסי האגודה החקלאית, קרי המושב, וחבר האגודה, הינם יחסים מורכבים. המושב הינו בעל זכויות בקרקע, במכסות מים, ונוסף על כך ישנם יחסי שכנים, שיתוף כלכלי ברמה כזו או אחרת, ולרוב גם קרבת משפחה בין רבים מחברי המושב.

דוגמא למורכבות היחסים, למורכבות הזכויות בקרקע החקלאית ("קרקע המשבצת"), וכן להתנהלות נכונה של אגודה שיתופית חקלאית, ניתן למצוא בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת בוסתן בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז

הפ (מרכז) 37146-01-12‏ ‏ רמי בן ישי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 31/12/2013

כמי שמייצגת הן מושבים והן חברי אגודות אני יכולה לספר כי הליך בחירת ועד הנהלה במושב בדרך כלל אינו עובר "תחת הרדאר". עם זאת, בהחלט ישנם מושבים בהם ההליך מתגנהל על מי מנוחות. באחד מהמושבים האלו עמד המושב בפני בחירות לועד אשר לפי התקנון צריך למנות 7 חברים. רק 7 חברים הגישו את מועמדותם. האם צריך לקיים הליך הצבעה או שניתן להכריז כי "הועד נבחר ללא בחירות"?

מה אתם חושבים? הנה התשובה לפניכם-

* עמ"נ (מינהליים י-ם) 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים להתישבות שיתופית (פורסם בנבו, 26.06.2013)

עד לחודשים האחרונים, כאשר קיבוץ או מושב פתחו חשבון בנק, הם הצהירו שאין בעלי שליטה בקיבוץ או במושב. כך היה גם באגודות שיתופיות רבות אחרות, לרוב כאלה שבשליטת קיבוץ או מושב.

לאחרונה נעשה תיקון בחוק איסור הלבנת הון, שהרחיב את הגדרת "בעל שליטה", כך שכעת לא יתן עוד להצהיר שאין בעל שליטה בקיבוץ, במושב, או בתאגיד שבשליטתם.

מרביתם המוחלט של הישובים הכפריים מאוגדים באמצעות אגודה שיתופית שבתקנונה יש פרק המיוחד לישוב סכסוכים בין האגודה לחבריה, חבריה לשעבר ועובדיה ובין החברים בינם לבין עצמם.

סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי רשאית האגודה לקבוע בתקנונה הוראות לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין על ידי הרשם ובין באופן אחר.

ביטול פסק בורר מחייבת קיומה של אחת מעשר העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. מדובר בעילות מאוד קיצוניות ובית המשפט כאמור לא ממהר להתערב בהחלטותיו של מוסד הבוררות והחלטותיו מטעמים שונים ובהם החשיבות שרואה בית המשפט במוסד זה, הרצון לכבד את תניית הבוררות הקיימת בין צדדים ועוד. ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון היא "כי רשות ערעור על פסק-דין בענייני בוררות אינה ניתנת על דרך השגרה, אלא רק במקרים שבהם עומדת להכרעה שאלה בעלת חשיבות חוקתית, ציבורית ו/או משפטית גבוהה, שיש לה היבט עקרוני-כללי החורג מגדר עניינם הפרטני של בעלי הדין".

בימים אלה נתן ביהמ"ש העליון רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע כי אין מקום לביטול פסק הבורר למרות שנפל פגם בהליך, כשהתברר שהבורר הפר את חובת הגילוי ולא גילה לצדדים בתחילתה של הבוררות את העובדה כי העניק במשך שנים רבות שירותים משפטיים למשיבה

עא 1610/17 לוסיה ויצדומיני נ' גיאה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 28/05/17

עמוד 1 מתוך 4

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237