איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

שאלת זכות העיון במסמכי האגודה מעסיקה לא מעט הן חברי מושב אשר מעת לעת מעוניינים לבחון החלטות, פרוטוקולים או הסכמים שערכה האגודה והן נושאי תפקיד באגודה (למשל חברי ועד) אשר לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם דרישות חבר אגודה לעיין במסמכים. האמור מקבל משנה תוקף עת ישנן מחלוקות בין האגודה לחבר האגודה והחבר מעונין לעיין במסמכים כדי לחזק את טענותיו כנגד האגודה. להלן אסקור בפניכם הסוגיה.

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש". כלומר, באשר למסמכים אלו לא יכולה להיות מחלוקת כי לחבר האגודה הזכות לעיין בהם. תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 קובעת כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:  (1) פנקס הרישום; (2) העתק תעודת הרישום של האגודה; (3) תקנותיה של אגודה; (4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה; (5) צו מאת הרשם; (6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם". מכח קל וחומר, אין ספק כי גם לגבי מסמכים אלו, בהם רשאי לעיין כל אדם, קיימת זכות עיון לחבר האגודה. בעניין זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה הזכות לעיין במסמכי האגודה כוללת בתוכה גם את הזכות לצלמם.

בכל הנוגע למסמכים שאינם כלולים בהוראות תקנה 37 ו-4 כאמור לעיל מצב הדברים שונה.  כך קבע מי שכיהן כרשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, בהחלטה מיום 14.8.11*. באותו עניין ביקש חבר אגודה לצלם את כל המסמכים המצויים בתיק האגודה, כפי שנמצא במשרד רשם האגודות השיתופיות.

האגודה התנגדה לבקשה ובין השאר טענה כי המבקש מועסק בעסק המתחרה עם עסקי האגודה. עוד טענה האגודה כי לאורך כל ההתנהלות ביניהם ביקשה מהמבקש לבאר את טיעוניו העומדים בבסיס בקשתו לקבלת המסמכים לעיונו אך זו נענתה בשלילה. עוד טענה האגודה כי חשיפת מסמכים בלתי מוגבלת ובלתי מרוסנת לכל מאן דהוא, קל וחומר למתחרה של האגודה, עלולה לפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים או באינטרסים מסחריים לגיטימיים של האגודה ולפיכך, יש צורך מובהק לבחון אד-הוק את המסמכים המבוקשים לעיון.

לאור כך כי הצדדים לא הגיעו להסכמות, הנושא הובא להכרעתו של כבוד רשם האגודות.

בראשית החלטתו מציין הרשם כי בתיקה של אגודה שיתופית ישנם מסמכים רבים, חלקם רלוונטיים לכלל החברים וההליכים, חלקם רלוונטיים לחברים מסוימים בלבד בהליכים מסוימים בלבד או לצדדי ג' שאינם חברים באגודה. הרשם ממשיך וקובע כי מקובלת עליו טענת האגודה לפיה מתן זכות עיון גורפת ללא הבחנה, מעבר לזכות העיון הניתנת במסמכים המפורטים בתקנות 4 ו-37 כפי שצוינו לעיל, עלולה לפגוע באגודה או בחברים יחידים ובצדדי ג'. לא לחינם קבע המחוקק מהם המסמכים המותרים לעיון תוך ביצוע הפרדה מדורגת בין מסמכים הניתנים לעיון כלפי כולי עלמא, מסמכים הניתנים לעיון כלפי חברי האגודה בלבד ומסמכים הניתנים לעיון תוך קבלת אישור הרשם בלבד (כך על פי תקנה 4(6) כפי שיוסבר להלן). הצורך לשמור על האגודה, חבריה או צדדי ג' הבאים עמה במגע מפני פגיעה בפרטיות, סוד מסחרי או כל פרמטר אחר שראוי שמקומו לא יפורסם בציבור, לבטח הובא כשיקול בעניין זה על ידי המחוקק.

הרשם ציין בהחלטתו הנ"ל כי הן המבקש והן האגודה העלו בפניו טענות בדבר ההיקש מדיני החברות לדיני האגודות השיתופיות, בנושא הזכות לעיון במסמכים ובצורך בציון המטרה שלשמה מבוקשים המסמכים. אולם הרשם קובע כי אין מקום להיכנס לגוף הטענות הנ"ל שעה שדיני החברות אינם חלים על ההליך בפניו, וישנו פתרון לסוגיות שבמחלוקת בדיני האגודות השיתופיות. כך, תקנה 4(6) לתקנות ההוראות הכלליות קובעת כי:"...רשאי כל אדם וכן חבר אגודה לעיין במשרד הרשם במסמכים הבאים:(6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם."

מלשון התקנה ברור, כך קובע כב' הרשם, כי דרושה הסכמת הרשם לשם עיון במסמכים "אחרים" המבוקשים. מכאן, ברור כי על מנת לקבל את הסכמת הרשם, יש להביא בפניו את המטרה הסיבות והנימוקים לקבלת האישור לעיין במסמכים המבוקשים. הרשם ישקול את כל אלה, ביחס של תועלת מול נזק לאגודה לחברים בה ולצדדי ג' ויחליט בהתאם לכך.

לסיכום, אם חבר אגודה מבקש לעיין במסמכים נוספים, מעבר למסמכים המפורטים בתקנות 4 ו-37,  עליו לפנות לרשם בבקשה מתאימה ורק אם תתקבל בקשתו יוכל לעיין במסמכים אלו.

סוגיה נוספת שעולה לעיתים בהקשר זה היא זכות העיון של חבר בועד ההנהלה של האגודה לעיין במסמכי האגודה. שאלה זו עולה למשל מקום בו יש מחלוקות בין חבר ועד הנהלה אחד ליתר חברי ועד ההנהלה ואלו אינם מעוניינים לאפשר לו גישה למסמכים. בתמצית, ועל מנת שלא להאריך, אציין רק כי לדעתי זכות זו כוללת את כל המסמכים הרלוונטיים הקשורים לפעילות ולניהול האגודה, וזאת לאור האחריות הניהולית המוטלת על כל חבר ועד הנהלת האגודה.

* 31/190/11 (רשם האג״ש) יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (פורסם בנבו, 14.08.2011)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

כן, מתמחה משרדנו בהליכים משפטיים וייצוג בפני הערכאות המשפטיות השונות, ובכללן, בתי משפט, בתי הדין לעבודה, לשכות הוצאה

טל: 08-8548377
פקס: 08-854834

ayeletr@kv-yavne.co.il

פייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

אתר: ayelet-raich.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237