פסקי דין

ממש לאחרונה פנה אליי מרכז וסיפר כי ניתנה הלוואה לספק עמו הוא עובד. על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה נרשם לטובת המושב משכון על רכב יוקרתי. איתרע מזלו של הספק והוא פשט את הרגל.

למרכז המשק היה ברור כי מימוש הבטוחה, היינו הסכומים שיגיעו ממכירת רכב היוקרה, לא יספיקו לפירעון החוב במלואו והוא ביקש כי תוגש תביעת חוב על מלוא סך החוב. כשאמרתי לו שהוא מסכן את האפשרות לממש את רכב היוקרה אם יגיש תביעות חוב על מלוא סך החוב הוא התפלא מאוד. סיפרתי לו על פסק דין שיצא ממש לאחרונה בנושא ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לסקור בפניכם את האפשרויות העומדות בפני נושה מובטח לגבות את החובות מפושט רגל.

פש"ר (מחוזי ת"א) 26817-12-17 פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'. ניתנה ביום 20.8.23.

האם עדיף לי להתקשר עם נותן שירותים בהסכם למתן שירות קבלני והתמורה תשולם בחשבונית? התשובה אינה חד משמעית. דעו, כי קיימת חשיפה לכך שיטען בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן בנוסף לתמורה הקבלנית מגיעות לו זכויות נלוות, כעובד לכל דבר ועניין.

על מנת למנוע חשיפה משפטית חשוב מאוד להביא לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות הקבלני את "מבחני הפסיקה". כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לקיום מבחנים אלה במסגרת ההתקשרות בפועל בין הצדדים. לאור חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לסקור בפניכם את פסקי דינם של בית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר הגיעו באותו המקרה להכרעות הפוכות בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק לעומת יחסי קבלן מזמין.

ע"ע (עבודה ארצי) 57973-09-22 ב.ד. נ' י.א. ניתן ביום 13.8.23.

חבר מושב שכיהן כמזכיר גזבר ומנהל מוניציפלי של מושבו כ-5 שנים סיים עבודתו בנסיבות שבעקבותיהם תבע מהמושב זכויות סוציאליות בטענה שלמעשה היה שכיר של האגודה למרות שבמהלך כל השנים שולמה תמורת עבודתו כנגד חשבונית מס[1].

[1] סע"ש 9350-10-09 אילן יוספוביץ נ' בן עמי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

 

בית משפט השלום דחה תביעה במסגרתה ביקש חקלאי את ביטול הסכם הפשרה עליו חתם לפני כ- 20 שנה מול לקוחתנו, אגודה שיתופית חקלאית, הסכם אשר אף קיבל תוקף של פסק דין.  התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 ש"ח.

תא (ת"א) 5622-01-21‏ ‏ עמירם יפהר נ' יפה הוד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו 20.7.23).

בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת עירית הוד) דחתה את העתירה המנהלית שהגישו בני הזוג יוסף-יצחק ולאה טאניס, שהינם חסידי חב"ד, כנגד וועדת ההשגות, וועדת הקבלה האזורית של מועצה אזורית גליל-תחתון, והאגודה השיתופית מסד, בעניין קבלתם ליישוב מסד, בהתאם להליך הקבלה הקבוע בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

וועדת ההשגות דחתה את השגתם של טאניס על החלטת וועדת הקבלה האזורית, לדחות את מועמדות טאניס לקבלה ליישוב מסד, לאחר שטאניס התקשרו בהסכם לרכישת זכויות במגרש ביישוב, אחרי 5 שנות מגורים ביישוב בשכירות, וזאת בשל חוסר התאמה לחיי קהילה וחשש לפגיעה במרקם החברתי-תרבותי של היישוב.

ראשית, בית המשפט קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית היות והסכם לרכישת הזכויות במגרש בוטל ע"י המוכרים בטרם הגשת העתירה, ובשל העובדה שטאניס אינם מתגוררים עוד ביישוב. לפיכך, קבע בית המשפט כי רק מסיבה זו ניתן לדחות את העתירה  על הסף.

בית המשפט סמך ידו על החלטת וועדת ההשגות, וקבע כי לא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט התרשם כי החלטת וועדת ההשגות אינה מבוססת על שיקולים שעניינם אפליה מטעמי דת או אורח חיים דתי, אלא על התרשמות מהמסכת העובדתית שעמדה בפניה, הכוללת מכתבים של תושבים רבים, ממנה עולה כי טאניס פעלו במהלך שנות מגוריהם ביישוב כשליחי חב"ד, והיו אקטיביים מאוד בפעילויות שיזמו ביישוב, עד כדי ניסיון לשנות את ציביון היישוב, דבר שגרם לפגיעה במרקם החברתי תרבותי.

 

עת"מ (נצרת) 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', (06.7.2023)

ביהמ״ש העליון דחה עתירה להורות על בטלות ההסדר של תכנית השתלמות לסטודנטים זרים ממדינות מתפתחות המגיעים לישראל לשם הכשרה עיונית ומעשית בענף החקלאות. העותרת טענה כי ההסדר משמש כערוץ בלתי-מפוקח לגיוס עובדים זרים בכסות של לימודים, הוא סותר את דיני הגירת העבודה לישראל וכי הוא בלתי סביר ובלתי מידתי באופן קיצוני.

ביהמ״ש קבע כי  לא נפל פגם בהנפקת רישיונות א/2 למשתלמים, ומשאין טעם מבורר אחר המצדיק התערבות בשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים ביחס לסוג הרישיון המונפק למשתלמים אין מקום לקבל את טענת העותרת  לפיה תקנה 5)א( לתקנות הכניסה לישראל מחייבת שיונפקו למשתלמים.

גמו כן דחה ביהמ״ש את הטענה כי שכר הלימוד מהווה למעשה דמי תיווך בשיעור החורג מהמותר על פי תקנות שירות התעסוקה, או תשלום שלשכה פרטית או אדם העוסק בתיווך עבודה אינם רשאים לגבות לפי סעיפים 69ג-69ד לחוק שירות התעסוקה.

לבסוף, קבע ביהמ״ש כי בשלב זה הקשיים הקיימים ביישום התכנית ובפרט במערך הפיקוח, אינם מצדיקים להורות על בטלות התכנית כולה.

בג"ץ 3717/21 קו לעובד נ׳ ממשלת ישראל ואח׳, פס״ד מיום 03/07/23

בקשות לסילוק על הסף שהוגשו ע"י האגודה השיתופית, הפועלת בתחום הישוב כרכום ומנהלת בפועל את הישוב (להלן: "האגודה"), וועד מקומי כרכום (להלן: "הוועד") ואח',  כנגד תביעה כספית לפיצוי והשבה כספים בסך 176,515 ₪, אשר תובע אחד מתושבי הישוב (להלן: "המשיב").

רקע:

המשיב הינו תושב כרכום, משמש כחבר הוועד המקומי, היה חבר אגודה עד לשנת 2017, ומאז אינו חבר אגודה אך ממשיך להתגורר ביישוב. המשיב הגיש תביעה כספית לפיצויים והשבת כספים על חיובי מים וארנונה "אסורים", כנגד האגודה והוועד.

מנגד, האגודה והוועד ביקשו לדחות את התביעה על הסף, לחילופין להורות על מחיקתה על הסף, ולחילופי חילופין להורות על עיכוב ההליך והעברתו לבוררות. בקשת האגודה הינה מכוח תקנות האגודה, ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות ואילו בקשת הוועד מחמת העדר סמכות עניינית.

ת"א (שלום)(נצרת) 31080-06-22 אשל נ' כרכום כפר קהילתי אגודה שיתופית להתישבות תעשיתית וחקלאית בע"מ וחא', פס״ד מיום 02/02/23

 

 

אדם נפטר ובת זוגתו תובעת זכויות על המשק החקלאי שלו, עד כאן זה נשמע הגיוני ורגיל. אך, מה הדין במצב בו הזוג התחתן רק כחמישה שבועות בטרם נפטר האדם ממחלה סופנית?

עניין זה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שם השופטת קבעה פסיקה מהפכנית בשאלה למי מגיעות הזכויות במשק. מה פסק בית המשפט והדרכים בהן ניתן להגן על עצמנו ועל הרכוש שלנו בעת נישואים בפעם השנייה, כל זה בכתבה. 

במקרה הנדון, בני זוג שהיו בעלי זכויות של ברי רשות במשק חקלאי התגרשו. בהסכם הגירושין, הסכימו בניהם כי הזכויות בנחלה יישארו רק שלו ואילו בת הזוג, ויתרה על זכויותיה.

בפועל, לא שונה הרישום בפנקסי המקרקעין, אך הוא התגורר שם לבדו ועבד במשק בעבודה חקלאית.

במרוצת השנים, הכיר בת זוג חדשה והם קיימו זוגיות אך, גרו בנפרד. הם אף ערכו הסכם ממון לפיו תהיה בניהם הפרדה רכושית מלאה על כל הרכוש העכשווי והעתידי שיצבור כל אחד מהם. בהסכם אף נכתב שאם הוא ילך לעולמו, בת זוגתו תצטרך לעזוב את המשק תוך 90 יום ולמסרו ליורשיו.

הוא אפילו כתב צוואה שם הורה על מכירת הזכויות במשק ועל דרך חלוקת הכספים.

לאחר שחלה במחלה סופנית, בת הזוג עברה לגור עמו במשק במשך כשנתיים והם התחתנו כחמישה שבועות בלבד לפני מותו.

כעת, מצד אחד בת הזוג הנוכחית טוענת לזכויות במשק ומהצד השני, גרושתו וילדיו טוענים גם הם לזכויות ומבקשים צו לסילוק ידה של בת הזוג מהמשק.

תמ״ש (רשל״צ) 5882-03-11 פלונית ואח׳ נ׳ מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח׳, פס״ד מיום 12/04/17

התובעת הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו חוזה החכירה בין הצדדים הוארך לתקופה של 99 שנים החל מיום 1.3.2037 וללא כל תנאי נוסף. לחלופין תביעה לצו עשה המורה לנתבעת להאריך את חוזה החכירה בהתאם לאמור לעיל.

לטענת התובעת רמ"י לא רשאית לשנות את ההסכם באופן חד צדדי ובניגוד להסכמות וזאת בהיותה צד להסכם תקף ומחייב; קל וחומר בהינתן רשות שלטונית.

רמ"י טענה מנגד כי סעיפי ההסכם אשר הוספתם מתבקשת אינם "תנאי נוסף", לא משנים מהמערך ההסכמי בין הצדדים, אלא הבהרה המתחייבת בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לחובתה של רמ"י כרשות ציבורית.

ת"א(ת״א) 61072-02-22 ב.ו.ב מדף 35 בע"מ נ' מדינת ישראל, פס״ד מיום 06/06/23

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.