בוררות – הברירה העדיפה / שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

המערכת המשפטית, ככלל, מעודדת פניה למוסד הבוררות על פני פנייה לבית המשפט. הבוררות הינו מוסד שתוקף קביעותיו הן כשל פסק דין הניתן בבית משפט לכל דבר ועניין. ביטול פסק בוררות יכול שייעשה רק בכפוף לרשימה סגורה של מקרים.

בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסיכסוכים) התשל"ב-1972 נקבע בין היתר "אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".

באגודות רבות בפרק "ישוב סכסוכים" ישנה הפניה ל"משפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" – נוסח זה הוא נוסח סטנדרטי נפוץ בתקנוני אגודות שיתופיות רבות. דא עקא שמוסד זה עבר מן העולם בשנת 1985 ואינו קיים עוד.

נדרשתי לאחרונה לשאלה, אם כך הדבר, היינו שאין יותר "משפט חברים של ההסתדרות", היכן יתבררו סכסוכים ומחלוקות "בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם ... לבין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה" (זהו הנוסח הנפוץ באגודות).

לשאלה פוטנציאל לצוץ בכל אגודה בה התקנון מפנה ל"משפט החברים של ההסתדרות..." וכאלה לפי מיטב ידיעתי יש רבות.

במהלך השנים הגיעה השאלה כאמור לפתחם של בתי המשפט המחוזיים ואף לבית משפט העליון במספר דיונים.

פסק דין "מכונן" ניתן לפני שנים ע"י כב' השופט תאודור אור בעתירה(1) שהוגשה ע"י חבר מושב כנגד אגודתו, נהלל. החבר אשר הגיש תובענה בבית המשפט המחוזי כנגד פעולות הנעשות ע"י הנהלת החשבונות באגודה הגיעה בהמשך לבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת האגודה ועיכב את ההליכים בתובענה בשל סעיף הבוררות שבתקנון האגודה. החבר ערער לבית המשפט העליון, בו מוקדה המחלוקת לשאלה "האם לאור ביטול משפט החברים, יש תוקף לסעיף הבוררות, ואם בית המשפט מוסמך למנות בורר חליף תחת משפט החברים".

בסופו של ניתוח שנתן את הדעת לרציונאל של מוסד הבוררות תוך התייחסות ספציפית לאופי המיוחד של האגודה השיתופית קבע בית המשפט "... חשיבות בכך שבאגודה שיתופית יימצא מנגנון מיוחד ליישוב הסכסוכים. אין זאת אלא שאופייה המיוחד של האגודה והיחסים המיוחדים בין חבריה הצדיקו קביעת מנגנון בירור מיוחד לסכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה שלא באמצעות בתי המשפט".

בית המשפט קבע שמשזו היתה המטרה, היינו בירור סכסוכים שלא במסגרת התדיינות רגילה בבתי המשפט, העיקר הוא העברת הסכסוך לבוררות.

מכאן הסיק בית המשפט כי אין סיבה לראות את סעיף הבוררות כמבוטל עם ביטול משפט החברים.

במקום אחר(2) הגיע בית המשפט העליון לאותה מסקנה מתוך נימוק אחר. בחוק הבוררות(3)  נקבע כי במקום בו נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו או עקב העברתו מתפקידו ימנה בית המשפט בורר חלופי.

בעניינינו משמשפט החברים עבר מן העולם סמכותו של בית המשפט למנות בורר חליף.

יוזכר, התקנון כמוהו כהסכם בין החבר (אף שלא נדרשה הסכמתו הנפרדת) לאגודה והוא מחייב את כל חברי האגודה מכח חברותם בה, בינם לבין עצמם ובינם לבין האגודה.
לגבי פתרון סכסוכים במסגרת אגודה שיתופית בתי המשפט בפסיקה עניפה הביעו את דעתם כי יש להרחיב את המונח "עסקי האגודה" ככל שאינם נוגעים לעניין חוקתי. נקבע(4) "סעיף בוררות הנקבע בתקנון של אגודה שיתופית נועד מלכתחילה להקיף את מגוון הסכסוכים העשויים להתעורר בין האגודה לבין חבר בה. על מנת להגשים תכלית זו נקטה הפסיקה מגמה מרחיבה והחריגה מגדר המונח "עסקי האגודה רק עניינים בעלי גוון חוקתי מובהק".

הנה כי כן גם בהעדר המוסד "משפט החברים" בהסתדרות לא בטל מוסד הבוררות בכל הקשור לסכסוכים במסגרת האגודה השיתופית.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.

 

(1) רעא 893/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל.
(2) רעא 1158/12 שמעון ושרה נהיר נ' עו"ד גדעון ודבורה ברמץ ועו"ד אורן ששון.
(3) סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
(4) רע"א 4907/08 איגוד ערים נ' מ.מ. אל סאג'ור.

שמואל גלנץ, עו״ד

טל' 09-8610212 | פקס' 09-8625106 | gl_law@walla.com | נייד 050-5244171

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237