מאז החלו עובדים זרים לעבוד בישראל, נושא העובדים הנוטשים מהווה את אחד הכאובים והבעייתיים ביותר למעסיקים, המתמודדים עם שלל קשיים בנושא העסקת עובדים זרים.
לפי נהלי רשות האוכלוסין כפי שמפורטים באתר הרשות "...עובדים זרים רשאים לעבוד אך ורק עבור המעסיק המורשה שאצלו הם רשומים באותה עת. עובדים זרים אינם רשאים לעבוד אצל מעסיק אחר, אפילו במהלך הפסקות מהעבודה, בחגים, בימי מנוחה או לאחר שעות העבודה הרגילות. עובד זר שנמצא עובד אצל מעסיק אחר מלבד המעסיק הרשום הנוכחי שלו, צפוי להרחקה מהארץ. מעסיק שנמצא מעסיק עובד זר באופן לא חוקי, עלול להיקנס או לעמוד בפני תביעה פלילית.
עובדים זרים המעוניינים לעזוב את המעסיק או להחליף את המעסיק הנוכחי במעסיק אחר, לאחר שעשו ניסיון כן לעבוד אצל המעסיק שהזמין אותם לישראל, אינם זקוקים ל"רשות" מהמעסיק המקורי. יחד עם זאת, על עובד המבקש לעזוב את מעסיקו הנוכחי לתת למעסיקו הודעה מוקדמת על כך, וכן עליו להודיע על השינוי לרשות האוכלוסין באמצעות לשכת התיווך הפרטית או חברת כוח האדם שאצלם הוא רשום. לרשות עובד זר, אשר אינו מועסק, עומדים עד 90 יום מתאריך הפסקת העבודה אצל המעסיק הקודם על מנת למצוא עבודה חלופית ולהירשם אצל מעסיק מורשה בענף המפורט באשרת העבודה של העובד. עובד שלא נרשם אצל מעסיק חוקי בתוך 90 יום, חייב לעזוב את ישראל, ואם העובד אינו עוזב את ישראל מרצונו, הוא עלול להיעצר ולהיות מגורש מישראל..."
בנוסף לפי נהלי הרשות עובד נוטש שלא הסדיר מעמדו, נשאר רשום על המעסיק אותו נטש במשך 3 שנים עד שניתן לפנות אותו ממכסת המעסיק.
על מנת לדווח על עובד נוטש יש להגיש למת"ש קובץ דיווח נטישה בו יופיעו פרטי העובד, שם המדווח, תאריך ונסיבות הנטישה ולצרף 3 תלושי שכר אחרונים.
בשנה האחרונה, ועדת חריגים נוקטת בגישה מקלה וכמעט בכל המקרים בהם מדובר במעסיק שיש לו היתר לעובד אחד, הם מפנים את ההיתר באופן מידי ומאשרים למעסיק לקבל עובד אחר תחת הנוטש. כמו כן ניתן להגיש בקשות לפינוי נוטש כבר לאחר שנה מיום הנטישה וחלק גדול מהבקשות נענה באופן חיובי. במקרה זה אין חוקיות ברורה וחלק מאישורי קליטת עובדים חדשים הוא לעובדים מתאילנד וחלק לעובדים מהארץ. ראי לציין כי "מאגר עובדים" בכלא כבר לא קיים וקבלת עובד מהארץ צריכה להיעשות דרך הלשכה הפרטית המטפלת במעסיק, או במקרה ה"רע" קבלה ורישום של עובד נוטש שהגיע ממעסיק אחר – מה שיוצר בעיה חדשה למעסיק אחר!?!?
עובד אשר נטש בסיום (או לקראת סיום) 63 חודשי עבודה יש לדווח עליו דיווח נטישה רגיל ולצרף לדיווח צילום כרטיס טיסה שהוזמן לו וכן סיכום התחשבנות תנאים סוציאליים שנעשתה עם העובד. לגבי נוטש מסוג זה ניתן גם כן לפנות לוועדת חריגים בבקשה לפינוי וברוב המקרים הבקשה נענית בחיוב.
בפועל העובדים נוטשים את המעסיקים ללא כל הודעה מוקדמת וברוב המקרים המעסיק מגיע בבוקר ומגלה כי העובד נעלם ביחד עם כל ציודו האישי וללא כל הסבר.
במקרה ה"טוב", העובד נטש מתוך ידיעה או כוונה או תכנון מוקדם ועבר באופן מתוכנן למעסיק אחר שיש לו היתר פנוי והוא רושם את העובד באופן מהיר על שמו ובכך מפנה את הוויזה של המעסיק ממנו נטש העובד.
במקרה ה"רע", העובד נטש ללא תכנון מוקדם ו/או כוונה להירשם בצורה מוסדרת, או שמישהו גרם לו לחשוב שיש אפשרות להסדיר מעמדו במקום אחר ואז העובד עובד זמן רב ללא הסדרת מעמד ובכך פוגע במעסיק ממנו נטש בכך שהוויזה לא מתפנה.
חשוב לדעת שכל מיני "אגדות" כמו החזקת דרכון העובד אצל המעסיק, תשלום שכר באיחור, אי מתן מפרעות ועוד, לא רק שאינן חוקיות אלא שהניסיון מראה שאינן מונעות את הנטישה ואפילו עלולות לסבך את המעסיק מול הרשויות במידה והעובד נתפס ואז מתלונן כנגד המעסיק אל מול הרשויות.
ראוי לומר בנקודה זו כי ההיסטוריה מראה שרוב רובם של העובדים הנוטשים ממשיכים לעבוד בענף החקלאות אבל אצל חקלאים אחרים!!! לחלקם יש היתר העסקת עו"ז ולחלקם אפילו זה לא. מעסיק שאינו מסדיר את מעמד העובד שנמצא אצלו, אמנם עובר עבירה אל מול הרשויות וחשוף לקנסות גבוהים אולם בעיקר הוא פוגע - ולפעמים אפילו פגיעה קשה - בחברו החקלאי ממנו נטש העובד.
ניתן לומר באופן די ברור כי אם לא היו חקלאים מעסיקי נוטשים לא היו נוטשים!! אם עובד היה יודע שלא יהיה מי שיעסיק אותו כל עוד לא יהיה חוקי ומוסדר מעמד, כנראה שלא היה נוטש.
לסיכום, נושא הנוטשים הינו כאוב ולפעמים אף מתסכל, אולם ברור לכל כי כל עוד יהיו מעסיקים המוכנים להעסיק עובדים ברחנים ללא הסדרת מעמדם ויהיו הסיבות אשר יהיו, תמיד יימצא מן הצד השני מעסיק פגוע אשר נמצא בחוסר של עובד לא תמיד באשמתו.
חקלאי ישראל התגאו תמיד בערכי שיתוף פעולה, סולידריות ועזרה הדדית בזמנים קשים בין חקלאי לרעהו. ניתן למגר את תופעת הנוטשים. כל שנדרש הוא לחזור לערכים הישנים והטובים. זה בידינו. זה בידיכם.