לקראת ישיבת הממשלה ב 6.3.2022 הוגשה הצעת החלטה בעניין "הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

בהודעת מזכיר הממשלה נמסר בעניין זה כי "הממשלה החליטה להאריך את ההכרזה על יישובים ואזורים, שנקבעו בעבר כאזור עדיפות לאומית עד ליום 10.4.2022".

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

תפיסת העולה ביחס ל"עסקת נטו" קובעת את הכלל הבא - הרוכש משלם את כל המיסים לכל הרשויות החלים על המוכר ולוקח על עצמו את כל הסיכונים בעסקה, המוכר מקבל את סכום "הנטו" שסוכם בין הצדדים מוסר את החזקה ומותיר את הרוכש להתמודד עם כל התהליך עד לקבלת אישורי המיסים והעברת הזכויות על שמו.

הרוכש נושא בסיכונים ובסיכויים ולכאורה נראה, כי למוכר אין כל סיכון בעסקה - אך תפיסת מציאות זו - טומנת בחובה מלכודות הן למוכרים והם לרוכשים עליהן נדבר בהרחבה.

הסיסמא "עסקת נטו" נשמעת יותר ויותר בתקופה האחרונה ובייחוד לאור עליית מחירי הנדל"ן בכלל ומחירי הנחלות בפרט. תקופת הקורונה יצרה שוק של "מוכרים" וכיום כמעט "כל מספר זוכה".

מוכרים דורשים סכומים שעד לפני כחצי שנה לא היו מדמיינים לבקש עבור הנחלה וגם כאשר רוכש מסכים לשלם את הסכום המבוקש ונראה שכביכול עומדת להתבצע עסקה, בתהליך המו"מ מוכרים מקבלים הצעות נוספות שגבוהות במאות אלפי ₪ מההצעה הנוכחית שקיבלו והתוצאה היא שהעסקאות נופלות וקמות שוב ושוב.

המצב שבו רוכשים מוכנים לשלם ומוכרים מעלים מחירים, ביחד עם חבויות המס שעלו באופן משמעותי החל מפתיחת השערים ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' ביום 10.4.2018, הביאו לכך שמוכרים החלו לבקש סכום "נטו" עבור מכירת הנחלה והטילו את כל חבויות המס בעסקה על הרוכשים.

"עסקאות נטו" שבוצעו בעבר כלל לא דומות ל"עסקאות נטו" המבוצעות כיום, כאשר השוני נובע נוכח העובדה שכיום נגבים "דמי רכישה" בעת מכירת הנחלה במקום "דמי הסכמה" וכאן טמונה "המלכודת" המשמעותית ביותר בעסקת נטו!

לאחרונה נדרשתי על ידי חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד לתת מענה לשאלה בעניין תשלום עבור היום הראשון לחודש ינואר  2022 שנחשב אצלם כיום חג. יום זה חל השנה בשבת ומכאן השאלה.

להלן ארחיב ואפרט בעניין.

יו"ר ועד המושב, חבר מזכירות הקיבוץ, מנכ"ל אגודת אשראי, מנהלת עסקית, מנהל קהילה בקיבוץ, ומנהלת באגש"ח המחזיקה נדל"ן מניב הם, כולם, נושאי משרה באגודה שיתופית. ככלל, נושא משרה שאינו מבצע את תפקידו כראוי אחראי לנזקים שנגרמו עקב תפקודו הלקוי ועלול למצוא את עצמו עומד בפני תביעה אישית שתוגש נגדו.

תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה להסתיים בסכומי כסף גבוהים, לעתים גבוהים מאוד, שיידרש נושא משרה לשלם מכיסו לאגודה השיתופית או לגורם אחר. הסיכון לתביעה אישית מתפרס על קשת רחבה של עניינים בפעילותם של נושאי משרה. תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה לנבוע מניהול העניינים הפנימיים של האגודה, למשל: חלוקת תקציבים, נכסים ומשאבים אחרים בין החברים באגודה, או מעריכת עסקאות עם גורמים חיצוניים.

הנושאים במסגרת המצגת:

אגודה חקלאית, כמו כל תאגיד יכולה להימצא במצב שבו נמצאים בחשבונותיה כספים נזילים אשר היא אינה זקוקה להם לשימוש מידי.

לא זאת אף זאת, חשוב ואף רצוי שלרשות האגודה יעמוד הון כספי שיוכל לשמש אותה לצרכי פיתוח כלכלי של האגודה וחבריה וזאת על פי יוזמת ועד האגודה ואישורן באספה הכללית.

כל בעל נחלה במושב מגיע לרגע בו הוא צריך להחליט מי מבין צאצאיו ירש את נחלתו. בשונה מנכסים בעיר, הנחלה במושב הינה נכס מיוחד שיש בו מורכבות לעניין ההורשה, הקושי טמון בעובדה שכל פעולה בנחלה כפופה ל"הסכם המשבצת" שעליו חתומה האגודה השיתופית מול רשות מקרקעי ישראל ובו ישנה הגבלה להעברת הזכויות לצאצא אחד בלבד

הגבלה זו שמקורה ברציונל כלכלי היסטורי, כי פיצול הנחלה יגרום לכך שלא ניתן יהיה לקיים את המשק מבחינה כלכלית, גורם כיום למשפחות רבות לעמוד בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית מי מבין הילדים יזכה להמשיך את הוריו בנחלה. החלטה זו מלווה לא אחת במתחים בין בני המשפחה ואף לסכסוכים ממושכים במקרים לא מעטים.

בפני בעלי הנחלה עומדות מספר אפשרויות להורשת הנחלה ויכול ותכנון נכון על ידי עורך דין שבקיא בתחום, תוך הסכמה ושקיפות מול כל בני המשפחה תביא לכך שהחיכוך בין בני המשפחה יצטמצם ויגיע למינימום האפשרי.