בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נידונה תביעתו^[1] של עובד תאילנדי כנגד אלמנתו של בעל משק במושב מגדים. התובע לאחר 4 שנות עבודה במשק ועם מיצוי אשרתו עתר לקבלת רשימת זכויות, בהמשך מסר עדות מוקדמת ויצא את הארץ. מטעם הנתבעת העיד הבן שלמעשה ניהל את המשק, הוא (עם עוד אדם) העיד ונחקר בבית הדין.

בתביעתו טען העובד כי עבד 7 ימים בשבוע שעות רבות מידי יום וכן כי השכר ששולם לו היה נמוך משכר המינימום. לטענתו בתלושי השכר הושמטו שעות עבודה שביצע בפועל, עוד עתר לקבלת פיצויי פיטורים, פידיון חופשה, פנסיה, חגים, דמי הבראה, מענק שנתי, קרן השתלמות, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (5,000 ₪ לכל חודש עבודה), פיצוי בגין עבודה ביום המנוחה השבועית והעדר הסכם עבודה.

בין היתר טען התובע כי במעמד תשלום השכר החודשי הוחתם על מסמך שלא הבין את תוכנו ושנלקח ממנו מיד לאחר שחתם.
סכום התביעה המקורי הגיע כדי 304,231 ₪ !

הנתבעת באמצעות בנה הכחישה את מרבית טענות התובע, טענה כי התובע עבד 6 ימים בשבוע ושעות עבודתו כפי שנרשמו בתלושי השכר משקפים את שעות עבודתו בפועל, אלו הועתקו במדוייק מרישומי נוכחות מסודרים. עוד נטען כי לתובע נמסרו מידי חודש תלושי שכרו וכן מסמכים רשומים בשפתו כדי להבטיח שהתובע מבין את תלוש השכר והוא אף אישר בחתימתו את תכנם של מסמכים אלה.

לטענת הנתבעת, לתובע שולמו במהלך התקופה מענק שנתי, דמי כלכלה ודמי הבראה אף ביתר. כמו כן נטען כי בעת סיום עבודתו של התובע לפי בקשתו נערך עימו גמר חשבון במסגרתו קיבל את המגיע בגין חופש, קרן השתלמות, פנסיה ופיצויי פיטורים.

^[1] סע"ש 3589-02-20 סוראסי סאנסאק נ' סימה פרטוש ניתן ב-28.4.2022

ההשלכות של "זכות ההמלצה" למגרשים בהרחבות של מושבים, שהקנו הורים לאחד הילדים לפני מספר עשורים, מקבלות ביטוי כיום כאשר הורים מבקשים לערוך צוואה ולקבוע הוראות ביחס לחלוקת הזכויות בין הילדים, כאשר יש כוונה להתחשב בזכויות שקיבלו ילדים בחיי ההורים וכן במסגרת דיונים בין יורשים שנותרו עם צוואה ובייחוד כאשר ההורים לא הותירו אחריהם צוואה.

לאור כך שאני פוגש את הדיון על "זכות ההמלצה" בהליכים רבים מול הורים שמבקשים לערוך צוואה ולבצע חלוקה וכן בהליכי גישור כאשר יורשים נותרו ללא צוואה, בחרתי להעמיק את הדיון בנושא זה ולשתף אתכם בסיפור משפחתי שבמרכזו עומדת "זכות ההמלצה" שניתנה למגרש בהרחבה לאחד הילדים ואיימה לפרק את המשפחה כליל.

במקרה עליו נדבר בהרחבה, מדובר בהורים מבוגרים שמצאו את עצמם במרכזה של מלחמה, כאשר ההורים המסכנים הבינו מאוחר מידי, שהכל התחיל אי שם בשנות ה- 90 כאשר הם הקנו את זכות ההמלצה לבת הבכורה וכיום הזכות הזו עומדת במוקד הדיון המשפחתי וגורמת לרעידת אדמה של ממש במשפחה.

העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.

הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת^[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.

וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.

ככלל טענות להתעמרות בעבודה על ידי מעסיקים כנגד עובדיהם ותביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכך חוזרות ונשנות בתביעות של עובדים. גם בתביעות של עובדים בענף החקלאות עולות טענות של התנכלות, השפלה וכיו"ב.

יסודות למדיניות ציבורית ולציונות מעשית (ע״ר)

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים.

כחלק מתוכנית הממשלה להגברת התחרות בחקלאות ("הרפורמה בחקלאות") וכחלק מהמאמץ להוזיל את יוקר המחייה ולהקל על הרגולציה ביבוא, משרד החקלאות הציג טיוטה לתיקון תקנות הגנת הצומח. תיקון זה מציע שברירת המחדל ליבוא פירות וירקות תהיה יבוא בכפוף לתעודת בריאות, לעומת המצב עד כה שדרש רישיון יבוא ותהליך הערכת סיכון נגעים ביבוא (PRA). בכדי להבין טוב יותר את השלכות שינויים אלו בתקנות, כונסה ועדת מומחים של מגוון חוקרים ואנשי מקצוע

מתחומי הגנת הצומח, פיטופתולוגיה, אקולוגיה, אנטומולוגיה ובריאות הציבור. המומחים היו תמימי דעים ששינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות