מאמרים

הקצאת מגרש שני לחברים גרושים / ענבל זוסמן, עו״ד

10 יול 2022 נכתב ע"י חגי שבתאי, עו״ד

המונח "המועד הקובע" מציין תאריך, שמקבע זכויות חברים ותיקים במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובמושב השיתופי. מי שהיו חברים במועד הקובע, נחשבים ל"חברים ותיקים" שנהנים מהטבות ניכרות במסגרת הליך שיוך הדירות מול רמ"י.

בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל יש מועד קובע שונה בין קיבוץ לקיבוץ, בהתאם לתאריך שבו קיבל כל קיבוץ את ההחלטה על שיוך דירות, ואילו בקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך לפי אחת מהחלטות השיוך האפשריות האחרות, המועד הקובע הוא אחיד לכולם: יום 27.3.2007.

הזכאות לשיוך מגרש או יחידת דיור (להלן: "בית") במסגרת הליך שיוך הדירות הינה למשפחת חברים, ולא לכל חבר יחיד בנפרד. זאת אומרת, שזוג חברים המתנהלים כיחידה משפחתית אחת, בין אם הם רשומים כנשואים ובין אם לאו, זכאים יחדיו לבית אחד. הבחינה האם מדובר בהתנהלות במסגרת יחידה משפחתית אחת, נעשית ביחס למועד הקובע. ז"א שני חברים, שהיוו יחידה משפחתית אחת במועד הקובע, זכאים יחדיו לשיוך של בית אחד, גם אם התגרשו לאחר המועד הקובע.

במצב דברים זה קרה, שבמסגרת גירושים אחד מהחברים העביר את זכויותיו בשיוך דירות לחבר השני, ובכך איבד את המדור שלו בקיבוץ.

מנגד, אחת מהחובות הבסיסיות של חבר קיבוץ היא קביעת מגורי קבע בקיבוץ. במקרה בו אין בתים פנויים להשכרה בקיבוץ, הליך הגירושים עלול להביא למצב שבו אין ברירה אלא להפקיע את חברותו של החבר שהעביר את זכויותיו במסגרת גירושים (דהיינו: להוציא מחברות את אותו הגרוש/ה). פתרון אפשרי לכך הוא הקצאה של בית נוסף לחבר הגרוש שהעביר את זכויותיו בבית אגב גירושים.

שבט אחים ואחיות? לא תמיד בנחלות / אריה חייקין, עו״ד

04 יול 2022 נכתב ע"י אריה חייקין, עו״ד

בעלי נחלות רבים, רוצים לנצל את שטח הנחלה ולבנות כמה בתי מגורים על מנת לאפשר לילדיהם ולבני משפחתם להתגורר בשטח הנחלה או להשתמש בה לצורך חקלאי (בהווה ובעתיד). ברוב המכריע של המקרים הדבר נעשה תוך הבטחות והסכמות בעל פה בין בני המשפחה, אשר יכולות להיות בתוקף במשך שנים רבות.

על פי נוהל של רשות מקרקעי ישראל, מגורים של שני אחים או יותר בשטח נחלה חקלאית לאחר פטירת הוריהם, מהווה הפרה של הסכם החכירה. קיים נוהל שניתן לבצע אשר כרוך בבירוקרטיה ועלויות גבוהות על מנת להכשיר את המגורים המשותפים. בנוסף, על מנת לבנות יותר מבית מגורים אחד בשטח נחלה, יש לבצע חלוקה של השטח (פרצלציה) או לרכוש הקרקע מרשות מקרקעי ישראל, הליך שגם הוא מגיע לעלויות של מיליוני שקלים. 

אנו שומעים על סכסוכים רבים בין אחים אשר מגיעים לבית המשפט בהקשר זה בנושאים מגוונים- החל מסכסוכים על אופן חלוקת תשלומי ההיטלים והמיסים בין האחים ועד לסכסוכים בבקשה להורות לבן משפחה להתפנות משטח הנחלה. המשותף לכל הסכסוכים האלה הוא שמכולם כל משפחה רוצה להימנע ושמרובם ניתן להימנע בפשטות.  

בכתבה זו, יוצגו שני מקרים דומים אשר בכל אחד מהם, הכריע בית המשפט באופן שונה, בין היתר בגלל הפרקטיקה של הסכמות בעל פה ואי הסדרת היחסים בכתב.

צילום מרחפנים בחקלאות, 2022 / הראל גרינבלט

03 יול 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאי

פרסום של אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, תחום מיכון וטכנולוגיה, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

 

הנהלת רשות מקרקעי ישראל גיבשה עקרונות לקידום מיזמים אגרו וולטאים בישובים חקלאיים. הכל טוב ויפה וקידום רגולציה זה דבר מבורך

בפועל, איסור גורף על פרויקטים במרכז הארץ בטענה שיש לשמר עתודה למגורים ועל אף שיש ישובים חקלאיים במרכז שבעתיד הנראה לעין אין סיכוי שבשטחים החקלאיים שלהם יהיה שינוי יעוד למגורים וכאשר רק לפניי שנה באותם ישובים אושרו פיילוטים למתקני חלוץ של משרד החקלאות ומשרד האנרגיה. כל ההשקעה בפיילוטים בישובים אלו הייתה במטרה לפתח פרויקטים. אפשרות זו ירדה מהפרק על פי העקרונות.

הוגבלה מכסה של 500 דונם מסיבה לא ברורה ושאין בה כל הצדקה גם באזורים חקלאיים שלא במרכז, והמטריד מכל שעל פי ההחלטה קיים סיכוי שמתקנים אגרו וולטאים יפחיתו את מכסת התעסוקה בישובים.

מתקני אגירת אנרגיה / שרית ויור, עו״ד

23 יונ 2022 נכתב ע"י חגי שבתאי, עו״ד

נושא הקמת מתקנים לאגירת אנרגיה תופס תאוצה בתקופת האחרונה יותר ויותר.

הסדרת הקצאת קרקע למתקנים אלו מופיעה בפרק 7.5 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אשר דן בהקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית.

"מתקן אגירת אנרגיה" – על פי פרק ההגדרות הוא מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;

הקצאת קרקע למתקני אגירת אנרגיה במשבצת ישוב תתבצע לפי הכללים כדלקמן:

תקופת החכירה תהיה עד 49 שנים. ככלל, תקופת החכירה נקבעת בהתאם להחלטות רשות החשמל, אולם בשלב זה טרם הושלם ההליך המכרזי של רשות החשמל למיזמי אגירה.

עד ההקצאה ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים בהתאם לתקופת החכירה על פי שומה. תיתכן גביית תשלומים בעבור ההקצאה בשיטה של תמלוגים או שילוב של דמי חכירה מהוונים ותמלוגים.

החקלאות בישראל בשנת 2021

13 יונ 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאי

2021 לעומת 2020

• ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ-32.0 מיליארד ש"ח, עלייה של 3.3% לעומת 2020. • ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-6.2%, וערך התפוקה הצמחית עלתה ב-1.2%. • ערך התשומה החקלאית )כולל בלאי( עמד על כ-19.1 מיליארד ש"ח, עלייה של 1.7%. • ערך היצוא החקלאי ב-2021 היה 4.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 3.1%. • בערך הנטיעות החדשות חלה עלייה של 17.9%, ומתוכן בולטת העלייה בנטיעות של ענבי יין (65.0%) ובנטיעות של מטעים סובטרופיים (18.9%).

ושוב, על רישום שעות עבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

08 יונ 2022 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״ד

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נידונה תביעתו[1] של עובד תאילנדי כנגד אלמנתו של בעל משק במושב מגדים. התובע לאחר 4 שנות עבודה במשק ועם מיצוי אשרתו עתר לקבלת רשימת זכויות, בהמשך מסר עדות מוקדמת ויצא את הארץ. מטעם הנתבעת העיד הבן שלמעשה ניהל את המשק, הוא (עם עוד אדם) העיד ונחקר בבית הדין.

בתביעתו טען העובד כי עבד 7 ימים בשבוע שעות רבות מידי יום וכן כי השכר ששולם לו היה נמוך משכר המינימום. לטענתו בתלושי השכר הושמטו שעות עבודה שביצע בפועל, עוד עתר לקבלת פיצויי פיטורים, פידיון חופשה, פנסיה, חגים, דמי הבראה, מענק שנתי, קרן השתלמות, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (5,000 ₪ לכל חודש עבודה), פיצוי בגין עבודה ביום המנוחה השבועית והעדר הסכם עבודה.

בין היתר טען התובע כי במעמד תשלום השכר החודשי הוחתם על מסמך שלא הבין את תוכנו ושנלקח ממנו מיד לאחר שחתם.
סכום התביעה המקורי הגיע כדי 304,231 ₪ !

הנתבעת באמצעות בנה הכחישה את מרבית טענות התובע, טענה כי התובע עבד 6 ימים בשבוע ושעות עבודתו כפי שנרשמו בתלושי השכר משקפים את שעות עבודתו בפועל, אלו הועתקו במדוייק מרישומי נוכחות מסודרים. עוד נטען כי לתובע נמסרו מידי חודש תלושי שכרו וכן מסמכים רשומים בשפתו כדי להבטיח שהתובע מבין את תלוש השכר והוא אף אישר בחתימתו את תכנם של מסמכים אלה.

לטענת הנתבעת, לתובע שולמו במהלך התקופה מענק שנתי, דמי כלכלה ודמי הבראה אף ביתר. כמו כן נטען כי בעת סיום עבודתו של התובע לפי בקשתו נערך עימו גמר חשבון במסגרתו קיבל את המגיע בגין חופש, קרן השתלמות, פנסיה ופיצויי פיטורים.

[1] סע"ש 3589-02-20 סוראסי סאנסאק נ' סימה פרטוש ניתן ב-28.4.2022

השלכות "זכות ההמלצה" על חלוקת הנחלה / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

24 מאי 2022 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״ד

ההשלכות של "זכות ההמלצה" למגרשים בהרחבות של מושבים, שהקנו הורים לאחד הילדים לפני מספר עשורים, מקבלות ביטוי כיום כאשר הורים מבקשים לערוך צוואה ולקבוע הוראות ביחס לחלוקת הזכויות בין הילדים, כאשר יש כוונה להתחשב בזכויות שקיבלו ילדים בחיי ההורים וכן במסגרת דיונים בין יורשים שנותרו עם צוואה ובייחוד כאשר ההורים לא הותירו אחריהם צוואה.

לאור כך שאני פוגש את הדיון על "זכות ההמלצה" בהליכים רבים מול הורים שמבקשים לערוך צוואה ולבצע חלוקה וכן בהליכי גישור כאשר יורשים נותרו ללא צוואה, בחרתי להעמיק את הדיון בנושא זה ולשתף אתכם בסיפור משפחתי שבמרכזו עומדת "זכות ההמלצה" שניתנה למגרש בהרחבה לאחד הילדים ואיימה לפרק את המשפחה כליל.

במקרה עליו נדבר בהרחבה, מדובר בהורים מבוגרים שמצאו את עצמם במרכזה של מלחמה, כאשר ההורים המסכנים הבינו מאוחר מידי, שהכל התחיל אי שם בשנות ה- 90 כאשר הם הקנו את זכות ההמלצה לבת הבכורה וכיום הזכות הזו עומדת במוקד הדיון המשפחתי וגורמת לרעידת אדמה של ממש במשפחה.

הטרדה מינית במסגרת העבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

10 מאי 2022 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״ד

העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.

הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.

וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.