מאמרים

בהודעת דוברות רמ"י לאחר ישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 12.6.2023 נכתב בהתייחסות להצעה ל"תיקון פרק משנה 4.2 בסימן א' – הנחות אזור: תיקון מפת אזורי עדיפות לאומית ועדכון תנאי פרק משנה זה לצורך עידוד הבנייה ביישובי הנגב והגליל" כדלקמן:

" עדכון מפת אזורי העדיפות הלאומית לדיור

אושר: רשות מקרקעי ישראל תאמץ את מפת אזורי העדיפות של משרד הבינוי והשיכון .

סוכם כי לכשתאושר בממשלה מפת אזורי העדיפות חדשה, תובא המפה מיידית לאישור המועצה"

בישיבת הממשלה ב 21.5.2023 התקבלה החלטת ממשחה מס' 561 בנושא "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון"

בעקבות החלטה זו צפויה החלטה משלימה של מועצת מקרקעי ישראל שאמורה להתכנס ב 12.6.2023 בדבר הנחות בהקצאת הקרקעות באזורי עדיפות.

בסעיף 15 להחלטת הממשלה נקבע כדלקמן: " למנות צוות בראשות ראש הממשלה אשר סגנו יהיה שר הבינוי והשיכון , בהשתתפות שר האוצר, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שר הביטחון או מי מטעמם ולהביא החלטת ממשלה משלימה במטרה להעמיק את סבסוד עלויות הקרקע ביישובים הנמצאים באזורי עדיפות לאומית שיש בהם מצוקה דמוגרפית ו/או ביטחונית ולבחון את אופן ביצוע ההעמקה כאמור בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו."

מה קורה כשאדם מאבד את צלילותו ואינו מסוגל יותר לנהל את חייו ולקבל החלטות עבור עצמו? כיום מלבד הליך של מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, ישנם דרכים נוספות להתמודד עם הבעיה, אחת הדרכים החדשות שנקבעה בחוק היא "ייפוי כוח מתמשך".

משנת 2016 קיימת בחוק האפשרות לערוך "ייפוי כוח מתמשך", ההליך מתבצע כשהאדם עדיין מסוגל לקבל החלטות ולנהל את חייו כשדעתו עדיין צלולה ומבין את משמעות ייפוי הכוח והחתימה עליו. החתימה על ייפוי הכוח המתמשך נותנת את האפשרות למייפה הכוח למנות אדם שינהל את ענייניו ולקבל החלטות עבורו במידה ולא יוכל לעשות זאת בעצמו עקב מגבלה קוגניטיבית וירידה בצלילות דעתו ואיבוד כשרותו המשפטית. ייפוי הכוח יכנס לתוקף ברגע שהממנה לא יוכל לנהל את ענייניו האישים בעקבות המגבלה הקוגניטיבית וחוסר יכולת לקבל החלטות בעצמו וזאת בהתאם לתנאים שיקבעו מבעוד מועד בייפוי הכוח.

בעלי זכויות במגרשים במושבים ובקיבוצים המעוניינים להעביר את הזכויות במגרש אשר בבעלותם נדרשים לקחת בחשבון מספר שיקולים שיש בהם השלכות כלכליות משמעותיות.

בעל זכויות במגרש אשר הוקצה על ידי המנהל, נדרש לבניית בית על המגרש בהתאם לפרק הזמן הקבוע בהסכם הפיתוח (לרוב מוערך בכ-4 שנים מיום אישור העסקה ברמ"י). במידה ובעל הזכויות במגרש לא יבנה את ביתו על המגרש תוך פרק הזמן שהוקצב לו, יידרש בעל הזכויות לשלם קנסות בגין מתן אורכה לסיום בניית הבית ובמקרים קיצוניים יוכל המנהל אף לבטל את העסקה ולקבל את המגרש בחזרה.

נקודה נוספת אותה יש לקחת בחשבון, היא הגבלת העברת זכויות שקיימת על מגרשים שהוקצו בפטור ממכרז. בעל זכויות שבנה את ביתו על המגרש בהתאם להסכם הפיתוח, יידרש להמתין 5 שנים מסיום הבניה (סיום בניה על פי המנהל הוא סיום בניית שלד וגג) בכדי למכור את המגרש וזאת בכדי להימנע מתשלומים נוספים למנהל.

ביום 26.03.2023 פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה בדבר השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר בשנת תשפ"ד (2023-2024).

מדובר באותם קרקעות חקלאיות שאינן חלק מקרקעות ה"משבצת" שרמ"י משכירה לתקופות של עד 3 שנים. זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה ובכפוף לקבלת אישור משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עוד קובעת ההחלטה את הרכב הוועדות אשר תידונה בבקשות שתוגשנה.

על פי ההודעה יש להגיש את הבקשות לשכירת הקרקע עד ליום 15.5.23.

מדובר במי שרוצה לשכור קרקע מסויימת שלא שכר עד היום, או במי שכבר מחזיק בחוזה שכירות לתקופה שמסתיימת עד ליום 31.8.23 או 31.12.23  ומעונין להמשיך את השכירות.

מי שאינו מעוניין להמשיך את השכירות גם מתבקש להודיע על כך לרמ"י.

 

בימים אלו מקודמת על ידי מינהל התכנון תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) למתקני מחקר ופיתוח אגרו וולטאיים, תמ"א 10/ד/15. התכנית, נמצאת בשלב הערות הוועדות המחוזיות.

מתקן אגרו וולטאי  הוא מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי או שמתאפשר בה שימוש של חקלאות לפי כל דין, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי ושימוש להפקת אנרגיה.

בימים אלה אנו עדים לרוח חדשה שנושבת מכיוונה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) המבקשת לבטל את חישוב הפוטנציאל התכנוני בשומות דמי רכישה!!!

רמ"י טוענת, כי העלות של שיטת השמאות הפרטנית כולל אומדן הפוטנציאל התכנוני של יחידת דיור שלישית, גבוהה מהתועלת האמיתית. עוד טוענת רמ"י, כי להבדיל ממבצע ההיוון במגזר העירוני שבו היוון הזכויות הוריד מהותית ואף ביטל את החיכוך הבירוקרטי, בנחלות המצב שונה. הטענה של רמ"י היא, שגם לאחר תשלום דמי רכישה, לאור כך שמוגשות בקשות לפל"ח, שימושים נלווים לחקלאות, בקשות להיתר בקרקע חקלאית ולאור הדרישה לקבל הסכמה וחתימת רמ"י על בקשות להיתרי בניה, שיעבודים, משכון ומשכנתא - "החיכוך" בין רמ"י לבעלי הזכויות בנחלות נמשך.

בהתאם לסיכום פגישה שנערכה בין נציגי רמ"י לבין "פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין" עולה, כי בגיבוי אגף שמאות של רמ"י, עומדת לעלות הצעה להנהלת רמ"י ולמועצת מקרקעי ישראל, לעבור לטבלאות לפי שומה מדגמיות גם במסלול "דמי רכישה" ולא רק במסלול "דמי חכירה" וכן להפסיק לבצע שומות פוטנציאל תכנוני עבור יחידה שלישית בטענה כי מרכיב זה בשומות מעכב את עבודת השמאי וכאמור לא מבטל את החיכוך בין רמ"י לבעלי הנחלות.

הדברים האמורים מהווים רעידת אדמה של ממש!!! בכדי להתמודד עם המצב אליו נקלענו, אנו חייבים לפעול בכמה מישורים - מינהלי, משפטי, פרלמנטרי. עלינו למנוע את "רוע הגזירה" ככל שרמ"י תבקש להוציא לפועל את המסקנות שעולות לעיל וכן להתכונן לבאות ולהבין היטב במה מדובר.

יש לשים לב, כי ביטול "הפוטנציאל התכנוני" בשומות דמי רכישה יהווה מכה אנושה להחלטה שכבר כיום מעטים מממשים אותה לאור עלויות גבוהות ואי עמידה בתנאי הסף בהרבה מקרים. הלכה למעשה, יישום מסקנות רמ"י - שהן שגויות מיסודן ופוגעות בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ומעמיקות את האפליה בין העיר לכפר - יביא ל"מכת מוות" ביחס ל"חזון חלקת המגורים" שהתגבש נוכח "הפוטנציאל התכנוני" במסלול דמי רכישה, מה שיגלגל את ההחלטה לארכיון, כך שהיא תיזכר רק בדפי ההיסטוריה כמכה קשה וכואבת נוספת שנוחתת על בעלי הזכויות בנחלות.

לישיבת הממשלה ביום 8.2.2023 הוגשה הצעה בנושא "שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי" והעברת שטחי פעולה".

בהודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה נאמר בין השאר כי  "הממשלה החליטה על שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי", על העברת שטחי פעולה למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ועל העברת סמכויות הנתונות על פי חוק, לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי"

בין שאר הנושאים הועברו לתחומי פעילות המשרד הנגב והגליל והחוסן החברתי תחומי הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר כמפורט בסעיף 6 להצעת ההחלטה

p>ישובים רבים נוהגים לקיים בשטחם אירועים בהם מדליקים כתובות אש, ומשכך, ראינו לנכון להתייחס לכך.

כאשר ישוב מקיים בשטחו אירוע בו מדליקים כתובות אש, חובה עליו לקיים את האירוע עפ"י הדין, בכלל זה הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012 (להלן: "חוק הכבאות"), על מנת לשמור על בריאותם ובטיחותם של המשתתפים באירוע.

חשוב לציין, כי בהתאם להוראות חוק הכבאות, האחריות על קיום ההוראות בעניין בטיחות אש והצלה באירוע חלה על בעל הזכויות והמחזיק במקרקעין ושלוחיו.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.