בית משפט השלום קבע שהשימוש החקלאי בקרקע, במסגרת חכירה, בא לידי ביטוי לא רק בזכויות ובהטבות המוענקות לחברי האגודה, אלא גם במגבלות המוטלות עליהם בגדר הסכם המשבצת.
מכאן עולה, כי כאשר חוכר מקרקעין, שייעודם חקלאי, השתמש בהם למטרת מסחר או למטרה אחרת, עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל את ההפרש בגובה דמי השכירות שהמשתמש במקרקעין חסך בשימוש החורג.