בעקבות החלטה נוספת של רמ"י הפוגעת במשקי העזר הוקמה עמותה שתאבק לשיוויון זכויותיהם.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 מהסתיו האחרון שמנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר כמו גם החלטת הולנת"ע לאפשר תוספת יחידת מגורים למשקי העזר באישור וועדה מחוזית עוררו את בעלי משקי העזר להתארגן ולממש על זכויותיהם.

בשנים האחרונות הוחלט במושבים ובקיבוצים רבים להקצות מגרשים בהרחבה  וזאת מתוך מגמה שתביא לעיבוי והצערת האוכלוסייה בהם. לרוב, מגרשים אלו הוקצו לאדם מטעמם הנקרא "מומלץ"  וניתנו בפטור ממכרז וחלו עליהם מגבלות שונות, שהמגבלה העיקרית הינה חסימת האפשרות למכירת המגרש במשך חמש שנים מיום סיום הבניה וזאת למעט מקרים חריגים כגון גירושין, מוות, מימוש משכנתא וכיוצא באלו. 

ביום 05.02.17 קיבל מנהל מקרקעי ישראל את החלטה 1503  אשר הביאה לביטול המגבלה המוחלטת להעברת זכויות לפני תום תקופת 5 השנים ממועד סיום הבניה. בהחלטה  נקבע, כי ככלל המנהל לא יגבה תמורה נוספת בעד העברת זכויות במגרש שניתן בפטור ממכרז, וזאת אם חלפו חמש שנים ממועד סיום הבניה. יחד עם זאת ניתן יהיה להעביר זכויות במגרש שניתן בפטור אף בטרם חלוף חמש השנים ממועד סיום הבניה וזאת בהתאם לתנאים שיפורטו כדלקמן:

משקי העזר שהוקמו לפני שנים רבות באו כדי לענות על צורך לפרנסה חלקית למי שפרנסתו העיקרית לא הייתה מהמשק החקלאי וזאת בשונה מנחלה חקלאית ולכן הם נקראו משקי עזר וגודלם נע בין כדונם ולעיתים אף חמישה דונם ויותר. משקי עזר הוקמו גם באזורים עירוניים וגם בהתיישבות הכפרית.   במושבים ובכפרים השיתופים הם בדרך כלל בודדים אך יש ישובים שבהם משקי העזר הם רבים כמו גיבתון, גני-עם, קידרון, בוסתן הגליל, ניר צבי, כפר סירקין וכו'.

זכויותיהם ומעמדם של החוכרים במשק עזר השתנה במהלך השנים כאשר ללא כל הצדקה הופלו בעלי זכויות במשק העזר באזור הכפרי בעוד אחיהם בעלי זכויות באזור העירוני זכו בהטבות מפליגות עת נעשה שינוי ייעוד בקרקע.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 שפורסמה בימים אלה מנסה לתקן במעט את המצב ולצמצם את ההטבות המפליגות שמהם נהנו בעלי זכויות במשקי עזר במגזר העירוני על ידי הגבלתם ולמעשה זו פעם ראשונה שהחלטה בעניין משקי עזר עושה הבחנה בין חוכרים בישוב חקלאי לחוכרים בישוב עירוני.

כבר בתחילה נאמר כי בעל זכויות במשק עזר יכול להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי ובכלל זה לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בחוזה.    ברור כי בעלי זכויות במשק עזר שנדרשים לשלם 1% לשנה, קרי לעיתים עשרות אלפי ₪ לשנה יעדיפו לרכוש זכויות מהוונות וגם לכך יש מענה בהחלטה.

לפני ימים אחדים התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה שמספרה 1521  ועניינה משקי עזר.

המשק החקלאי הזעיר או בשמו הישראלי "משק עזר", מורכב ממגרש אחד, אשר שטחו נע בד"כ בין דונם אחד לחמישה דונם. שלא כמו "נחלה", למשק העזר אין שטחים חקלאיים נוספים אשר משויכים אליו. משק העזר מצוי הן ביישובים עירוניים והן במושבים וכפרים שיתופיים.

על משקי העזר חלו לאורך השנים החלטות מועצה שונות, ההחלטה העיקרית האחרונה, החלטה 1301, יצרה במשק העזר 3 רבדים של זכויות ותשלומים לרמ"י, כאשר החלוקה בין משקי העזר היתה בהתאם לגודל שטח משק העזר (עד ל- 1 דונם, יתרת השטח ועד ל- 5 דונם ושטח שהינו מעבר ל 5 דונם).

מורכבות ההחלטה ובעיקר אופן הניסוח שלה יצרו חוסר בהירות רב לגבי הזכויות במשקי עזר ונוצר מצב בו אלפי משקי עזר ברחבי הארץ היו במצב של קיפאון מכיוון שהם המתינו להבהרות בקשר לעסקאות אותם התכוונו לבצע בו, בין היתר להארכת חוזה, מכירה, היוון, פיצול, הסדרת הורשה.

החלטה 1521 היתה אמורה לפשט את כללי משקי העזר והבירוקרטיה הרבה, יחסית להחלטה 1301. ההחלטה מנוסחת ומסודרת באופן ברור יותר מההחלטה הקודמת, אולם היא בהחלט לא פישטה את כללי משקי העזר בכך שיצרה הגדרות חדשות נוספים והסדרים נוספים.

גם לאחר "מקצה השיפורים" שערכה מועצת מקרקעי ישראל, עדיין מדובר בהחלטה מורכבת ביותר הכוללת הגדרות רבות ועשרות רבות של תתי סעיפים הקובעים הסדרים שונים, המפנה את החוכר להחלטות מועצה נוספות מהמגזר החקלאי והמגזר העירוני.

חוזר משרד 24/17 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

 

הידועה בציבור "ניקתה" את הכסף והנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
ערר (חי') 323/14 ‏ ‏ הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ‏ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15

עתירה של אהרון ושרה גינסבורג מרשפון בה מבקשים בה״ז שמשקי העזר במושבים יכללו במסגרת שינוי תמ״א 35, המילה ״נחלות״ תימחק ותותיר את ההחלטה תקפה לכלל המגזר החקלאי במושבים ובכך תתאפשר לכלל המתיישבים במושבים לבנות 3 יחידות דיור בשטח המגרש (בין אם הם מתגוררים בנחלה או במשק עזר).

העתירה הוגשה ביום 14/01/16 וניתן למשיבים ארכה של 30 למתן תגובה מקדמית.

להלן העתירה וההחלטה.

בג״צ 396/16 אהרון גינסבורג ואח׳ נ׳ הועדה הארצית לתכנון ובניה ואח׳

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237