תגובת האיחוד החקלאי לדו"ח היועצת המשפטית של החטיבה לשמירה על הקרקע ברמ"י, ממנו עולה כי פיצו חקלאים בחצי מיליארד ש״ח.

לפני מספר ימים הגיע לסיומו סמינר בינלאומי של מומחי משפט בתחום התכנון והבניה שהתקיים בארץ.

את הפורום האקדמי יזמה והקימה פרופ' רחל אלתרמן, והוא קיים כבר מספר סמינרים בעבר במדינות שונות.

זו הפעם הראשונה שהפורום האקדמי מגיע לישראל- כשנושא הסמינר בארץ היה הפקעת קרקעות חקלאיות לבינוי עירוני.

הקוראי הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת הליווי המשפטי שמשרדי מעניק אגודות  אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף הלול, קנביס רפואי ועוד. לא אחת הדגשתי בפניכם את הצורך להסדרת השימושים החקלאיים על פי המתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות") ומעת לעת אני מביאה בפניכם דוגמאות למקרים שעלו בפסיקה. המציאות של חקלאי ארצנו ואף הפסיקה מלמדים על מגמה ברורה של הגברת אכיפה מצד הרשות המוסמכת ונקיטה בסנקציות חמורות כנגד מפרי החוק, ובניהן הפקעת הקרקע והחזרתה לרשות מקרקעי ישראל. לא אחת, אני נשאלת- נו מה, באמת עלולים לקחת לנו את הקרקע?- דעו שהתשובה לכך חיובית. ממש לאחרונה בית משפט העליון (2.10.17)* נגע בסוגיה והדגיש שהפקעת הקרקע היא הכלל, ואילו הקנס הכספי הוא החריג בלבד.

רע"א 3019/17 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית (פורסם בנבו, 02.10.2017)

ראיון עם עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, בתכנית ׳סוגרים חשבון׳ של הטלוויזיה החינוכית מיום ד׳ 18/10/17, על תכניות הותמ״ל להפקיע קרקעות חקלאיות במטרה לייצר פתרונות כושלים לבעיית הדיור.

למעלה מ 100,000 דונם של קרקע חקלאית מיועדת להפקעה.

המדיניות ההיסטרית של הותמ״ל לא תפתור את בעיית הדיור מחד ותגרום לנזק בלתי הפיך ליכולתם של החקלאים להתפרנס בעתיד מאידך.

במקום לפעול להידברות עם החקלאים באשר לשטחים בהם יש צורך לבנות ולפעול לפי תוכניות קיימות, מעדיפה הותמ״ל להשתמש במדיניות דורסנית שתפגע קשות בחקלאים ולא תייצר פתרון לאף אחד.

משרדנו מלווה עשרות מושבים, קיבוצים וחוכרים חקלאים אחרים בייעוץ וטיפול בהיבטי המס במהלך יישום מימוש החלטת מועצת מקרקעי ישראל  (וקודמותיה) 1470 בדבר "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים או תעסוקה" (ההחלטות הקודמות - 1222, 1259 , 1285 ו- 1426) (להלן: "ההחלטה").

כך טוענים תושבי כפר מל"ל ורמות השבים, על הצהרתו של סגן ראש עיריית הוד השרון, יגאל שמעון, כי העירייה פועלת לספח את שני היישובים לתחומה. "להוד השרון יש עתודות קרקע הכי גדולות באזור, אז שלא יחמדו יישובים אחרים", הם אומרים בכעס, ובמועצת דרום השרון מדגישים: "נפעל בכל דרך כדי לסכל את הבקשה המופרכת הזו"

(mynet הוד השרון - 15/09/17)

מושבים וקיבוצים רבים הקימו הרחבות קהילתיות בתחומיהן. על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), קרקע ההרחבה נגרעת ממקרקעי האגודה. האם האגודה זכאית לפיצוי בגין הקרקע שנגרעת ממנה לטובת בניית ההרחבה?

שאלה זו נידונה בערעור שהגיש מושב צפריה לבית המשפט העליון, אשר נתן את פסק דינו ביום   15.8.2017

ע"א 2149/15 צפריה נ' רמ"י, פס״ד מיום 15/0/17.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגברת פעולות האכיפה מטעם הרשות המוסמכת על ביצוע חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, אשר מגישה כתבי תביעה כנגד קיבוצים ומושבים שעושים, לכאורה, שימוש חורג בקרקעות חקלאיות ללא קבלת היתר בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, מבקשת הרשות את הפקעת הקרקע מרשות האגודה והשבתה לרמ"י, הפועלת בשם מדינת ישראל.

(ע"א 10998-02-16 – תלמי מנשה אגודה שיתופית נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות)

המפלצת הביורוקרטית "הותמ"ל" כבר איננה רק איום על האדמות החקלאיות, על יכולתם של קיבוצים ומושבים לשרוד כיחידת ייצור חקלאית, על בחירתם הערכית של חקלאים ללכת בדרכי הוריהם ולדבוק בעבודת האדמה.

כעת נפל דבר וגם הצמרת המקצועית של משרד החקלאות מצטרפת אל המזהירים מפני הקלות הבלתי נסבלת של הותמ"ל. דו"ח אמיץ שפרסמו אמויאל רענן ויוחאי תירוש מהאגף לפיתוח ותכנון הכפר מזהיר מפני ההשפעות השליליות של תכניות הותמ"ל על קרקע חקלאית, אשר רובה ככולה מעובדת. "מדובר בפגיעה חמורה בכושר ייצור המזון ואספקת תוצרת טרייה, אל מול אוכלוסיית ישראל הגדלה בשיעור של 2% בכל שנה ובפגיעה בפרנסת הישובים החקלאיים," קובעים רענן ותירוש.

אזהרה זו מצטרפת אל הביקורת שאני משמיע מזה כשנה. בחסות כותרות פופוליסטיות על בנייה למען הזוגות הצעירים והורדת יוקר המחייה בישראל, צמחה מפלצת ביורוקרטית שדורסת ברגל גסה את כל הישגי זכויות האזרח במדינה ומוחקת באבחה אכזרית את האיזונים והבלמים שנבנו לאורך שישה עשורים, בכל הנוגע ליחסי הרשויות מול האזרח.

התוצאות הרסניות. פגיעה חמורה בהתיישבות, פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בחקלאים ובפרנסתם וכאמור כעת, פגיעה בביטחון המזון של ישראל.

התכניות למתחמים מועדפים לדיור המקודמות בשנתיים האחרונות מהוות את האתגר המרכזי במאמץ של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמור על הקרקעות החקלאיות במדינית ישראל.

לנוכח משבר הדיור הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), כדי לקדם במסלול מהיר תכניות למגורים במתחמים גדולים.

כמות נכבדה של תכניות למגורים שקודמו בוועדות המחוזיות הועברו למסלול הותמ"ל, כדי לפשט הליכי תכנון.

מאחר והתכניות הללו מקודמות אך ורק על אדמות מדינה, חלק ניכר מהן מתוכנן על קרקע חקלאית. לפיכך מדינת ישראל חווה לאחרונה מהלך נרחב של תכניות בקנה מידה גדול ביותר, המשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לטובת מגורים.

תכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של ישובים כפריים, אשר כתוצאה מהתכניות הללו רוב אדמותיהם נלקחות, עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם.

מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ועוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יתעצם ויעמיק, בעתיד הקרוב, בין הפיתוח המואץ לחקלאות.

ערכו: אמויאל רענן, יוחאי תירוש
מאי 2017

עמוד 1 מתוך 3

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237