עד לאחרונה, לבד מעסקאות מסוימות המבוצעות ע"י משרדי ממשלה, לא היו כללים המסדירים את עניין מועדי התשלום לספקים אשר מתקשרים עם גופים ציבוריים. כך, נוצר מצב, בו גופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה, כגון רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, מתנהלים במועדי תשלום ארוכים המגיעים לשוטף פלוס 90, ולעיתים אף לשוטף פלוס 120.
העדר הסדרתם של תנאי תשלום במשק פוגע בעסקים קטנים אשר סובלים מבעיות מימון, וכן בגופים המזמינים שירותים מאותם עסקים בשל המחיר היקר אותו הם נאלצים לשלם עקב התשלומים הדחויים.
למניעת הפגיעות הללו, נחקק לאחרונה חוק מוסר תשלומים לספקים – תשע"ז-2017, אשר מסדיר את נושא התשלומים של גופים ציבוריים במשק, מתוך מטרה "ליישר קו" במצב הקיים במשק בישראל, ולמעשה יש בו כדי להשפיע רבות על התנהלותם של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים בכל נושא ההתקשרות מול ספקים.
החוק, אשר ייכנס לתוקפו ביחס לרשויות מקומיות ארבעה חודשים מיום פרסומו, קרי ביום 1.8.2017 (אלא אם ידחו זאת השרים), מבחין לעניין מועדי התשלום בין גופים המוגדרים כרשויות מדינה או משרדי ממשלה, לבין רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים.
ביחס לרשויות מקומיות, לרבות תאגידים עירוניים (ולמעט רשויות מקומיות בהבראה) – קובע החוק, חובת תשלום לספקים לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש בו הומצא החשבון, ובעסקאות לביצוע עבודות הנדסה בנאיות, לא יאוחר מ-80 ימים מתום החודש בו הומצא החשבון.
על אף האמור, במידה ומדובר בעסקה הממומנת, כולה או חלקה, באמצעות מימון חיצוני, קרי – תמיכה או תקצוב מהמדינה למטרה ייעודית, או הקצבה שמתקבלת מאת גוף מתוקצב, תוכל הרשות המקומית בתנאים מסוימים לדחות את המועד לתשלום החלק היחסי שממומן במימון חיצוני עד לתום 10 ימים מיום קבלת המימון.
לשם כך, נדרשת הרשות למסור לספק הודעה בכתב על שיעור המימון החיצוני מההיקף הכולל של העסקה, מקור המימון החיצוני והאפשרות לדחות את מועד תשלום החלק היחסי מהתמורה שממומן באמצעות מימון חיצוני, וזאת לא יאוחר ממועד ההתקשרות (ואם ההתקשרות נעשית במכרז – במועד פרסום המכרז).
בכל מקרה, לא תוכל הרשות לדחות את מועד התשלום מעבר ל-150 ימים מהיום בו הומצא החשבון ע"י הספק, וזאת גם בטרם קיבלה את המימון החיצוני.
כמו כן, קובע החוק כי תמורה שלא שולמה לספק במועדים המפורטים בו, תחייב את הרשות בתשלום הפרשי הצמדה וריבית, וכעבור 30 ימים גם בתוספת ריבית פיגורים.
אין ספק כי ההוראות הללו, כמו גם הוראות נוספות בחוק החדש, צפויות להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, ונכון להיערך לביצוע החוק ככתבו וכלשונו מבעוד מועד.
