שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

מן המפורסמות היא שבתאילנד "יצוא" עובדים אל מחוץ לממלכה הינו ענף כלכלי מרכזי המכניס לממלכה מטבע זר ומסייע למשפחות רבות שנהנות מהכנסות עבודה של בן משפחה במדינה אחרת. ועוד מהמפורסמות היא שתאילנדים המבקשים לצאת לעבודה למדינה אחרת מעדיפים את ישראל כיעד לכך.

למעשה, כך מפורסם, ישראל מצויה במקום הראשון אליו שואפים עובדים אלה להגיע.

הסיבות לכך, כעולה משיחות עם עובדים ועם גורמים בתאילנד המצויים בתחום הן בעיקר שתיים: יחס טוב ושכר גבוה.

להלן ניתוח התגמול לו זוכים התאילנדים בעד עבודתם בענף החקלאות בישראל.

בעקבות מכתבים שהופנו לחקלאים בימים האחרונים מצד התאחדות חקלאי ישראל ("האדומים") והתאחדות האיכרים ("הכחולים") פנו אלי חקלאים לקבלת התייחסותי ובקשה שאבהיר עמדתי בנושא.

בהמשך להסכם הקיבוצי החדש שבו שיפור מבחינת המעסיקים בהקשר למספר נושאים לעומת הקודם. ראוי לנסות לשפרו עוד, בין היתר לעניין תוספת וותק, למצער, חזרה להוראות צו ההרחבה – ההסכם הקודם. באשר לשאר רכיבי ההסכם, משנעשית השוואה לענפים אחרים ולאווירה הכללית בעניין זכויות עובדים נראה שמוצו רוב האפשרויות. יחד עם זאת נכון וצודק יהיה לקיים מאבק ללא פשרות בעניין פנסיה ופיצויי הפיטורים לגבי עובדים זרים אשר עלות שני אלה  עולה כדי כ-800 ₪ לכל חודש בשני עיניינים אלו הרציונאל שעומד מאחריהם עת חוקקו אינו רלוונטי לעובדים זרים..

השקעת אנרגיה, משאבים וזמן במאבקים פנימיים מיותרת ואין בה כדי לפתור בעיות. את המרץ המשאבים והזמן יש להקדיש למלחמות אל מול ההסתדרות והמחוקק.
עת לשתף פעולה ולא עת מלחמות...איחוד השורות הוא צו השעה.

חקלאים רבים לא נותנים דעתם על החובה לנהל רישום נוכחות עובדיהם באופן מוסדר ומדוייק בהתאם לדרישות החוק. יוזכר, כאשר הרישום הינו ידני יש לציין את שעת תחילת העבודה וסיומה וכן יש לציין שעות עבודה רגילות ונוספות, כך בחוק שעות עבודה ומנוחה(1): "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות...
(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות יערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרונים ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך...
".

בעובד זר יש לנהל את הרישום בעברית ובשפת העובד ולמסור לעובד עותק מהרשום.

ההיטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות בוטל החל מינואר 2016 ואולם היטל זה מסתבר, שריר, קיים, בועט ונושך בהעסקת מסתננים.

בישראל שוהים נכון לסוף 6/2017 38,540 מסתננים בעיקר מאפריקה, (72% מאריתראה, 20% מסודן) מקצתם מועסקים גם בחקלאות. בסוגריים יוער סוגיה לא פתורה היא האם ההיטל הנדרש הינו בשיעור 10% או 20%.

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון(1) נקבע כי ביסודו הושת ההיטל על עובדים זרים חוקיים, אבל...."תכליתו של ההיטל היא לצמצם העסקת עובדים זרים בכלל... לעניין זה, אין הבדל בין עובדים אשר נכנסו לישראל כדין, לבין עובדים אשר הסתננו לישראל, ולא קיבלו היתר עבודה בישראל, ולא נקבעו לגביהם כל מכסה או אמצעי בקרה מעבר לכך, קשה להלום, כי דווקא מי שמעסיק עובד זר חוקי יחוייב בהיטל, ואילו מי שמעסיק עובד זה שהסתנן ללא היתר, יופטר מחובה זו".

פסק הדין ניתן בערעור שהוגש על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע(2) שם הוגש ע"י המערער כאן ערעור על קביעתו של פקיד השומה. במסגרת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתקבל במחוזי – הבקשה נדחתה (בינתיים, ולטענת המערער, צמח החוב ל-18 מיליון ₪).

ע"א 446/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון ניתן ב-12.9.2017.

הפרקטיקה של התקנת מצלמות במקום העבודה הולכת ומתרחבת, גם חקלאים מתקינים מצלמות במשקיהם, בבתי אריזה, ברפתות, במקום החניית כלים וציוד חקלאי וכיוצא באלה מקומות בהם בין היתר מצויים עובדיהם כבדרך שגרה.

במקום בו מבלים העובדים שעות רבות וביתר שאת כאשר העובדים לנים במקום העבודה (עובדים זרים) עולה השאלה עד כמה מותר שימוש בחומר המצולם, עד כמה מותר מעקב אחר עובדים, זה הנובע מהתקנת אותן מצלמות.

הטכנולוגיה כאמור מאפשרת תיעוד מקיף ומתמשך של פעולותיו של עובד במהלך יום העבודה ואף מעבר לכך. בצילומים, יכול שיהא מעבר לנעשה ולקשור לעבודה עצמה, יש גם סכנה של חדירה לפרטיות ופגיעה בצנעת הפרט.

לנוכח העובדה כי התקנת מצלמות כאמור הופכת יותר ויותר נפוצה, פרסמה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות הנחיות מחייבות החלות על מעסיק המתקין מצלמות מעקב.

בתקנונים השכיחים בהתיישבות העובדות מצוי בד"כ סעיף בוררות המפנה מתדיינים בישוב בעת מחלוקת לבוררות.

סעיף 52 בפקודת האגודות השיתופיות מהווה "השראה" לסעיפי הבוררות.

הסעיף בין היתר עוסק בסכסוך "בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה".

סכסוך שכזה יכול שיסוב סביב זכויות של עובד האגודה. שאלה היא האם גם במקרה שכזה, היינו מחלוקת באשר לזכויות של עובד מכֹח דיני העבודה, האם גם אז יש תוקף לתניית הבוררות?

ס"ע 40601-02-17 ישראל עיני נ' עמותת הפועל ירושלים ניתנה 3.9.17.
ע"ע (ארצי) 791/05 דורון רץ נ' רועי ספיר

בשטף תביעות העובדים התאילנדים כנגד מעסיקיהם מופיע רכיב הפנסיה כאחד מרכיבי התביעה. גם בביקורת משרד העבודה (מקודם הכלכלה) "מככב" רכיב הפנסיה כעבירה עקב אי הפרשה בהתאם לצווים (פנסיה כללי וחקלאות).

במאמר זה נעסוק באותן תביעות אזרחיות בהן כדרך קבע מופיע רכיב הפנסיה בכתב התביעה והוא נתבע לכל תקופת ההעסקה אף אם חלפו למעלה מ-7 שנים מחודש העבודה שבעדו לא בוצעה הפרשה לפנסיה (ההתחיסות היא ליום הגשת התביעה).

במאמר מוסגר יצויין כי לגבי עובדים זרים בחקלאות לא נתקנו התקנות המאפשרות הפרשה לקופת פנסיה ייעודית (בניגוד לעו"ז בענפים אחרים).

פס"ד שדן בתביעה בעניין אי הפרשות לפנסיה חזר וחידד את ההלכה לגבי תוקפה של תביעה לתשלום הסכום המגיע בגין פנסיה בעד תקופת עבודה שחלה לפני יותר מ-7 שנים.

(1) ע"ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ ניתן 30.6.2017.
(2) סע"ש (חיפה) 40264-06-13.

 

הלכה חדשה באופן חישוב המגיע לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מידי חודש

בפסק דין חדש(1) שונתה ההלכה לפיה מחושבת זכאותו של עובד שעתי לפיצויי פיטורים. עד כה נהגה ההלכה (הלכת "סנונית"(2)) שהתבססה על האמור בתקנה(3) "היה שכר עבודתו של עובד... יראו כשכרו האחרון... את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". לפי תקנה זו ובהתאם לפסק הדין שנהג, חושבה הזכאות לפיצויי הפיטורים בעובד שעתי שהיקף שעות העבודה השתנה, לפי ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה האחרונים מוכפל בשכר האחרון (ליחידה) אותו קיבל העובד. זו היתה ההלכה שנהגה.

ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI ניתן 4.6.2017.

במציאות בה אנו חיים כאשר "כולם מכירים את כולם" והמועצה האזורית הינה מעסיק שכיח עולה בלא מעט מקרים השאלה האם העסקת קרוב משפחתו של ראש הרשות או של גורם משמעותי במועצה מותרת או שמא היא בבחינת נפוטיזם שריח רע עולה ממנו.

דיון בעניין שכזה התקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע(1) בעתירה נגד מינויו של עובד לתפקיד במועצה עקב היותו קרוב משפחה – בן דוד של ראש המועצה.

הסדרי העבודה הנהוגים במשק הישראלי נסמכים על חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951. הוראות החוק הינן קשיחות דווקניות ואין בהם את הגמישות המתבקשת בשוק העבודה המודרני. בעולם העבודה דהיום מתבקשת אפשרות להתאמת רצון העובד לצרכי העבודה באופן שהאחד יהנה והשני לא יהא חסר (לפחות). הסדר שכזה אינו אפשרי בדרך כלל בשל נוסחו של החוק כיום.

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק ששמה כשם כותרת המאמר.

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע הסדר המאפשר גמישות בשעות העבודה, במקום ביצועה ובאופן ביצועה לרבות גמישות לעניין שעות התחלת העבודה וסיומה, אופן חלוקת העבודה במסגרת יומית, שבועית או חודשית וכן ביצועה שלא במקום העבודה הרגיל. על פי ההצעה יוכל עובד להגיש בנוהל קבוע ומסודר בקשה להסדר עבודה גמיש והמעסיק יחוייב להתייחס לבקשה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237