דודו קוכמן, עו״ד

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקעה פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.


גם היום, החקלאות היא תמצית המעשה הציונית. חניקתה עולה לנו ביוקר

 

הציפיה הטבעית של משפחה צעירה לקורת גג והייאוש המתגבר מהחלום המתרחק נובעת ממדיניות מכוונת של ממשלות ישראל להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון גב הציבור

בתגובה לדוח היציבות הפיננסית שפורסם היום ותגובת רמ"י לדוח בנק ישראל, אומר עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, כי מדובר בעוד דוח שממנו משתמע כי המנהל לא עושה את תפקידו ומהווה גורם מרכזי בעליית יוקר המחיה ובעליית מחירי הדיור. 
לדבריו, רמ"י יוצרת מניפולציות שגורמות לעליית מחירים, נותנים הנחיות לקביעת שומה, כאלו שסותרות את כללי עבודת השמאות ואלו גורמים לעלית מחירי הקרקע מה שמביא בהכרח לעלית מחירי הדיור. 

המצב שבו רמ"י שולטת במעל 90% מקרקעות המדינה, יוצר מציאות מעוותת ביחס לכל נושא השומה והשמאות מבחינת האזרח, ויש לו השלכות על מצב השוק ואף על המחירים.

בשנים האחרונות מתעוררות שאלות לא מעטות שחלקן אף הגיעו לעימותים משפטיים בין חברי אגודה בינם לבין עצמם ובין חברי הנהלת האגודה לחברים באגודה בדבר זכויותיהם של החברים בנחלתם.

מאמר זה בא להביא את המידע הרלוונטי להבנת הסוגיה על היבטיה השונים.

ישוב חקלאי מתוכנן כולל משבצת קרקע שמורכבת מתקן של מספר נחלות ומספר הדונמים לנחלה ותקן זה נקבע על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בית המשפט העליון  דחה על הסף ערעור של חברים באגודת שדה ניצן בין על החלטת ביהמ״ש המחוזי בטענה שחלוקת קרקעות מחדש במשבצת האגודה הינה עניין חוקתי ולכן דינה להידון בבית המשפט ולא כסכסוך רגיל בהליכי בוררות.

בסעיף 10 להחלטה מציין כב׳ הש׳ מינץ כי : ״ענייננו רחוק אפוא עד מאוד מגדרי ה"עניינים החוקתיים" שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. על אף ניסיונם של המבקשים לעטות אצטלה עקרונית-חוקתית לטיב המחלוקת, מדובר בסוגיה שעיקרה במחלוקת פנימית בין בעלי הדין בדבר אופן הקצאת הקרקעות החקלאיות. אין מדובר בעניינים בעלי אופי חוקתי היורדים לשורש חוקיותם של ההסדרים או הכרוכים בפגיעה בזכויות אדם, ואין מדובר בשאלות בעלות השלכה רחבה העשויות להשפיע על ציבור רחב. גם אין מדובר בעניין הנוגע לליבת חוקיות פעילותיה של האגודה. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם הסוגיות שבמחלוקת כוללות היבטים קניינים, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו את עיכוב ההליכים.״

את האגודה ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חי חיימסון

מצ"ב גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי וגם ערכאת הערעור של בית המשפט העליון

רע״א 241/22 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 16.1.22

 ת״א (ב״ש) 47288-07-21 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 11.11.21

 

אגודה חקלאית, כמו כל תאגיד יכולה להימצא במצב שבו נמצאים בחשבונותיה כספים נזילים אשר היא אינה זקוקה להם לשימוש מידי.

לא זאת אף זאת, חשוב ואף רצוי שלרשות האגודה יעמוד הון כספי שיוכל לשמש אותה לצרכי פיתוח כלכלי של האגודה וחבריה וזאת על פי יוזמת ועד האגודה ואישורן באספה הכללית.

תאגיד המאוגד כאגודה שיתופית (קואופרטיב), כולל חבר בני אדם שהחליטו להתאגד ביחד להשיג מטרה משותפת או יותר ומקימים לצורך כך ישות משפטית נפרדת שהיא אגודה שיתופית. בתאגיד זה הדמוקרטיה היא הישירה ביותר הקיימת (אספה כללית) והשאת הרווחים היא מטרה חשובה אך רווחת החברים חשובה לא פחות.   כל המושבים, הקיבוצים, הישובים הקהילתיים והמושבים השיתופים מאוגדים כאגודות שיתופיות ולצידה הועד המקומי בזהות פרסונלית או כוועד מקומי נפרד.  בחלק מהישובים אף פועלת אגודה להתיישבות קהילתית.

מרביתם של הישובים הכפרים פועלים במסגרת השלטון הדו רובדי, קרי הם חלק ממועצה אזורית המאגדת קבוצה של ישובים במרחב המוניציפלי שעליו היא אחראית ובמסגרתו היא מופקדת על הענקת אותם שירותים מוניציפליים שבאחריותה.

יש חשיבות לניהול מקצועי וכלכלי של אגודה שיתופית על מנת להבטיח שקיפות ועבודה על פי התקנון והדין.

במאמר זה נתמקד בסוגיות נבחרות וחשובות בעבודה של אגודה שיתופית המבוססת בעיקרה על עבודה התנדבותית של חבריה.

בימים אלה עודכנה תכנית המתאר הארצית לאישור מתקנים פוטו וולטאיים וזאת בין היתר כדי לממש את החלטת הממשלה מס' 4450 מיום 29/1/2019 לפיה עד שנת 2020 10% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.   מדובר בהמשכה של החלטת ממשלה מס' 542 מיום 20/9/2015 לפי עד שנת 2030, 30% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.

בתיקון המוצע יתאפשר לאשר היתרים למתקנים פוטו וולטאים בשימוש כפול בשימוש הייעודי ושימושי קרקע נוספים על הקבוע בתכנית הראשית כמו שטחים כלואים על מחלפים, על גבי מיגון אקוסטי, קירות תמך, קירוי בתי עלמין ועוד.

על פי המדיניות החדשה יורחבו השימושים במקומות שונים ובהם ניצול מירבי של שימושים קיימים בקרקע כפי שצוין תוך צמצום היקף השטחים למתקנים המוקמים על קרקע חקלאית.

בנוסף, התכנית המעודכנת מאפשרת הקמת מתקני אגירת אנרגיה בשימוש מותר בתחומי תכניות למתקנים פוטו וולטאים שאושרו (מצורפת רשימה) ואשר לא כללו את זכויות הבניה הנדרשות לשם הקמתם של מתקני האגירה.

לפני מספר ימים התראיין אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר לאחד מגופי התקשורת. בראיון ענה כביכול מורגנשטרן על כל הטענות נגד הרפורמה בחקלאות.

דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי מבקש לפרק את טענותיו של מורגנשטרן ולהגיב עליהן אחת לאחת.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.