מידע בנושא תכנון ובניה

בעקבות החלטה נוספת של רמ"י הפוגעת במשקי העזר הוקמה עמותה שתאבק לשיוויון זכויותיהם.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 מהסתיו האחרון שמנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר כמו גם החלטת הולנת"ע לאפשר תוספת יחידת מגורים למשקי העזר באישור וועדה מחוזית עוררו את בעלי משקי העזר להתארגן ולממש על זכויותיהם.

תפקיד המשפט הפלילי ומטרתו הינם לתחום גילויי התנהגות שונים במסגרות המקובלות על החברה.

עבירה: המדינה כארגון פוליטי קובעת סוגי מעשים אשר מחובת הציבור כולו להימנע מעשייתם.

מתוך מצגת מצורפת בנושא

בתגובה לבקשת שר האוצר מועדת הפנים להאריך את תוקף הותמ"ל בשנה אומר עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי המוביל את המאבק נגד חוק הותמ"ל כי חוק הותמ"ל הוא אסון למדינת ישראל. חוק הותמ"ל הורס את הערים, את הכפרים הסמוכים להם ויוצר פרבור- זאת כאשר קיים מלאי של מאות אלפי יחידות דיור בתכנון שאינו מנוצל.

לאחרונה פורסם תיקון 115 לחוק התכנון והבניה, המקנה תוקף חוקי לכתבי שיפוי אותן דורשות הועדות המקומיות מיזם של תוכנית בגין תביעות לפי סעיף 197 לחוק (עקב פגיעה מהתכנית).

כתב השיפוי, כזכור, מעביר ליזם את  נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק (בתביעות של בעלי קרקע שנפגעו מהתכנית), ובית המשפט העליון קבע כי מדובר בחיוב כספי שמטילה הרשות על האזרח ולכן חייב להיות לו עיגון בחוק או על פיו.

במאי 2015 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה תקדימית לתיקון תמ"א 35  (תיקון ב' 1). בהחלטתה קבעה המועצה הארצית כי בכל נחלה במדינת ישראל תתאפשר בניה של יחידה שלישית.

במסגרת קורס מתכננים במגזר הכפרי שנערך ב"טכניון" הוכנה עבודת מחקר על ידי: אדריכל יוסף טל, עוה"ד גד שטילמן ומר שלום בוינגין בנושא "ההשלכות של תוספת יחידה שלישית בנחלה על תהליכי התכנון של המושב".

תוצאות המחקר מגלות שלמושבים, לשכות התכנון, המועצות האזוריות ורשות מקרקעי ישראל, יש ציפיות שונות מתהליך יישום ההחלטה, וגם בתוך כל אחד מהגופים הנ"ל הדעות לא אחידות על דרך יישום ההחלטה.

המסקנה העיקרית היא, שהכוונה שעמדה מאחורי התיקון לתמ"א 35 בכדי ליצור פתרונות דיור זמינים לחתך זה של האוכלוסייה במושבים לא יתבצע "מהיום למחר" כי אין עדיין מערכת הנחיות תכנוניות מסודרת וברורה ליישום ההחלטה.
כנראה שעוד "ארוכה הדרך" והיא תעבור דרך מסדרונות הליכי התכנון עוד זמן רב עד שתיושם.

בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).

נוצלה כאן הזדמנות-פז להכריע ביחס לתוקף "כתבי שיפוי" הנהוגים בעולם התכנון, כתנאי לקידום תכניות מתאר לשינויי יעוד המשביחים כלכלית נכסי מקרקעין, לקראת תביעות פיצויים של מי שייפגעו מאותה תכנית.

פה-אחד פסקו כב' השופטים דנציגר, הנדל וברון, כי זהו נוהג בלתי-חוקי החורג מהחוק המסמיך את הועדות המקומיות הוא חוק התכנון והבניה, בלתי-חוקתי בהיותו סותר את חוק-יסוד: תקציב המדינה, ומפר את חובתן המוחלטת של הועדות לפצות בעצמן נפגעים מתכניות חדשות.

תוך כך, הורחב המושג "מס, היטל או תשלום חובה" גם על החיוב העתידי הנכלל בכתבי השיפוי, עוד בטרם שילם יזם התכנית תשלום שיפוי כלשהו. מדובר ברעידת אדמה בעולם התכנון, וימים יגידו מה יהיו השלכותיה.

ע"א  5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה - ראשון לציון ואח׳, פס״ד מיום 15/12/2016

בישובים חקלאיים רבים קיימות "תחנות דלק פנימיות". בתחילה תחנות אלה שימשו לתדלוק רכבי האגודה, בעיקר  כלי רכב חקלאיים.

בחלק מן היישובים בוצע בתחנות הדלק שימוש החורג מההרשאה והתחנות שימשו לצרכים מסחריים או הופעלו על ידי תאגיד חיצוני כך שהשימוש שנעשה בהם בפועל כלל תדלוק של כלי רכב שאינם בהכרח חקלאיים, אינם של האגודה ואף של אנשים המתגוררים מחוץ ליישוב.

לאחרונה, בעקבות החלטת הנהלת רמ"י 3741, התקבל נוהל פנימי חדש, נוהל B 37.05, אשר עניינו "הסדרת תחנות דלק בישובים חקלאיים". הנוהל מבטל נהלים והוראות אגף קודמות בנושא.

להלן עיקרי הנוהל

הכרעה בערעור בעלי זכויות במקרקעין שלאורך דרך 431 בעניין שומה מכרעת לפיצוי בגין ירידת ערך בית המשפט הכריע בערעור שהגישו בעלי זכויות במקרקעין שלאורך תוואי דרך 431 על החלטת הועדה וועדת ערר מחוז מרכז לדחות את ערעורם על החלטת שמאית מכריעה אשר קבעה את שיעור הפגיעה בקרקעותיהם.

נקבע כי השמאית המכריעה נקטה בשיטת ההשוואה ומדובר בקביעה והסקת מסקנות ביחס לעניין שמאי מובהק בו בית המשפט לא יטה להתערב. המערערים הינם בעלי זכויות במקרקעין לאורך תוואי דרך 431. בשנת 2000 פורסם צו הפקעה, במסגרתו אישר שר התחבורה לתפוס חלק ניכר מהמקרקעין. מטרת התכנית הינה תכנון תוואי משותף לדרך פרברית מהירה מספר 431 (קטע מערבי) מסילות ברזל ומעבר קווי חשמל ראשיים.

עמנ (מחוז מרכז) 41055-09-13 צבי קופרלי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ראשל"צ, פס״ד מיום 23/06/2016

ראיון של מזכ״ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן, בתוכנית רדיו  בגל״צ שנוגעת בכמה נושאים לרבות הנושא הנ״ל

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.