בישובים חקלאיים רבים קיימות "תחנות דלק פנימיות". בתחילה תחנות אלה שימשו לתדלוק רכבי האגודה, בעיקר  כלי רכב חקלאיים.

בחלק מן היישובים בוצע בתחנות הדלק שימוש החורג מההרשאה והתחנות שימשו לצרכים מסחריים או הופעלו על ידי תאגיד חיצוני כך שהשימוש שנעשה בהם בפועל כלל תדלוק של כלי רכב שאינם בהכרח חקלאיים, אינם של האגודה ואף של אנשים המתגוררים מחוץ ליישוב.

לאחרונה, בעקבות החלטת הנהלת רמ"י 3741, התקבל נוהל פנימי חדש, נוהל B 37.05, אשר עניינו "הסדרת תחנות דלק בישובים חקלאיים". הנוהל מבטל נהלים והוראות אגף קודמות בנושא.

להלן עיקרי הנוהל

רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") מתנה את מימוש החלטה 1458 "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים" (להלן: "החלטה 1458") לבעלי חוזה חכירה "היסטורי" בנחלות בויתור על החוזה, בטענה שהחלטה 1458 לא חלה עליהם, וכי הם לא זכאים להקלות וההטבות בהחלטה 1458.

למעשה רמ"י כופה על בעלי החוזה ההיסטורי את החוזה החדש מכוח החלטה 1311 של מועצת מקרקעי ישראל "חוזה חכירה לדורות במושבי עובדים ובכפרים שיתופים", חוזה שפוגע קשות בזכויות החוזה ההיסטורי, לרבות בחוזה מכוח החלטה 416 של מועצת מקרקעי ישראל ("חוזה בן עמי").

"חריגות בניה ושימושים חורגים" אלו הנושאים שנמצאים כיום על סדר היום הציבורי כאשר לפתחנו עומד יישום החלטה 1311 העוסקת במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" והחלטה 1464 שמטרתה היוון חלקות המגורים בנחלות. 

במהלך השנים אגודות חתמו על הסכמי משבצת מתחדשים (דו צדדי ותלת צדדי) שהקנו להן זכויות "בר רשות" בשטחי המשבצת כאשר בעלי הנחלות הינם "ברי רשות" של האגודה ביחס לזכויות בנחלות.

המטרה במסגרת יישום ההחלטות שלעיל הינה, בשלב ראשון, להפוך את בעלי הנחלות לבעלי זכויות "חכירה לדורות" במסגרת חתימה על הסכמי חכירה (אין עלות בשלב זה) ובשלב שני, כל בעל נחלה יוכל לבחור אם ליישם על הזכויות בנחלה את החלטה 1464 במסגרת "דמי כניסה" לפי שווי של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים או בתשלום "דמי רכישה" לפי שווי של 33% + מע"מ מחלקת המגורים הכוללת זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל עתידי ובכך להתנתק סופית מכבלי רמ"י בחלקת המגורים.

פעמים רבות פועלים מוסדות התכנון ו/או יזמים פרטיים לשינוי מדיניות תכנונית הקבועה בתכנית תקפה ("התכנית הישנה"), באמצעות קידומה של תכנית חדשה ("התכנית החדשה"). לדוגמה – התכנית הישנה קובעת ייעודו של שטח למטרת תעשיה; ואילו התכנית החדשה משנה את ייעודו של השטח למטרת מגורים.

הליך קידומה של תכנית עד אישורה הסופי למתן תוקף, עשוי לקחת מספר שנים. הליך זה כולל מספר שלבים. אחד מן השלבים המתקדמים הינו הפקדת התכנית להתנגדויות. בשלב זה, כבר עברו מסמכי התכנית דיונים רבים, ומדובר במדיניות תכנונית מגובשת.

על מנת למנוע את סיכול יישומה של המדיניות התכנונית המוצאת ביטויה בתכנית מופקדת (שטרם אושרה באופן סופי), חוקק המחוקק את סעיף 97 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ("החוק"). כותרתו של הסעיף: "הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת".

עת"מ (מרכז) 11624-04-15 א.נ.ג גוסטו נכסים בע"מ נ' ועדת המשנה לנושאים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה ואח'

במושב ניר ישראל פועלת תחנת דלק פנימית, על מקרקעין בעלי ייעוד חקלאי בהתאם להסכם המשבצת. בשל העובדה שתחנת הדלק משמשת לתדלוק רכבים פרטיים, הן של חברי המושב והן של אחרים, עתרה רמ"י לבימ"ש השלום למתן צו שיאסור על שימוש זה במקרקעין. בימ"ש השלום קיבל את תביעת רמ"י, ועל כך הגיש המושב ערעור בפני ביהמ"ש המחוזי

ע"א (ב״ש) 29023-02-15 ניר ישראל מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 03/07/16

בית המשפט קבע כי על חברה ששכרה קרקע בצומת הר טוב לשלם למושב העובדים "אשתאול", הוא בעל המקרקעין, סך כולל של 601,763 ₪. הסכום שנפסק מהווה שיפוי בגובה דמי השימוש הראויים שהמושב נאלץ לשאת בהם מול המנהל עקב שימוש חורג במקרקעין שנעשה על ידי החברה, וכן אי תשלום דמי שכירות ופיצוי מוסכם בגין אי פינוי המקרקעין המושכרים.

תא (שלום)(בית שמש) 1249-09 אשתאול-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שית נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, פס״ד מיום 06/06/2016

מצ"ב פסק דין של העליון שעוסק ב"מהו שימוש חקלאי"

פסק הדין הינו ערעור על פסק דין של ועדת הערר המחוזית בעניין הקמתה של תחנת הסגר (קרנטינה) (מתקן לקליטת בעלי חיים שמגיעים מחו"ל על מנת לוודא שטינם נושאים מחלות וכו לפני העברתם לייעודם). בית המשפט העליון מחזיר את התיק לבית המשפט קמא תוך ביקורת נוקבת על הסאגה של הליכי התכנון כאשר היזם קיבל את אישור כל הגורמים להקמת תחנת ההסגר והשקיע ממון רב הקמתה ורק בעקבות ערר של תושבי המקום ועד הערר המחוזית ביטלה את היתר הבנייה בשל טענה שהתוכניות החלות על המקום אינן מאפשרות הקמה של תחנת הסגר שהוא לטעמם בעל מאפיינים שונים מרפת רגילה. העורר והועדה המקומית טענו כי אין הבדל בין רפת רגילה לתחנת הסגר ועמדת המדינה בערר הוסיפה "עז" כדברי בית המשפט בטענה כי נדרשת תכנית מפורטת!

ראוי לקרוא את דברי כבוד השופטים רובנישטין, סולברג ושוהם

הסאגה עוד לא נגמרה, ופסק הדין קצר אך חשוב

עע"מ 2840/15 כפר דניאל - מושב שיתופי נ׳ ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז ואח׳, פס״ד מיום 22/06/16

הריני להביא לידיעתכם כי ביום 30.3.16 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שעניינה בתיקון לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת החוק").

עם השנים שחלפו מפנימים כל העוסקים בחקלאות כי התקשרויות חוזיות חייבות להיות תואמות את המתחייב מחוק ההתיישבות בכל דבר ועניין הנוגע לשימוש בקרקע חקלאית ומים. משרדנו עוסק באופן שוטף בהסדרת התקשרויות בתחומי החקלאות השונים, באופן שיהא תואם את המתחייב מחוק ההתיישבות, וחשוב לא פחות את צורכי הצדדים המתקשרים.
רבים ייחלו לשינוי בחוק ההתיישבות והתאמתו לימנו אנו באופן שיאפשר המשך פיתוח החקלאות, והינה סנונית ראשונה.

להלן אביא בפניכם בתמצית את עיקרי הצעת חוק ומשמעותה.

המועצה קבעה: רמ"י תוכל להפקיע מחוכרים קרקעות חקלאיות  ששינו יעודן למטרת מגורים בהיקף של 750 יח"ד,   או של  200 יח"ד בישובי מיעוטים.  החלטה שמשמעותה שיווק קרקע בהיקף  של  עשרות אלפי יחידות דיור חדשות

בעקבות  הוראת השעה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, קבעה  מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה  כי  רשות מקרקעי ישראל תוכל להשיב לידיה קרקעות חקלאיות ששינו יעודן למגורים בתנאים הבאים:

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לעדכן את רשימת הפעולות המוגדרות כשימוש חורג בקרקע, ובין היתר לקבוע כי יצירת שותפות בקרקע או ביבול לא תהיה שימוש חורג אם השותפות היא בין חוכרים או בעלי זכות חכירה של קרקע חקלאית, לרבות אגודה שיתופית חקלאית או חברה בשליטה מלאה של החוכרים, ובלבד שהשותפות עומדת בהגבלות המפורטות בהצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע שבעת שמחזיק בקרקע עשה שימוש חורג בה, לוועדה הדנה בבקשות להפקיע זכויות במקרקעין יהיה שיקול דעת בהחלטה האם להפקיע זכויות כאמור, ולא תהיה חייבת להפקיע את אותן זכויות.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237