בהמשך להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1580 מיום 24.12.18, שכותרתה "מינוי ועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב", אבקש לפנות לכב' בדברים, כלהלן:

ביום 24.12.18 התקבלה החלטת מועצה 1580 לפיה הוחלט לבחון חלופות הכנסה למשק החקלאי במושב.

קריסת עצים הינה תופעה שכיחה בעונת החורף, והיא עשויה להוביל לנזק רב. לפיכך, מוטלת על רשות מקומית החובה לפקח ולטפל בעצים שבתחומה. לפנינו מקרה בו חויב ועד מקומי בנזקים שנגרמו לרכב בשל קריסת עץ, לאור ממצאי בית המשפט לפיהם הועד המקומי לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת הסיכון.

תא"מ (שלום)(ת״א) 11165-11-17 רביב נ' מושב נהלל-ועד מקומי ואח׳, פס״ד מיום 20/05/2020

 

 

המבקשת, אם חד הורית ו-2 ילדיה הנכים מתגוררים ביישוב מולדה, יישוב לא מוכר, אשר נמצא בהליך הסדרה ליישוב מוכר. בשנת 2018 הודבק צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור על דלת בית המגורים של המשפחה, בטענה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וכי הם לא נועדו למגורים. צו זה ניתן מכוחו של חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981, המאפשר פינוי אדם אשר תפס מקרקעין שלא כדין.

רעא 2652/20 זינב אלהואשלה נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פס״ד מיום 28/04/2020

 

 

 צור יאמין ממזכרת בתיה, אשר הואשם בבית משפט השלום ברחובות כי הינו עושה שימוש חורג בקרקע חקלאית שבבעלותו בכך שבקרקע זו מתנהל עסק מסחרי של 7 צימרים ו-2 מחסנים ושטח אספלט כשטח כולל של כ-1,200 מ"ר, זוכה השבוע מחמת הספק על ידי השופטת אדנקו סבחת חיימוביץ.

תו״ב (שלום)(רחובות) 30573-05-15 ועדה מקומית לתכנון ובניה נ׳ יאסין ואח׳, הכרעת דין מיום 13/05/2020

בית משפט נדרש לשאלה מה הוא המועד הקובע לכניסתה לתוקף של החלטת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להסדיר את השימוש החורג שעשו בקרקע, תוך קבלת הטבה בצורה של הפחתת חובם בגין השימוש החורג.

ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14, בעניין החלטה 1265 של רשות מקרקעי ישראל

 

 

מכוח הסכם משבצת מחזיקים בני זוג חברי מושב בשתי נחלות.  בהתאם להסכם שבין המושב ורמ"י,  השימוש בנחלות מוגבל לצרכים חקלאיים, ולצרכים אלו בלבד. אף על פי כן, בני הזוג הקימו על נחלות אלו מבנים בלתי חוקיים רבים אשר הושכרו לאחרים ובוצעו בהם שימושים חורגים שונים שאינם לשם חקלאות. על אף שבמהלך השנים ננקטו הליכים אזרחיים ופליליים רבים כנגדם, השימושים החורגים לא הופסקו. בהתאם לכך, הגישה רמ"י תביעה לנטילת הנחלות מבני הזוג והחזרתן לרמ"י.

ת"א (לוד) 37802-10-13 מדינת ישראל נ' קלקודה ואח, פס״ד מיום 19/12/19

 

 

המקרה שבפניכם ימחיש לכם עד כמה חשוב להתנהל בהתאם לחוק.

לפני למעלה משנתיים, ביום 23.10.17 ניתן פסק דין* אשר במסגרתו התקבלה תביעה שהגישה הרשות המוסמכת לוועדת ההכרעה, נגד אגודה, שהינה אגודה שיתופית המאגדת בתוכה 36 אגודות המחזיקות בשטח אדמה גדול, בגין שימוש חורג בקרקע.

לאחרונה (26.2.2020) ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין** בערעור שהוגש על החלטת הוועדה. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין שניתן בערעור, המהווה נדבך נוסף בהחמרת הענישה בפסיקה נגד מפירי החוק, בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אזכיר כי בתביעה שהגישה הרשות נטען כי הנתבעת הפרה את חוק ההתיישבות בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. בתביעה נטען בין השאר כי לאור העובדה כי מדובר בקרקע זמנית לא ניתן היה מלכתחילה לתת לגביה היתר לשימוש חורג. 

בכתב ההגנה טענה האגודה כי נכון לעת הגשת התביעה לא נעשה כל שימוש חורג בשטח המריבה וכי האגודה נכנסה לשותפות אמת עם צד ג' תוך עיבוד עצמי באמצעות עובדים וכלים משלה.

בפסק דינה דחתה הוועדה את הטענה כי לא ניתן לתת היתר לשימוש חורג לקרקע זמנית.

על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב.  כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.

וועד האגודה הוביל  פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של  "ללא נטילת סיכונים".

הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של

"יזם –  אגודה"  מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבי

השאלה איזו פעילות תוגדר כ"פעילות חקלאית", ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים", מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שהכרעותיהם נסקרו במסגרת טורי זה לא אחת. לסוגיה זו יש כמובן השלכה ישירה על קיבוצים, מושבים וחברי מושבים, אשר מחזיקים בקרקע חקלאית בה ניתן להשתמש רק למטרה חקלאית, שאם לא כן יש לבקש היתר לשימוש חורג. בפסק הדין שניתן לאחרונה (18.12.19)* נדרש שוב בית משפט השלום בקריות לנושא, ומפאת חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.

באותו עניין החזיקו הנתבעים כ- 80 כלבים מסוכנים בנחלתם במושב, כהחזקה זמנית עד מציאת בית הולם לאמצם. המושב מצידו ביקש מבית המשפט לקבוע כי הפעלת הכלבייה הינה בלתי חוקית ומהווה סכנה לציבור, ולהורות על סילוק הכלבייה מהמקום. בין השאר טען המושב כי הפעלת הכלבייה נוגדת את הסכם המשבצת עם רשות מקרקעי ישראל, משום שהיא אינה למטרה חקלאית. עוד נטען כי הכלבייה מהווה מטרד. מנגד טענו הנתבעים כי הפעלת הכלבייה חוקית מאחר ועסקינן בגידול בעלי חיים שהינו בגדר פעילות חקלאית כהגדרתה בחוק ההתיישבות. הנתבעים אף הכחישו את הטענה כי מדובר במטרד.

*ה"פ (שלום קריות) 38329-10-19 כפר רוזנוולד (זרעית) מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רגב דרעי (פורסם בנבו, 18.12.2019)

בתהליך העבודה ליישום ההחלטה המוסדרת בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה") בוחנים ברמ"י כי בעלי הנחלה עומדים בארבעה תנאי סף:

  1. רישום חלקה א' של הנחלה בשלמות בלשכת רישום המקרקעין - ניתן לבצע את התהליך גם במקרה בו המושב נמצא בתהליך רישום תצ"ר או הוכחה של ביצוע תהליך רישום תצ"ר פרטני.
  2. תשלום חובות עבר - יש לשלם לרמ"י חובות עבר בגין דמי חכירה שנתיים, דמי היתר, דמי שימוש וכו'.
  3. הסדרת חריגות בניה ושימוש חורגים בנחלה.
  4. לא הוגשה תביעה לזכויות היסטוריות.
עמוד 1 מתוך 8

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237