יאיר ואשר, ידידים ושכנים בבוסתן הגליל, השתתפו בהגרלת מגרשים במושב עבור בנותיהן. לטענת יאיר, אשר הסכים להעביר לו את זכויות המגרש לאחר ההגרלה, למען שיעבירם לצד ג'. מנגד, טוען אשר שמדובר בהסכם הלוואה בלבד, ובכל מקרה שמדובר בחוזה פסול משום שצד ג' לא עומד בקריטריונים.
ת״א(שלום) (חיפה) 18316-07 יאיר ואח' נ' לשם ואח', פס״ד מיום 11/03/15

רחל אלתרמן, פרופסור מן המניין ומחזיקת הקתדרה על שם דוד עזריאלי לארכיטקטורה/ תיכנון ערים.

אלתרמן מוכרת כבת סמכא במחקריה השוואתיים הבין-לאומיים אודות מדיניות מקרקעין, מוסדות תיכנון, דיני תיכנון ובנייה ומדיניות דיור. היא הנשיאה המייסדת של "האגודה האקדמית הבין לאומית לתיכנון, משפט ומקרקעין" (PLPR), וזכתה בתואר "חברה לשם כבוד" מאת איגוד האוניברסיטאות בתכנון ערים באירופה (AESOP). בישראל, היא זכתה בפרס האקדמי הלאומי על שם לנדאו ובתואר "יקירת התיכנון" מאת איגוד המתכננים בישראל. רחל מלווה את הכנסת בחקיקה בנושאי תכנון ובנייה, והייתה חברה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובועדת המשנה לעררים (מטעם הטכניון).

רשת ב׳, שודר ביום ו׳ 11/03/2016

מידע נוסף

בימים אלה בעלי נחלות ואגודות פועלים בכדי להכין את השטח ליישום החלטה 1399, מסדירים שימושים בקרקעות האגודה ובמבנים בהתאם להחלטות רמ"י והוראות חוק ההתיישבות החקלאית(סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967.

לעניין חוק ההתיישבות החקלאית – נזכיר, כי לאגודה אסור להשכיר שטחי עיבוד למעבדים חיצוניים ובכל מקרה צריך לקבל אישור לשימוש חורג ממשרד החקלאות. כיום מתקבלות החלטות שמפקיעות שטחים מאגודות בגין הפרת חוק ההתיישבות החקלאית. עוד נבהיר, כי האגודה היא האחראית להפרות חוק ההתיישבות החקלאית שמתקיימות בנחלות שכן היא החתומה על הסכם המשבצת. בעניין זה נקבע, כי האגודה היא מפרת חוק אם היא במעשה או במחדל אינה פועלת כנגד פעילות לא חוקית המתבצעת בשטחי המשבצת של האגודה.

עניינה של העתירה, לבטל את החלטת הנהלת רמ"י, לאפשר 'התחשבנות מחדש' בגין 'דמי הסכמה' או 'דמי היתר', ששולמו לרמ"י בקשר עם עסקאות מיום 9/6/2011, ולהחיל הסדר זה גם על עסקאות שבוצעו ממועד 3/2007 ולחילופין, 26/6/2007.

בעתירה נדרש רמ"י לבצע את ההתחשבנות מחדש בערכי קרקע של מועד העסקה.

העתירה מתבססת על הטיעון כי החלטה 979 וההחלטות שתיקנו אותה (1155, 1355, 1399) הוכרו בבג"צ 1027/04 בתחולה רטרואקטיבית ועל כן, החלת ההחלטות מיום 9/6/2011 ואילך הינה שלא כדין.
עתירה לבג״צ (עדיין ללא מספר) עופר פירט ואח׳ נ׳ מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (מוגשת בימים אלו)

הרצאתו של עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳ במסגרת יום עיון  של האיחוד החקלאי בנושא "היחידה השלישית בנחלה בהיבטי תכנון, קניין הורשה ועוד" השתקיים ביום 14/12/15

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

החלטה 1370 "רפורמה בניהול מקרקעי ישראל" (להלן: "ההצעה"). מועד הישיבה לאישור ההחלטה נקבע ליום 14.3.2016.

הצעה לתיקון ההחלטה 1370 מתמקדת במספר שינוים, שהעיקרי הוא שבעסקאות שבוצעו באזורים שאינם בעדיפות לפי בניה בפועל ובעסקאות ביישובי עולים הוגבלה ההטבה אך ורק למגרשים בהם ההטבה נמוכה מ 300,000 ש"ח.

כמו כן עפ"י ההצעה יהיה ניתן לבצע רישום בעלות במקרקעין הרשומים בבעלות קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל").

חוזר זה יתמקד בשינוים בהחלטה לגבי מגרשי מגורים באזורים שאינם באזורי עדיפות לאומית ואינם למטרות תעסוקה

הרצאתה של השמאית נחמה בוגין במסגרת יום עיון בנושא "היחידה השלישית בנחלה בהיבטי תכנון, קניין הורשה ועוד" שהתקיים ב- 14/12/16

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

הרצאתו של עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון ויו"ר ועדת  תכנון- מרכז המועצות האזוריות במסגרת יום העיון של האיחוד החקלאי בנושא  "היחידה השלישית בנחלה בהיבטי תכנון, קניין הורשה ועוד" השתקיים ביום 14/12/15

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

חלוקת הנחלה בין יורשים לאחר שההורים נפטרו מוצלחת הרבה יותר כאשר ההורים הותירו אחריהם צוואה מפורטת וברורה שמאפשרת יישום של החלטות רמ"י באופן מיטבי, לרבות התייחסות לחבויות המס שעשויות לחול על היורשים במסגרת חלוקת הזכויות.

כאשר ההורים לא הותירו צוואה, היורשים נדרשים "להסתדר" ביניהם וככל ואין הסכמות בית המשפט יקבע את החלוקה. במקום בו קיימת הסכמה או מתווה שנקבע על ידי ההורים בצוואה, היורשים יחתמו על הסכם חלוקת עיזבון באמצעותו יסדירו את חלוקת הזכויות ביניהם, כאשר אחד היורשים ירכוש את החלקים של האחרים כשאופציה של פיצול מגרש מהנחלה או שניים בעתיד, הינה רלוונטית בהרבה מקרים.

החלוקה מתבצעת כך שהיורש שיקבל את הזכויות משלם ליורשים האחרים בכסף או בשווה כסף, את התמורה מסכום הנטו בגין חלקם בזכויות בנחלה, כפי שהיו מקבלים אילו הנחלה היתה נמכרת לצד ג'. הבדיקה נעשית באמצעות שמאי שקובע את שווי הברוטו של הנחלה ועורך סימולציה למיסים שחלים במכירה (דמי הסכמה/דמי רכישה, מס שבח, היטל השבחה) וכך מתקבל סכום "הנטו" שיוותר בידי היורשים.

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז חייב עורך דין בנזקים שנגרמו ללקוחתו עקב רשלנותו  עקב הפרת חובתיו כעורך דינה. עקב התרשלותו, שבאה לידי ביטוי באי הזהרת התובעת על חיובים נוספים, מיסויים חובות מוכרים ואחרים, שעלולים לחול בגין העסקה, חויבה התובעת בתשלומים נוספים שחרגו מממסגרת העסקה שלבסוף גם נכשלה (עקב קשיים שהעמידו המוכרים).

ביהמ״ש קיבל את התביעה משקבע שעורך הדין לא הזהיר את התובעת, לקוחותו, לגבי הסיכונים שהיא נוטלת על עצמה במסגרת העסקה ועצם היותה עורכת דין במקצועה, לא מוריד מחובת הזהירות שהנתבע חב לה.

ת״א 33301-02-12 כהן ואח׳ נ׳ וסרצוג ואח׳, פס״ד מיום 23/10/14

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237