לסוגיית זכויות התכנון והבניה השפעה רבהעל נושא הורשת המשק החקלאי. ידועה ומוכרת לנו מדיניות "אחדות הנחלה", אשר מטרתה לשמר את היחידה החקלאית כשלמות אחת. הטעמים לכך רבים ובין יתר הטעמים, הרצון למצות את הפוטנציאל המשקי כולו ולמנוע את חלוקתה בין מספר גורמים, באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה. ואולם, על אף שהדבר מורכב ולא שכיח במיוחד, פעמים שאפשרות פיצול הנחלה תביא לפתרון סכסוך ופעמים שבעל הנחלה בוחר בו מיוזמתו, משיקולים שונים. הסיפור המובא בפסק הדין ממחיש עד כמה אין מדובר בהליך פשוט ואף יותר מכך, כאשר מדובר במחלוקת בין יורשים על הזכויות במשק החקלאי. מה יקרה במצב בו בית המשפט קבע כי יש לפצל את הנחלה אך, לכאורה, הדבר אינו אפשרי? להלן תמצית פסק הדין, אשר ממחיש את ההכרח להגיע להסכמים ופסקי דין בני-יישום.

תמ"ש (ב"ש) 15154-10-12 ח.ג נ' מ.ג, טרם פורסם

 החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".

כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה

 

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד


 

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35 שאושרה בממשלה בסוף שנת 2005 ומטרתה לתת מענה לצרכי הבנייה והפיתוח של ישראל תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות הקרקע לדורות הבאים.  עורכי התכנית הגיאוגרף פרופ' אריה שחר ז"ל והאדריכל  פרופ' שמאי אסיף יצרו שפה תכנונית חדשה, המסמנת את מפת הארץ בחמישה סוגי מרקמים לפי אזורים שמשמעותם מאזורים מאפשרי פיתוח ועד אזורים מוטי שימור.  התכנית שתוקפה ל-20 שנה קרי עד 2025 , עוסקת גם בתפרוסת אוכלוסייה ויש לה מנגנון עדכון כל 4 שנים, אך רק עתה לאחר שעברו כבר 10 שנים דנים בעדכון התכנית. לגבי לוח 2 מעתה לא יחכו 4 שנים לעידכון וניתן יהיה לעדכן אותו אחת לשנה

הידועה בציבור "ניקתה" את הכסף והנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התשע"ו- 2016 , פורסם בספר החוקים מס' 2543 מיום 6.4.2016.

נוכח הפיצוי המוגדל שנקבע בחוק מוצע לכל מי שנמצא בהליכי מימוש של החלטה 1426 לדרוש להחיל עליו את הפיצוי המוגדל.

מפולת של טעויות - פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית  (יחידה שניה) / רון רוגין, עו״ד

פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית היא פסיקה בעלת חשיבות מכרעת בכל הנוגע למדיניות הקרקעית כלפי המרחב הכפרי בישראל. פסיקה זו, משנת 2002, היא אבן הראשה של המדיניות הקרקעית ב'מקרקעי ישראל' - היינו: מקרקעין בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוחַ או הקרן הקיימת לישראל - הנתונים לניהול רשות מקרקעי ישראל (לשעבר, מינהל מקרקעי ישראל).

אף על פי שפסק הדין עצמו נגע אך ורק לשאלת סבירות חלוקת התמורות הכספיות הנובעות משינוי ייעוד קרקע חקלאית, הנכללת ב'מקרקעי ישראל', הרי שהיא נתפסת (אם תרצו: הביורוקרטיה המשפטית עטה על הפסיקה כמוֹצֵאת שלל רב) כ'עמוד האש' של כלל המדיניות הקרקעית כלפי החוכרים בתנאי נחלה בישראל.

חשוב, אם כן, לשוב אל הטקסט המקורי ולנתח אותו, אחד לאחד, באיזמל מנתחים. ניתוחַ זה מלמד, לשיטת עמותת אדמתי, כי אין בפסק דין זה מְתום: כולו פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיהו  א' 6).

 

יאיר ואשר, ידידים ושכנים בבוסתן הגליל, השתתפו בהגרלת מגרשים במושב עבור בנותיהן. לטענת יאיר, אשר הסכים להעביר לו את זכויות המגרש לאחר ההגרלה, למען שיעבירם לצד ג'. מנגד, טוען אשר שמדובר בהסכם הלוואה בלבד, ובכל מקרה שמדובר בחוזה פסול משום שצד ג' לא עומד בקריטריונים.
ת״א(שלום) (חיפה) 18316-07 יאיר ואח' נ' לשם ואח', פס״ד מיום 11/03/15

בימים אלה בעלי נחלות ואגודות פועלים בכדי להכין את השטח ליישום החלטה 1399, מסדירים שימושים בקרקעות האגודה ובמבנים בהתאם להחלטות רמ"י והוראות חוק ההתיישבות החקלאית(סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967.

לעניין חוק ההתיישבות החקלאית – נזכיר, כי לאגודה אסור להשכיר שטחי עיבוד למעבדים חיצוניים ובכל מקרה צריך לקבל אישור לשימוש חורג ממשרד החקלאות. כיום מתקבלות החלטות שמפקיעות שטחים מאגודות בגין הפרת חוק ההתיישבות החקלאית. עוד נבהיר, כי האגודה היא האחראית להפרות חוק ההתיישבות החקלאית שמתקיימות בנחלות שכן היא החתומה על הסכם המשבצת. בעניין זה נקבע, כי האגודה היא מפרת חוק אם היא במעשה או במחדל אינה פועלת כנגד פעילות לא חוקית המתבצעת בשטחי המשבצת של האגודה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237