פולשים לחיינו

06 ספט 2022
אלמנה חומה עם שקי הביצים שלה אלמנה חומה עם שקי הביצים שלה

מינים פולשים מאיימים על הטבע בארץ, דוחקים מינים מקומיים, מזיקים לחקלאות ועלולים להפיץ מחלות. כדי להבין את התופעה, מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ירד לשורש הבעיה ובחן כיצד המינים הפולשים מתפשטים לכל עבר ואיך תכונותיהם משתנות בדרך.

מה מאפשר למינים פולשים להתפשט ולשגשג הרחק מבית הגידול הטבעי שלהם? בני אדם ממשיכים להעביר מינים לסביבות חדשות, הן בכוונה והן שלא בכוונה תחילה, מה שעלול לגרום לנזק אקולוגי וכלכלי. עם זאת, עדיין חסר ידע על התכונות שמאפשרות למינים אלו לשגשג ולהתפשט למקומות חדשים.

"כדי לנהל בצורה טובה יותר את ההתמודדות עם מינים פולשים, עלינו תחילה להבין כיצד הם מסתגלים לסביבה החדשה ושורדים את המעבר לבתי גידול חדשים במקומות מרוחקים. חלק מההצלחה של מינים פולשים יכול להיות קשור ליכולת הגנה מפני טורפים וטפילים," מסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פוסט דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' מיכל סגולי ושל פרופ' יעל לובין מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

עכביש האלמנה החומה (או בשמו המדעי Latrodectus geometricus), הוא מין פולש בעל ארס, בו הוא משתמש כדי להרוג את טרפו ולהגן על עצמו. מקור האלמנה החומה ככל הנראה מדרום אפריקה, ומאז שנות ה-30 של המאה ה-20 היא מתפשטת לאזורים רבים ברחבי העולם, כולל לישראל, בעיקר באמצעות תיווך אנושי. באמצעות חקירת פלישת המין הזה כניסוי טבעי, ניתן לענות על שאלות אקולוגיות ואבולוציוניות ולהבין טוב יותר מינים פולשים גלובליים נוספים.

בישראל התגלתה האלמנה החומה לראשונה בתל אביב בשנת 1980, ולאחר מכן התפשטה דרומה דרך הנגב לאילת, וצפונה לחיפה. האלמנות החומות חיות בצפיפות גבוהה בבתי גידול עירוניים כמו פארקים וגני שעשועים, ועלולות לדחוק מיני עכבישים מקומיים. כתוצאה מכך, הן עלולות להשפיע לרעה הן על בני האדם והן על המערכות האקולוגיות שהן פולשות אליהן.

עכבישים בדרך כלל נפוצים בכוחות עצמם זמן קצר לאחר שהם מגיחים מתוך פקעת הביצים באמצעות התנהגות המכונה ballooning. העכבישונים משחררים קורים הנתפסים ברוח ומאפשרים תפוצה למרחקים. במחקר שפורסם ע"י ד"ר מאורי לאחרונה בכתב העתEthology, נמצא כי עכבישי האלמנה החומה מאוכלוסייה פולשת במדבר הנגב ביצעו הפצה בצורה זו בטווח רחב במיוחד של טמפרטורות, מהירויות רוח, ובמהלך היום והלילה. מחקר זה הוא צעד חשוב להבנת החשיבות של התפוצה הטבעית של המינים הפולשים, לעומת התפוצה באמצעות בני האדם.

מחקר נוסף בוצע בשיתוף פעולה בין פרופ' יעל לובין וד"ר מוניקה מאורי מאוניברסיטת בן-גוריון, אלי הררי במרכז וולקני, ומיידיאן אנדרדה ואנדרו מייסון מאוניברסיטת טורונטו ופורסם בכתב העת Animal Behaviour, ובדק כיצד תכונות העכבישים הפולשים משתנות בקנה מידה גיאוגרפי בשתי יבשות. החוקרים השוו שמונה אוכלוסיות של אלמנות חומות פולשות, ארבע בארה"ב וארבע בישראל כדי לבחון אילו תכונות השתנו במהלך תהליך הפלישה שלהם. החוקרים אספו עכבישים מאוכלוסיות אלה ומדדו את נטייתם להפצה. בנוסף, הם בדקו את התכונות שעשויות להשפיע על הישרדותם בתנאי שטח החדשים, כמו למשל גודל גוף העכביש,  ותכונות הקשורות לרבייה. "ציפינו למצוא שעכבישי אלמנה חומה בחזית הפלישה יראו התנהגות, גודל גוף ומספר צאצאים שונה מעכבישים באוכלוסיות מבוססות." בישראל לדוגמה, נמצא שבאוכלוסיות חדשות (ירוחם ושדה בוקר) לעכבישים היה קצב הפצה גבוה לעומת אלו באוכלוסיות ותיקות (תל אביב ובאר שבע). דגם דומה לא נמצא באוכלוסיות בארצות הברית". הסבר אפשרי הוא שהמרחקים בין אוכלוסיות המחקר בארצות הברית היו גדולים ועבר יותר זמן בין אירועי ההפצה. 

בהגיעם ליעד חדש עשוי להיות למינים הפולשים יתרון על פני מינים מקומיים. וולריה ארבסקי, סטודנטית לתואר שני באקולוגיה בבי"ס ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ, בהנחיית דר' מאורי, פרופ' סגולי ופרופ' לובין, בחנה את הרעיון הזה על ידי השוואה בין האלמנה החומה הפולשנית לבין האלמנה הלבנה המקומית. היא מצאה כי אויב טבעי נפוץ, צרעה טפילית, תוקף בתדירות גבוהה יותר פקעות ביצים של העכביש אלמנה לבנה שהוא מין מקומי בהשוואה לאלה של עכביש האלמנה החומה הפולשנית. יותר צרעות וצרעות גדולות יותר הגיחו מתוך שקי הביצים של האלמנה המקומית, מה שמעיד על כך שהמין הוא פונדקאי טוב יותר לצרעה. בנוסף האלמנה החומה טווה שכבת הגנה נוספת בצורת קוצים על פני פקעת הביצים שלה, דבר המוריד עוד יותר את הסיכוי לטפילות. ההגנה הטובה יותר של פקעות ביצי אלמנה חומה לטפילות ע"י הצרעה עשויה להסביר את ההתפשטות המהירה של עכביש זה ברחבי העולם. המחקר התפרסם בכתב העת Behavioral Ecology.

המחקרים של דר' מאורי נתמכו על ידי מלגת צוקרמן STEM לפוסט-דוקטורט, מלגת Mitacs Globalink.  המחקר באוניברסיטת טורונטו סקארבורו נתמך על ידי מענק NSERC Discovery (#2017-06060) ומענק קרן הזדמנויות למנהיגים מקרן קנדה לחדשנות (#203764) למיידיאן אנדרדה.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה ניקוז סמדר אוטולנגי עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פערי התיווך צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קורונה קורסים קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רש״פ שום שוק סיטונאי שחיטה שחורה שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תערוכות ואירועים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.