למרות הביקוש הגבוה בישראל לדגי מאכל – יורד הייצור המקומי עקב פתיחת הייבוא של דגים במכס מופחת

29 אוג 2021
מפעלי הדיג של דג סוף וצמח תערובות. מפעלי הדיג של דג סוף וצמח תערובות. צילום פז גורן

על פי נתוני "דג סוף" חברת בת, של מפעל "צמח תערובות" היצרן הגדול ביותר בישראל לתערובות מזון לדגים, למרות הביקוש הגבוה בישראל לדגי מאכל – יורד הייצור המקומי עקב פתיחת הייבוא של דגים במכס מופחת.

פז גורן מנכ"ל חברת "דג סוף" אומר :"אוכלוסיית העולם מתרחבת, הדגה הטבעית מוגבלת, והדרך היחידה להגדיל את הייצור המקומי היא באמצעות פיתוח חקלאות ימית בישראל. בשנים האחרונות מתרחב ייבוא הדגים לישראל, ובמקביל- ייצור הדגים המקומי מצטמצם, בעיקר עקב פתיחת ייבוא מאסיבי של דגים מחו"ל, במכס מופחת על דגים קפואים, אשר עתיד לרדת בהדרגתיות, בין השנים 2022-2025 . באורח פרדוקסאלי, דווקא המגבלות שנכפו על השוק בתקופת הקורונה, גרמו להעלאת המודעות לחשיבות של תוצרת מקומית ולביטחון המזון. הציבור הישראלי החל לצרוך דגים טריים ובריאים, מייצור מקומי. הייבוא הצטמצם והביקוש לתוצרת ישראלית טרייה עלה משתי סיבות: במקום לאכול במסעדות, דבר שלא התאפשר בסגר, בישלו ואכלו בבית, כמו כן  רכשו סוגי דגים יקרים מהרגיל. בנוסף, סגירת השמיים והפסקת הטיסות (נוסעים ומטען) העלו את עלות הייבוא ותוצרת הדגים התייקרה מאוד, במיוחד הובלה בהטסה של דגים טריים מתורכיה. באופן כללי ההובלה הימית של דגים טריים, בעיקר מתורכיה, היא בעייתית מאוד, ולעיתים לא כדאית, כיוון שהמוצרים מגיעים לישראל עם חיי מדף קצרים וטריותם מוטלת בספק. מכאן שלתוצרת הישראלית יש יתרון הן מבחינת חיי המדף (ימי תוקף לטריות) ארוכים יותר, והן מבחינת הטריות של הדגים", אומר גורן.

מנתוני משרד החקלאות לשנת 2020 עולה כי הישראלי הממוצע צורך 21 ק"ג דגים בממוצע בשנה ובשבוע הקניות לקראת ראש השנה צריכת הדגים מזנקת בכ-78%. עוד עולה, כי בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.8 ק"ג דגים, כאשר כ-30% מכמות זו היא של דגים טריים. לעומת זאת, במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת צריכת הדגים לכ-2.3 ק"ג בממוצע לנפש. בשבוע שלפני ראש השנה, צריכת הדגים הטריים מהווה כ-38% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-30% בממוצע על פני כל השנה.

צריכת דגי המאכל בישראל עומדת על כ- 72,000 טון בממוצע בשנה, מתוכם 50,000 טון ייבוא, רובם כמוצרים קפואים, המתחרים בדגים הטריים המיוצרים בארץ בברכות הדגים.  בשנת 2008 הסתכם ייבוא הדגים ב 55,000 טונות, והייצור במדגה הסתכם ב - 19,000 טונות (כ 26% מהצריכה). בשנת 2009 יבוא הדגים החל במגמת עליה והסתכם ב - 60,000 טונות.  נכון לשנת 2021, מיובאים מעל 80,000 טון מדגי המאכל המשווקים בישראל, כולל דגים ומוצרים קפואים, זאת לעומת 22,000 טון מייצור מקומי, הכולל דגי בריכות ודגי ים.

בשנות התשעים, צריכת הדגים בעולם עמדה על כ-19 ק"ג לנפש בממוצע לשנה. צריכת הדגים הטריים, בישראל בתחילת שנות האלפיים עמדה על 10 ק"ג מיבוא, ושלושה וחצי ק"ג מייצור מקומי בממוצע לנפש.  צריכת דגים ברחבי העולם נמצאת בעליה מתמדת בשנים האחרונות עקב המגמה לצריכת מזון בריא יותר.

כאמור בישראל עומדת כיום צריכת הדגים הטריים על כ-  כ-21 ק"ג בממוצע לאדם בשנה, נתון נמוך בהשוואה למדינות הים התיכון האחרות, שם צריכת דגים טריים עומדת על כ 40 ק"ג לאדם ולמזרח הרחוק, שם הצריכה הממוצעת של דגים טריים לאדם, עומדת על כ- 65 ק"ג דגים לנפש בשנה!

לפי תחזיות משרד החקלאות, פוטנציאל הייצור של ענף החקלאות הימית בישראל, יגיע בשנת 2035 ל- 70,000 טון ייצור והשטח הימי שיידרש לייצור תפוקה זו הנו כ-90,000 דונם.

פז גורן מנכ"ל  חברת "דג סוףמציין:" עומדים בפנינו שני אתגרים עצומים: מחד, לקיים חקלאות ימית ישראלית כלכלית ורווחית, ומאידך, להתמודד מול ייבוא אינטנסיבי, תוך מתן מענה לשוק הישראלי. קיים רצף קשיים ואתגרים שגרמו לתחום החקלאות הימית הישראלית להישחק. חקלאות ימית בגידול דגים בכלובים בים, יכולה להתקיים בשלב זה, רק באזורים ספורים ומצומצמים מאוד במרחב הימי של מדינת ישראל, בהם מתקיימים התנאים הנדרשים לגידול דגים, ובכלל זה: אזור המוגן מפני תנאי ים קשים (סערות / זרמים) איכות מים המתאימה לדגים מבחינת רמת החמצן, טמפרטורת המים וכד'. מסיבות אלו כמות הייצור לאורך השנים היא די קבועה. "לצערי, מדינת ישראל לא השכילה להקצות שטחים דו-שימושיים היכולים לשרת פעילות נמל, ולצדו גם חקלאות ימית. נכון להיום אין אתרים זמינים לגידול, ואם ישנם כאלה, הם תפוסים על ידי נמל, מתחמים צבאיים סגורים, קידוחי גז ועוד. בנוסף, התשלומים הגבוהים לרשויות השונות, שאינם קשורים ישירות להוצאות גידול, מהווים סוגיה חסרת תקדים בעול, ולכן לחברת "דג-סוף" אין יתרון לייצוא דגים.   מדינות אגן הים התיכון כמו תורכיה, קפריסין ויוון שהשכילו לפתח את החקלאות הימית בשטחן הן המדינות המייצאות, היוצרות רווח כלכלי מענף זה.  חברת "דג סוף" יודעת ומעוניינת להמשיך לגדל ולספק דגים טריים ואיכותיים לשוק המקומי-הישראלי, להבטיח "ביטחון מזון" של דגי מאכל איכותיים, בריאים וטריים, מהגידול לצרכן בישראל". אומר גורן

על מדג סוף

הצטרפה בשנת 2018 כחברת בת, למפעל הוותיק "צמח תערובות" היצרן הגדול ביותר בישראל לתערובות מזון דגים הממוקם בעמק הירדן. ב- 2020 נבנתה שותפות תפעולית עם חברת "ערדג - דגי איכות" והוקמה חברת הגידול המשותפת, "דג ישראלי".

"דג סוף"- מובילה בתחומה, ומפתחת את המשאב הימי כשטח לחקלאות מים ישראלית, לגידול דגי ים איכותיים וטריים לשוק המקומי. החברה נוסדה בשנת 1989 באילת, על ידי קבוצת יזמים ומומחי חקלאות ימית. ב 2008, העתיקה חברת "דג סוף" את פעילותה לאשדוד, וכיום מגדלת דגי דניס איכותיים בכלובים ימיים לאורך שובר הגלים המפריד בין הים הפתוח לבין נמל אשדוד. "דג סוף" פועלת על פי תקן איכות מזון HACCP ומפוקחת על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

על 'צמח תערובות'

בין המפעלים הגדולים בישראל לייצור מזון לבעלי חיים, בבעלות 47 קיבוצים ומושבים שיתופיים בעמק הירדן, המייצר מזון לדגים, עופות, בקר, צאן וכן לחיות מחמד. ל'צמח תערובות' שיתופי פעולה וחברות בנות. בשנים האחרונות הוקמו במפעל מעבדות מו"פ משוכללות, לבדיקות פיזיקליות וכימיות, לאבטחת איכות המזון, על פי התקנים המחמירים ביותר HACCP, GMP ו-Global Gap , במטרה לדייק ולייצר מוצרי בריאות לבעלי החיים, במשק וחיות המחמד.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD אבוקדו אגודות שיתופיות אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המרחב הכפרי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר ניקוז סמדר אוטולנגי עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פערי התיווך צמח תערובות צער בעלי חיים קורונה קורסים קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רש״פ שוק סיטונאי שחיטה שחורה שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תערוכות ואירועים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.