המאמר פורסם גם באתר news1 מחלקה ראשונה ב 04/07/20 (הקלק/י לקישור)
לאחרונה התעורר מחדש ניגוד העניינים שבו נמצאים שופטים מסוימים ובעיקר בבית המשפט העליון והדבר חייב פרסום רשימת ניגודי עניינים של כל שופ.
ניגודי עניינים של שופטי בית המשפט בכלל ושופטי בית המשפט העליון בפרט מעוררים שאלות נוקבות ובין היתר פוגעים באון הציבור במערכת המשפט בשל התעלמותם של שופטים מההנחיות והפסיקה. לאחרונה דחה השופט מזוז את בקשת השר אוחנה לפסול עצמו בטענה לניגוד עניינים בפרשת ממלא-מקום פרקליט המדינה.
בהחלטתו לדחות בקשת פסילתו קובע השופט מזוז שמדובר בכהונה "שהסתיימה לפני למעלה מעשור, אין בה כדי ליצור עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים במשרד המשפטים". קביעתו סותרת הלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בפרשת ויצדומיני נ' מושב גיאה שבה פסל ביהמ"ש החלטת בורר, בשל העובדה שיותר מעשור (1990-2003) קודם למתן פסק הבוררות ייצג משרדו את המושב.
העליון, שהפך את החלטת המחוזי, קבע כי "קשה להעלות על הדעת שנשתכחה מדעתו של הבורר העובדה שהוא ייצג בעבר... צד להליך שמתנהל לפניו". החלטת השופט מזוז מחייבת דיון בעניין חובת שופטי ביהמ"ש להחלת אמות מידה וכללים שנקבעו גם בפסיקה על ערכאות משפטיות.
השופט מזוז, בהיותו משנה ליועמ"ש לממשלה משנת 1994 ועד סיום תפקידו כיועמ"ש לממשלה בתחילת שנת 2010, עסק בנושאים רבים שבהם קבע עמדות נחרצות בסוגיות רבות ולא כדרך אגב, דבר שחייבו להיות זהיר אך הוא נמנע מלפסול את עצמו.
כדוגמה, בהיותו יועמ"ש לממשלה עסק באופן אינטנסיבי בפרשת קרקעות הקיבוצים והמושבים והביע עמדה נחרצות, ייצג את המדינה וזרועותיה והנחה פרקליטים שייצגו אותם. היה מצופה שעם בחירתו כשופט ימנע מלעסוק במחלוקות מול רמ"י, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה.
ניגוד עניינים
לשופט מזוז קיימת עילת מניעה נוספת בשל חשש ממשי לזיקה אישית. אחותו, הגב' בן צבי, מנהלת אגף חוזי חכירה לדורות ברשות מקרקעי ישראל וקודם ניהלה את האגף החקלאי. במסגרת תפקידיה עסקה בגיבוש מדיניות וביישום פרקטי שלהם. עילת פסילה זו מחייבת, שכן בתחום המדובר קיימת עיקר הביקורת השיפוטית על רמ"י ובהם פניית אגודות חקלאיות שהוקמו לפני הקמת המדינה בטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקעותיהן, מחלוקות בין מחזיקים או חוכרים בעיר או בכפר, בנכסים מסוגים שונים.
פרשת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא שנדונה לאחרונה היא דוגמה לטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקע לפני הקמת המדינה. ביהמ"ש העליון המליץ לקיבוצים למשוך את הערעור שהוגש, המלצה המרמזת על כוונת ביהמ"ש לפסוק נגדם. הקיבוצים החליטו להיענות להמלצה ולמשוך הערעור. באופן נדיר החליט ביהמ"ש לכתוב פסק דין, חרף ניגוד העניינים של השופט מזוז שישב במותב.
השופט מזוז אינו היחיד שהתעלם מניגוד העניינים המצער בין תפקידו כיועמ"ש לממשלה ובין תפקידו כשופט. תשובת השופט מזוז בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסילה מטעם שר המשפטים כי "היו גם שופטים אחרים שנהגו כך", אינה מצדיקה המשך ההתעלמות מניגוד עניינים כזה. יש לוודא שמי שייצג את המדינה שנים ארוכות ונבחר למשרה שיפוטית, ניגודי העניינים שלו כשופט יוכשרו למען מראית פני הצדק, על-ידי גילוי נאות ביוזמתו והיה ואחד הצדדים יבקש כי ימנע מלדון, יקבל עליו מניעה זו.
חלק נכבד מהקורפוס השיפוטי בישראל מגיע מתוך שירות המדינה, הכיצד דווקא הם פטורים מהסדר ניגוד עניינים ביחס ללקוחם-לשעבר-המדינה על זרועותיה?
לכל אזרח זכות חוקתית לגישה לערכאות ולבקש את יומו בביהמ"ש. האזרח צריך להאמין ולבטוח בביהמ"ש ובוודאי בשופטיו, שהם נקיים מכל זיקה אישית או נאמנות פנימית ללקוחות-עבר שלהם. אמון זה נסדק כאשר יושב בהרכב שופט שהיה מנוע מלדון בתיק! רגישות השופט היושב בדין בביהמ"ש העליון ונותן דוגמה אישית לערכאות מתחתיו, צריכה להיות מוגברת וראוי שיימנע מלדון במצבים כאלו, אפילו רק למען מראית העין של הצדק כנאמר בפרשת גיאה "כשיש ספק אין ספק".
בהחלטתו לדחות בקשת פסילתו קובע השופט מזוז שמדובר בכהונה "שהסתיימה לפני למעלה מעשור, אין בה כדי ליצור עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים במשרד המשפטים". קביעתו סותרת הלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בפרשת ויצדומיני נ' מושב גיאה שבה פסל ביהמ"ש החלטת בורר, בשל העובדה שיותר מעשור (1990-2003) קודם למתן פסק הבוררות ייצג משרדו את המושב.
העליון, שהפך את החלטת המחוזי, קבע כי "קשה להעלות על הדעת שנשתכחה מדעתו של הבורר העובדה שהוא ייצג בעבר... צד להליך שמתנהל לפניו". החלטת השופט מזוז מחייבת דיון בעניין חובת שופטי ביהמ"ש להחלת אמות מידה וכללים שנקבעו גם בפסיקה על ערכאות משפטיות.
השופט מזוז, בהיותו משנה ליועמ"ש לממשלה משנת 1994 ועד סיום תפקידו כיועמ"ש לממשלה בתחילת שנת 2010, עסק בנושאים רבים שבהם קבע עמדות נחרצות בסוגיות רבות ולא כדרך אגב, דבר שחייבו להיות זהיר אך הוא נמנע מלפסול את עצמו.
כדוגמה, בהיותו יועמ"ש לממשלה עסק באופן אינטנסיבי בפרשת קרקעות הקיבוצים והמושבים והביע עמדה נחרצות, ייצג את המדינה וזרועותיה והנחה פרקליטים שייצגו אותם. היה מצופה שעם בחירתו כשופט ימנע מלעסוק במחלוקות מול רמ"י, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה.
ניגוד עניינים
לשופט מזוז קיימת עילת מניעה נוספת בשל חשש ממשי לזיקה אישית. אחותו, הגב' בן צבי, מנהלת אגף חוזי חכירה לדורות ברשות מקרקעי ישראל וקודם ניהלה את האגף החקלאי. במסגרת תפקידיה עסקה בגיבוש מדיניות וביישום פרקטי שלהם. עילת פסילה זו מחייבת, שכן בתחום המדובר קיימת עיקר הביקורת השיפוטית על רמ"י ובהם פניית אגודות חקלאיות שהוקמו לפני הקמת המדינה בטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקעותיהן, מחלוקות בין מחזיקים או חוכרים בעיר או בכפר, בנכסים מסוגים שונים.
פרשת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא שנדונה לאחרונה היא דוגמה לטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקע לפני הקמת המדינה. ביהמ"ש העליון המליץ לקיבוצים למשוך את הערעור שהוגש, המלצה המרמזת על כוונת ביהמ"ש לפסוק נגדם. הקיבוצים החליטו להיענות להמלצה ולמשוך הערעור. באופן נדיר החליט ביהמ"ש לכתוב פסק דין, חרף ניגוד העניינים של השופט מזוז שישב במותב.
השופט מזוז אינו היחיד שהתעלם מניגוד העניינים המצער בין תפקידו כיועמ"ש לממשלה ובין תפקידו כשופט. תשובת השופט מזוז בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסילה מטעם שר המשפטים כי "היו גם שופטים אחרים שנהגו כך", אינה מצדיקה המשך ההתעלמות מניגוד עניינים כזה. יש לוודא שמי שייצג את המדינה שנים ארוכות ונבחר למשרה שיפוטית, ניגודי העניינים שלו כשופט יוכשרו למען מראית פני הצדק, על-ידי גילוי נאות ביוזמתו והיה ואחד הצדדים יבקש כי ימנע מלדון, יקבל עליו מניעה זו.
חלק נכבד מהקורפוס השיפוטי בישראל מגיע מתוך שירות המדינה, הכיצד דווקא הם פטורים מהסדר ניגוד עניינים ביחס ללקוחם-לשעבר-המדינה על זרועותיה?
לכל אזרח זכות חוקתית לגישה לערכאות ולבקש את יומו בביהמ"ש. האזרח צריך להאמין ולבטוח בביהמ"ש ובוודאי בשופטיו, שהם נקיים מכל זיקה אישית או נאמנות פנימית ללקוחות-עבר שלהם. אמון זה נסדק כאשר יושב בהרכב שופט שהיה מנוע מלדון בתיק! רגישות השופט היושב בדין בביהמ"ש העליון ונותן דוגמה אישית לערכאות מתחתיו, צריכה להיות מוגברת וראוי שיימנע מלדון במצבים כאלו, אפילו רק למען מראית העין של הצדק כנאמר בפרשת גיאה "כשיש ספק אין ספק".
