הצעת החוק לעידוד החזרה לעבודה באמצעות מענק כולל גם חברי אגודות וגם בני משפחה

לאור מצב התעסוקה בארץ עקב משבר הקורונה שבה הוצאו עובדים רבים לחל"ת, אחרים פוטרו ורבים עוד חזרו למעגל העבודה החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שתתגמל מעסיקים הקולטים את עובדיהם באמצעות מענקים.

הצעת החוק המקורית קבעה כי חברי אגודות ועסקים משפחתיים לא ייכללו בהצעה.

עם פרסום הצעת החוק נשלחה הסתייגות להצעת החוק ובה דרישה לכלול חברי אגודות המעסיקים עובדים ואשר מתנהל כעסק קטן או בינוני לכל דבר ועניין בין אלו שיהיו זכאים למענק כאשר הם קולטים מחדש עובדים.

כמו כן, הוגשה הסתייגות להצעה שלא לתגמל עסק משפחתי שבו מועסקים בני משפחה שהוצעו לחל"ת

לשמחתנו ההסתייגויות יתקבלו וזו חלק מההודעה שהוציאה וועדת הכספים:

מסגרת ביקורת מצד הוועדה לעניין חברי אגודות שיתופיות וחברי קיבוצים, קבע משרד האוצר במסגרת הנוסח, כי כל חבר אגודה שיתופית שמתקיימים לגביו יחסי עובד מעביד ומפקידים לעניינו דמי ביטוח לאומי, יוכר במסגרת זכאות למענק עבורו. יחד עם זאת, עלה מצד חברי הקיבוצים כי התיקון איננו נותן מענה מספק למצב מבחינתם, ולגבי רבים מחבריהם לא תחול זכאות.

 בנוסף עלה במהלך הדיון נושא המעסיקים ששימרו ולא פיטרו את עובדיהם, ואינם זכאים לתגמול בשל כך, במסגרת החוק. כזכור לדרישת חברי הוועדה, נקבע במסגרת תיקון חוק משק המדינה לפני כשבוע, כי קריטריונים לצורך חלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם, יובאו לאישור ועדת הכספים. במסגרת זו דרשה הוועדה היום, כי המועד אחרון בו יובא הנושא לדיון ועדת הכספים, יהיה ה-15 ביולי.

.... 

לאור ביקורת מצד חברי הוועדה על ההחלטה להחריג בני משפחה ממסגרת המענק, הגיעו הצדדים להסכמה כי אלה יכללו במסגרת המענק, ובלבד שאותו קרוב משפחה היה מועסק בעסק האמור עד סוף חודש פברואר 2020.

 עוד דרשו חברי הוועדה לוודא כי הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת המענק תהייה המינימלית ביותר, ודרשו להציג בפנים את ההליך הדרוש, ולהכניס הקלות שונות".

 

מצ"ב פנייתנו לחברי ועדת הקורונה וליו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני.     

עודכן לאחרונה ב ראשון, 14 יוני 2020 15:42

פריטים קשורים

  • שינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע - עדכון / בועז מקלר רו"ח, אילן כהן מנהל מערכות מידע

    רשות מקרקעי ישראל פרסמה את סיכום ישיבת המועצה מיום 8.9.2020.

    לעניין השינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע פורסם כדלקמן:

    "המועצה אישרה עדכון מפת הנחות אזורי עדיפות
    המועצה אישרה שינויים בהנחות בקרקע באיזורי עדיפות לאומית.

    השינוי מתייחס, בין היתר, לעדכון דירוג היישובים למתן הנחות במגורים, דירוג אליו נצמדת רשות מקרקעי ישראל גם בהקצאות למסחר, תעסוקה במשבצת ומוסדות ציבור.

    מטרת השינוי היא להצמיד את דירוג המועצה למפת העדיפות הלאומית הכללית של הממשלה – החלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18 ולדירוג משרד השיכון של היישובים במפה הכללית למתן הטבות בתחום השיכון – החלטה מספר 4302 מיום 25.11.18.

  • "חיבוק לחיים" / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

    בהגדרת "קרוב" בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"), קיימת "'תקלה" בהתייחס למגורים של אחים ביחד בנחלה אחרי שאחרון ההורים הולך לבית עולמו.

    התוצאה של "התקלה" היא, שלא ניתן להותיר אחים להתגורר ביחד בנחלה ביחידות דיור שנבנו בהיתר, לאחר ששני ההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הזכויות בנחלה נרשמו ע"ש אחד היורשים ושני אחיו מתגוררים עימו בנחלה, לאחר שבנו בתים שנים רבות בטרם ההורים הלכו לבית עולמם.

    הבעיה העמיקה לאור "עידן הנחלה המהוונת" ותיקון 1ב לתמ"א 35, שמאפשרים בנייה של בית שלישי נפרד בחלקת המגורים בנחלה, כלומר, הרכב של "ארבע יחידות בשלושה מבנים נפרדים".

    הלכה למעשה, ההרכב החדש של יחידות הדיור בחלקת המגורים בנחלה ("ארבע יחידות בשלושה מבנים"), יכול ליצור מצב לדוגמא, בו הורים מתגוררים ביחידת הסמך (55 מ"ר) עם קיר משותף לאחת היחידות בה מתגורר אחד הילדים ושני ילדים נוספים מתגוררים בבתים שנבנו בהיתר.

    כלומר, בנחלה מתגוררות ארבעה משפחות - הורים ושלושה ילדים - והשאלה שעולה - מה יקרה כאשר ההורים יותירו את הילדים ביחד בנחלה אחרי 120? כיצד נתמודד עם הבעיה המשפטית שנוצרה נוכח "התקלה" בהגדרת " קרוב" בהחלטה?

  • האזרח הקטן מול רשות מקרקעי ישראל – על מי מגן המחוקק? / דורון רדעי, עו״ד

    במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.

    מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל?  בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).

  • הנחיות קבלת קהל, הגשת בקשות ומסמכים ברשות מקרקעי ישראל החל מיום 17.5.2020

    לקראת חזרה לשגרה, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות,  להלן הנחיות רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") בקשר עם קבלת קהל והגשת בקשות ומסמכים במשרדי הרשות.

    ההנחיות נועדו לצורך הסדרת תהליך עבודה אשר יאפשר מתן שרות לקהל, תוך שמירת בריאותם ושלומם של קהל מבקשי השרות  כמו גם עובדי הרשות (והכל תוך עמידה בהוראות תקן התו הסגול של השירות הציבורי, בהתאמות הנדרשות לרשות

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237