אל תיתנו לבנקים להסתיר את ענקיות המזון

מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל. התמנון שאף אחד לא מכיר מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל. התמנון שאף אחד לא מכיר צילום: שי יחזקאל

נסו לדמיין מה היה קורה בבנקים אילו אף אחד לא היה מפקח עליהם — זה מה שקורה בשוק המזון שמתאפיין בריכוזיות גבוהה ובמחסור ברגולציה

חמש שנים עברו מאז מחאת הקוטג' של 2011, וחברות המזון כבר לא נמצאות במרכז השיח הציבורי. בקיץ הזה הן פינו את מקומן בקיץ למגזר הפיננסים בכלל ולבנקים בפרט, שבמובנים מסוימים הביאו על עצמם את הביקורת מצד הציבור ואת הרגולציה מצד הממשלה.

אלא שדווקא בנקודת הזמן הזאת ההשוואה בין שני המגזרים הללו — בנקים ומזון — מולידה מסקנה עגומה בנוגע למידת היכולת שלנו כצרכנים להגיב למהלכים שנעשים על ידי חברות המזון.

חמש השחקניות הגדולות בשוק המזון הפכו בשנים שחלפו מאז 2011 לפחות שקופות ופחות מפוקחות. כמו כן, הן צמצמו את התלות שלהן בשוק הישראלי ובהתאם לכך פחתה המחויבות שלהן כלפיו. אסם כבר לא נסחרת בבורסה, כך שאנחנו לא יכולים לדעת יותר מה שיעורי הרווח שלה, מה השכר שהיא משלמת לבכיריה ומה הדיבידנד שהיא מחלקת לבעלי המניות.

תהליך דומה עברה תנובה, שגם היא כבר לא מדווחת לבורסה. המקרה של תנובה מסוכן יותר לצרכן הישראלי בשל בעלת השליטה הסינית ופוטנציאל הלחץ שקיים ברמה הבין־מדינתית. הסכנה של תנובה גדולה יותר גם מכיוון שהיא חברת המזון הגדולה במשק. משום כך היא חשופה למכירות של מוצרי מזון מפוקחים, ולכן מושפעת מכל שינוי רגולטורי ומכל רפורמה חקלאית. לא בטוח שממשלת ישראל תצליח להכיל לחץ פוליטי סיני אם יגיע בעתיד.

שוק שבו רפורמות לא עוברות

טבלת מחירי מוצרי חלבכדי להבין עד כמה השקיפות חשובה אפשר להסתכל על יוניליוור — חברה שהיא תמנון רב־זרועות שהצרכן בדרך כלל לא מקשר ביניהן. יוניליוור, שמשווקת בישראל מותגים רבים כמו תלמה, דאב, רקסונה וקנור, היא הראשונה שהעלתה מחירים כשנה לאחר המחאה החברתית, ובעקבותיה הלך שוק המזון כולו.

עם זאת, שקיפות בנוגע למחירים או לרווחיות היא לא חזות הכל, שכן בשוק המזון גם אין רגולציה על התחרות. הרגולטור האחרון שפעל בו בעוצמה יחסית — רשות ההגבלים העסקיים — הודיע לאחרונה שלא יפקח יותר על מחירים מופרזים. מדובר בשוק שכל רפורמה שניסו להעביר בו בשנים האחרונות נפלה בגלל הלובי של החקלאים או של חברות המזון הגדולות: מפתיחתו ליבוא מקביל, דרך רפורמת הקורנפלקס ועד הרפורמה בשווקים החקלאיים שאמורה היתה להוריד את מחירי הביצים, העוף והגבינה. כל הרפורמות האלה כשלו ולא פעם כלל לא הגיעו להצבעה בכנסת.

באופן אירוני הסממן המובהק של הכישלון הרגולטורי בהעברת רפורמות בתחום הוא חוק המזון — אותה רפורמה שנולדה ממחאת הקוטג'. לחוק הזה נדרשו 3.5 שנים כדי לעבור בכנסת. הוא יצא ממנה רדוד ורזה משמעותית, ובשנה וחצי שחלפו מאז נכנס לתוקף הוא גם לא הגדיל את מגוון הספקים הקטנים על המדפים, ואפילו לא הצליח לייצר שקיפות רבה יותר של המחירים כפי שהתיימר לעשות בחסות האמצעים הדיגיטליים המתקדמים.

הרגולציה הכושלת לא היתה מטרידה אלמלא הריכוזיות של שוק המזון, שנשמרה ואף החריפה מאז המחאה החברתית. חמש החברות הגדולות — תנובה, שטראוס, אסם, קוקה־קולה ויוניליוור — הגדילו מעט את החשיפה הקבוצתית שלהן לצרכן, והן כבר מחזיקות יחדיו בנתח שוק של 42.3%. האבסורד הוא שדווקא ההיסטריה שבה הן הגיבו למלחמתו של משרד הבריאות בסוכר ובמלח מלמדת שאפילו עם מעט רגולציה ממשלתית שוק המזון הוא כזה שניתן ליצור בו שינוי.

מעט רגולציה יכולה לחולל שינוי גדול

עכשיו נחזור לבנקים. נסו לדמיין פגישה בין יו"ר בנק לשר שמפקח עליו. פגישה בארבע עיניים, מחוץ לטווח הראייה של הציבור, בדיוק כמו זאת שהתרחשה בין יו"ר תנובה ושר החקלאות אורי אריאל לאחרונה. נסו לדמיין את הבנקים בלי הרגולציה של המפקחת על הבנקים, משרד האוצר, המפקחת על שוק ההון ורשות ניירות ערך. נשמע כמו תסריט אימה דמיוני? זה בדיוק מה שקורה בשוק המזון, שמופקר לחלוטין על ידי הממשלה.

אז נכון שיותר קשה לעבור בנק מלעבור סופר, אבל זה לא אומר שהזירה צריכה להישאר מופקרת לחלוטין. אולי לא מדובר בכספי ציבור, אבל מדובר באוכל שאנו אוכלים ובסכום שאנו משלמים עליו.

מצמצמים צריכה: מכירות מוצרי החלב ירדו בשבועות למרות שהוזלו

למרות הניסיונות לבלום את הירידה, שכללו הוזלה של עד 11%, המחלבות סבלו משחיקה במכירות הכמותיות של מוצרי החלב

על פי נתוני סטורנקסט מכירות מוצרי הצריכה רשמו ירידה של 3.2% במונחים כספיים בחג השבועות השנה ביחס לחג בשנה שעברה. קטגוריית מוצרי החלב רשמה ירידה חדה יותר (3.6%) והסתכמה ב־196 מיליון שקל. זאת בעיקר נוכח ירידה במחיר, שלא הביאה לצמיחה כמותית במכירות מרבית המוצרים.

מדף מוצרי חלב

מדף מוצרי החלב (ארכיון)

צילום: אוראל הכהן

תנובה, מובילת השוק, רשמה ירידה חדה יותר של 8.3% ומכירותיה בחג הסתכמו ב־100.2 מיליון שקל. במעדנייה רשמה תנובה ירידה חדה אף יותר בשיעור של 11.9% בהשוואה למכירותיה בשבוע החג בשנה שעברה.

עוד עולה מהנתונים כי הסל הממוצע של מוצרי החלב בחג עמד על 131 שקל וכלל מוצרים מ־6–10 קטגוריות שונות.

המחיר הממוצע של גבינות צהובות במדף ובמעדנייה ירד בחג השנה ב־5.6% ביחס לשנה שעברה, אך לא הוביל להגברת הקנייה. מכירות הגבינה הצהובה ירדו כמותית ב־2.7% ביחס לחג אשתקד וירדו ב־8.2% כספית.

מגמה הפוכה ניתן היה לראות רק בגבינות המיוחדות במדף ובמעדנייה, שהוזלו ב־7.7%,בממוצע, ובעקבות כך הצרכנים הגדילו את הכמות שקנו ב־14.5% והובילו לעלייה במכירות הקטגוריה ב־5.7%.

מכירות שוק מוצרי הצריכה בתקופת החג נפגעו בעיקר מקטגוריית מוצרי המזון שירדה ב־3.8% ביחס לתקופת החג בשנה שעברה. קטגוריית המשקאות ירדה ב־1.5%, וייתכן שירידה זו נרשמה בעקבות קמפיין משרד הבריאות להמרת השתייה הממותקת במים. מכירות מוצרי הטיפוח ירדו ב־1.9% ומוצרי הניקיון שמרו על היקף מכר דומה לשנה שעברה.

עדות לניסיון לצמצם הוצאות ניתן למצוא בנתונים שלפיהם נרשם בשבוע החג זינוק של 74% במכירות המעדניות של רשתות השיווק, שבהן ניתן לרכוש מוצרים בפיקוח מחירים, ביחס למכירות בשבוע שקדם לחג. זאת בעוד מכירות החלב באותה תקופה עלו ב־46%.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה: מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237