השלכות צפויות משינוי תקנות הגנת הצומח 2022 סיכום ועדת מומחים וסקר ספרות / ד"ר מירי צלוק, הילה אקרמן

תמונת השער: מחלות באפרסקים. Yao וחובריו, 2021 תמונת השער: מחלות באפרסקים. Yao וחובריו, 2021

תקציר מנהלים

כחלק מתוכנית הממשלה להגברת התחרות בחקלאות ("הרפורמה בחקלאות") וכחלק מהמאמץ להוזיל את יוקר המחייה ולהקל על הרגולציה ביבוא, משרד החקלאות הציג טיוטה לתיקון תקנות הגנת הצומח. תיקון זה מציע שברירת המחדל ליבוא פירות וירקות תהיה יבוא בכפוף לתעודת בריאות, לעומת המצב עד כה שדרש רישיון יבוא ותהליך הערכת סיכון נגעים ביבוא (PRA). בכדי להבין טוב יותר את השלכות שינויים אלו בתקנות, כונסה ועדת מומחים של מגוון חוקרים ואנשי מקצוע

מתחומי הגנת הצומח, פיטופתולוגיה, אקולוגיה, אנטומולוגיה ובריאות הציבור. המומחים היו תמימי דעים ששינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות

האקולוגיות. הכנסת סחורה ללא בדיקה מקדימה צפויה להכניס לישראל מינים פולשים – חיידקים, וירוסים, פטריות, חרקים, מיני צומח ועוד שזרים לישראל וצפויים להתפשט ללא בקרה. המינים הללו כוללים נגעים מסוכנים הפוגעים בתוצרת החקלאית הישראלית ואף יכולים להרוס ענפי חקלאות שלמים. נגעי חקלאות כאלה גורמים לאובדן של עד 40% מכלל התנובה החקלאית בעולם ונאמדים באובדן מסחרי של כ-200 מיליארד דולר כל שנה. קיימות דוגמאות רבות לנגעים כאלו, בין השאר, חיידק הרלסטוניה סולנסארום הקטלני לתפוחי-אדמה, בטטות, עגבניות, וגידולים רבים נוספים. החיידק בעל יכולת להרוס יבולים שלמים וקשה לטפל בו עקב עמידותו ארוכת השנים, כולל בקרקע. פסילת ההדרים הינה חרק המעביר את גורם מחלת הגרינינג הקטלנית בהדרים (חיידק הליבריבקטר), האחראי לפגיעה קשה בהדרים במקומות רבים בעולם. פסילת ההדרים אותרה בישראל לפני מספר חודשים ואם החיידק יחדור לארץ, זה עלול לפגוע פגיעה אנושה בענף. דוגמה נוספת היא דרוזופילה סוזוקי הפוגעת במגוון רחב של פירות קיץ עם נזקים עצומים ועשויה לחדור ארצה דרך יבוא פירות. תעודת בריאות אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור.

כניסת נגעים חדשים צפויה לגרום נזקים כלכליים כבדים לחקלאים ונאמדת במאות מיליוני דולרים. ריבוי נגעים צפוי לייקר את ההשקעה הכלכלית של חקלאים בהדברה ובטיפול בעשבים רעים. כניסת נגעים צפויה אף למנוע יצוא מישראל אל אירופה ואל מדינות אחרות המקפידות על הגנת הצומח. מינים פולשים הם בעלי השפעה כלכלית מזיקה גם מעבר לחקלאות, עקב פגיעה בתשתיות ובתיירות . העלייה הצפויה בשימוש בחומרי הדברה עקב עלייה בכמות המזיקים מסכנת את בריאות הציבור. בנוסף, היבוא יכול להביא סחורה מחו"ל עם חומרי הדברה אסורים ובריכוזים גבוהים מהמותר בישראל ואף זיהום צואתי, אף שהפיקוח לא יהיה מספק לבדוק את כל הסחורה. חרקים פולשים מהווים וקטורים למחלות מידבקות, דוגמת יתוש הטיגריס האסייתי שהתבסס בישראל ומעביר את

קדחת המערות ומחלות רבות אחרות. מינים פולשים הם בעלי השלכות חמורות גם על המערכות הטבעיות וזו אחת הסיבות להכחדת מינים וירידה במגוון הביולוגי. מינים פולשים דוחקים מינים מקומיים ומשנים את המערכת האקולוגית. נגעים חקלאיים יכולים להשפיע גם על מיני בר ועלייה בשימוש בחומרי הדברה תזלוג ותפגע גם בשטחים הטבעיים. מדינות רבות בעולם מחזקות את הגנת הצומח בארצן עקב עלייה בכניסת מינים פולשים הנובעת מעלייה בסחר ועקב שינויי האקלים, במקביל לנזקים הכלכליים הכבדים הנגרמים ממינים אלו. צוות המומחים מציע חיזוק של תקנות הגנת הצומח במקביל לעלייה ביבוא, במקום הקלה שלהן. במקביל יש לחזק את שירותי הגנת הצומח בעזרת מצבת כוח אדם גדולה, תיקצוב ואמצעים טכנולוגיים לייעול העבודה. יש להגביר את הענישה על יבוא צמחים בניגוד לחוק ולהחמיר את האכיפה.

סכנות

  • כניסת מינים פולשים ומזיקים פגיעה ביבול החלקאי הגברת ריסוס הדברה פגיעה בייצוא פגיעה בכלכלה פגיעה בתשתיות פגיעה בבריאות הציבור: חשיפה למזון
  • מזוהם
  • פגיעה בבריאות: כניסת חרקים מעבירי מחלות
  • פגיעה במערכות אקולוגיות פגיעה במגוון ביולוגי עקב מינים פולשים פגיעה בביטחון התזונתי

המלצות

  • החמרת תקנות הגנת הצומח
  • הידוק הפיקוח על היבוא
  • הקצאת משאבים נוספים לשירותי הגנת הצומח (כוח אדם, טכנולוגיה, מעבדות)
  • החלת הצהרה ופיקוח על יבוא בכבודה אישית
  • עונשים כבדים (קנסות וחסימת ייבוא) על לכידת מזיקים בחומר מיובא
  • הקצאת משאבים נוספים לאכיפה

 

ד"ר מירי צלוק, הילה אקרמן פברואר, 2022

הקובץ שמכיל את כל חוות הדעת מצורף לעיל.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

אתר: https://ihaklai.org.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1549 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1583 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ועד מקומי ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.