מידע בנושא חקלאות

"גרנות", בבעלות 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים מפתח תקווה ועד הכרמל,  המגדלים עשרות אלפי דונמים של מטעי אבוקדו, פירות וירקות, הקים גוף עצמאי למכירה ושיווק של פירות וירקות לרשתות המזון ולסיטונאים גיורא מרום, מנכ"ל חקלאי גרנות: "אנו רוצים לקרב את החקלאי לצרכן, לקצר תהליכים, לצמצם את כמות הידיים המתווכות ולמקסם את רווחיות החקלאים"

הוועידה המתקיימת בפעם ה-9 היא האירוע החשוב ביותר של ענף החקלאות ומגזר ההתיישבות העובדת בישראל.

חיים אלוש: בישראל ההחלטות לגבי החקלאות הן לטווח קצר ועלולות להוביל לאסון לאומי.

27-26 לדצמבר 2018, מלון קראון פלאזה ירושלים.

לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים חברי מושב רבים עסקים שהינם בתחום "האפור", והשאלה אם ניתן להגדירם כ"פעילות חקלאית" מוטלת בספק. אין צורך לציין כי סיווגה של הפעילות הינו קריטי, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור ללא היתר, שבצדו סקציות חמורות. פסק דין* שניתן לאחרונה (12.9.18) בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה דן בהרחבה בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* בב"נ (מקומיים חד') 42891-08-15 הוועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אילן בן יוסף (פורסם בנבו, 12.09.2018)

מהראיון של עו״ד דודו קוכמן במסגרת התכנית כבוד העו"ד עם עורך הדין ליאור טומשין ב- רדיוס 100FM על נזקי בריאות מהם סובלים חקלאים כתוצאה מעבודתם ועל התגמול שניתן לקבל בגינם מן המוסד לביטוח הלאומי.

פרטים נוספים בקישור : https://ihaklai.org.il/btl

ראיון של עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, עם עו"ד ליאור טימושין בתוכניתו ״כבוד העו״ד״.

צולם היום 14/10/2018בתחנת הרדיו רדיוס 100fm.

שמי דוגי ישראלי, חקלאי גאה. עד שלשום.
הרשו לי לשתף אתכם בסיפור הכואב שלי של התרסקות החיים שלי ושל חברי. סתם כך, ללא שום סיבה הגיונית. זו גם הסיבה שלפחות מחצית מכם הקוראים, בקושי גומרים את החודש, אם בכלל.

מדף הפייסבוק של איראל שי

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.

החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה , בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.

בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים.

ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפרופ' אבי שמחון הכריז לאחרונה כי יש לבטל את חובת תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות לעובדים הזרים בישראל.

פרופ' שמחון: "אנחנו מייקרים את המחיה לקשישים סיעודיים, כדי שבנפאל יחיו יותר טוב".

כאן נעסוק בעלות העבודה בענפי הצומח בחקלאות:

במציאות בה נדיר למצוא ישראלים המוכנים לעבוד בחקלאות בקביעות ולאורך זמן תלויים חקלאי ישראל בעובדים זרים המגיעים מעבר לים (מתאילנד, מסרילנקה ועוד) ובעובדים מהשטחים.

בעוד שלגבי ישראלים החובה לשלם שכר מינימום וזכויות סוציאליות שונות מובנת ומוצדקת הרי שלגבי האחרים, לפחות לגבי המגיעים ממדינות שמעבר לים, הדבר גובל באבסורד ו/או "בחלמאות".

חקלאי הגליל ממשיכים להיאבק כנגד הטרור החקלאי ואזלת ידה של ממשלת ישראל למיגורו.

בין מטרות המפקד: יצירת בסיס נתונים ממוקד, שיסייע בהפחתת פערי התיווך בין החקלאי לסיטונאי, הענקת תמיכות, צמצום השימוש בחומרי הדברה ודשנים לפי סוג הגידול, הכנה לקראת גידול האוכלוסייה ב-20 השנים הקרובות

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.